לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

colorful regret



Avatarכינוי:  urnotalone

בת: 19





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2019


בדיוק קראתי קצת על המקום שרוצים שאלך אליו. המוסד ההוא הוא לא האפשרות היחידה, יש כמה אופציות.

כל אופציה עם מספר החסרונות והיתרונות שלה אבל המשמעות הסופית זהה- טיפול, וכזה אינטנסיבי יותר מזה שקיבלתי.

יש בתוכי מאבק תמיד, חלק רוצה להכנע, לשתף פעולה בלי לעשות בעיות

להיות חתלתול שמתמסר לליטופים, בתקווה שישטפו את המעיים החוצה, ימחקו אותי, יצילו אותי

בו זמנית הרעיון דוחה אותי, הראש שלי מזמזם שוב, אין לי לאן לברוח, אין בי רצון אמיתי לדבר

אני לא סומכת על זה, לא סומכת על זה שיראו אותי, אני מפחדת, אני רוצה להדוף את כולם, להעלם

אני מפחדת להשתפר וזה מרגיש כל כך רע לכתוב את זה

 

 

נכתב על ידי urnotalone , 15/9/2019 23:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




שלושה שבועות עברו, אני עדיין פה

כל מיני דברים שלא תכננתי להיות נוכחת בהם, כל מיני גורמים שלא תכננתי שיהיו מעורבים

לא תכננתי ששום גורם יהיה מעורב ומפה לשם זה מרגיש כאילו כולם

כמה שנותנים לי לנוח הייתי רוצה שיתנו לי יותר, שיעזבו אותי לנפשי וישתפו איתי פעולה בלהעמיד פנים שכלום לא קרה.

הייתי רוצה לברוח אבל כרגע אכפת לי מאחרים ואין לי אנרגיה. זו הבעיה בעיניהם- האנרגיה.

מתי תהיה לי שוב האנרגיה? הם יוכלו לדעת? סוף סוף הפנימו שאני מלכת ההסתרות אז לסמוך עלי בעיניים עצומות אי אפשר.

בבסיס הצמידו אלי שתי חברות. בנות שכל יום עובדות לצידי. הורו להן לא להשאיר אותי לבד בשום מצב. גם כשהייתי צריכה להשתמש בשירותים. זה היה אחד הרגעים היותר משפילים בחיים בקצרים שלי. צחקתי וכעסתי ביחד והרמתי על ר' את הקול וכשהתיישבתי על האסלה כלום לא יצא והתחלתי לבכות. ידעתי שזו לא אשמתה, ידעתי שגם לה זה לא נעים. זה לא היה משנה, הייתי כל כך פגועה.

אני של לפני שבועיים הייתה מלאה בכעס, עכשיו אני מותשת מכדי להביע את זה, פאסיבית. כששיחזרתי בראש את האירוע אז ידעתי שבמקום לתת לר' לעמוד עם הצד אלי הייתי דוחפת אותה החוצה ונועלת את הדלת, הייתי נשארת נעולה אז כשהקצין שלי התקשר וביקש שאצא לדבר איתו, לא הייתי עונה לשיחה מהפסיכולוג, לא הייתי כותבת לו את הSMS הזה, הייתי לוקחת עוד. עכשיו אני פשוט עייפה. בבקשה תעזבו אותי לנפשי.

 

נכתב על ידי urnotalone , 11/9/2019 23:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לurnotalone אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על urnotalone ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ