לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


"וכל אימת אשר גאון אמיתי יגיח אל אוויר העולם, ידוע תדע אותו, שכן החולירעות כולם יבואו בברית כנגדו."

Avatarכינוי: 

בן: 36

Google:  iggyjacrei

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2019

גלגולו של מחשב


לפני ארבע שנים לערך ארזנו את חפצינו והתפננו משכונה ג' אשר בבאר שבע ועברנו לבית הורי. החלק של האריזה היה לא פשוט. לא בגלל שהיו לנו כל כך הרבה דברים (למרות שבהחלט היו לנו יותר מדי דברים, ומחלקם נפטרנו ממש לאחרונה) אבל בעיקר בגלל חוסר היכולת המובנית שלי להתארגן כמו שצריך. בכל מקרה, אחד הדברים האחרונים שנארזו היה המחשב שלי. כבר אז הוא לא היה סטייט אוף דה ארט, אבל חיבבתי אותו, כמו שאני מחבב כל דבר שנמצא ברשותי מספיק זמן. אבל את המחשב חיבבתי במיוחד, כי הוא היה המחשב שלי, גאד דאמניט.

 

אז כל הדברים שלנו נדחפו לקרטונים, והקרטונים נדחפו לאחד מהחדרים הריקים בבית הוריי, ואני ופרפל טסנו קצת ליפן ואז חזרנו ולא היה לי כוח לפרוק את הדברים. זה לא שאני מסוגל לחיות בלי מחשב עם חיבור לאינטרנט, כמובן, אבל להורים שלי יש מחשב שהם לא משתמשים בו הרבה ושלמעשה היה קצת יותר טוב מהמחשב שלי, אז השתמשתי בו (כשפרפרל תפסה אותי צופה בו בפורנו פעם אחת, בשעה שההורים שלי מסתובבים במטבח, היא נתנה לי את המחמאה הכי מקסימה שקיבלתי בחיים: "אתה כל כך דפוק שאני סוג של מעריכה את זה").

 

באיזשהו שלב כבר לא היה מנוס והתחלנו לפרוק את החפצים שלנו מהקרטונים. כשבאתי להרכיב את המחשב הצצתי פנימה, וגיליתי שתושבת הפלסטיק של המאוורר של המעבד התפרקה סופית. היא היתה במצב גרוע כבר כמה שנים, ותיחזקתי אותה עם סלוטייפ ואיזולירבנד, אבל אי-אפשר לרמות את המוות לנצח. חשבתי על כך שאצטרך למצוא תושבת פלסטיק חדשה שתתאים ללוח האם שכבר מזמן יצא מהאופנה, וישר יצא ממני כל המיץ. חזרתי למחשב של ההורים.

 

אחרי חצי שנה התחלתי בלימודי תעודת הוראה, וניכסתי לעצמי מחשב נייד שאבא שלי קנה פעם, אלוהים יודע למה, ומאז שכב ללא שימוש באיזו מגירה. הייתי סוחב אותו איתי ללימודים, ובבית מחבר אותו למסך מבאר שבע ולמקלדת, ומעמיד פנים שזה מחשב כהילכתו. וזה עבד, רק נורא, נורא לאט, ועם קריסות אין סוף. ובכל זאת, במשך כמעט שלוש שנים הוא שירת אותי נאמנה. ככל יכולתו, בכל מקרה.

 

בשנה האחרונה החלו בעיות במחשב של ההורים. הוא עבר תקופות שבהן היה קופא לפתע. לא מסך כחול, לא ריסוט, פשוט קופא. מאוד מוזר. עשיתי את כל הדברים הרגילים: לנתק חומרה, להסיר תוכנה, לסרוק זדוניות, לחזור לגיבוי מתקופה מוקדמת—שום דבר לא עזר. אבל אחרי שבוע שבו המחשב היה נתקע כל יום, הוא היה מפסיק להתקע לחודש. כשהוא היה מפסיק להתקע, ההורים היו אומרים לי תודה רבה ואני הייתי מעמיד פנים שאשכרה עשיתי משהו. בתקופות שהוא היה נתקע, הם היו מציקים לי שאעשה משהו בקשר לזה, ואני הייתי מעמיד פנים שבקרוב אטפל בזה.

 

מאוד מוזר. אבל יציב.

 

והנה, לפני כמה שבועות, שוב המחשב שלהם התחיל להתקע. הפעם, אמרתי לעצמי, אני אטפל בזה כמו שצריך. הגיע הזמן להיות בן אדם רציני. אז דבר ראשון, הוצאתי אותו למרפסת וניקיתי אותו מדיונות האבק שהצטברו לו במארז. דבר שני, החזרתי אותו למקום. וזה היה הסוף שלו.

 

לא משנה עשיתי, הוא לא נדלק יותר. כלומר, הוא קיבל חשמל, המאווררים הסתובבו, אבל ה-BIOS לא עלה. גם לא צפצף. ניסיתי ספק כוח אחר, לא עזר. ניתקתי את כל מה שיכולתי לנתק מלוח האם, הוצאתי את סוללת הלית'יום, איפסתי את ה-CMOS עם הג'אמפר ונתתי לו להתאפס על עצמו במהלך הלילה. בבוקר ניסיתי שוב, בלי RAM. אפילו לא צפצף.

 

הנה מה שאני יודע על מחשבים: כשאתה מפעיל אותם בלי RAM, וה-BIOS לא מצפצף, אתה צריך לוח אם חדש.

 

בצר לי בישרתי להורי את הבשורה המרה. ככל הנראה בעיה חשמלית בלוח האם, והיא זו שגרמה לכל ההתקעויות. אין לי מושג אם זה נכון, אבל זה נשמע הגיוני, וגם מוריד ממני את האחריות. ההורים לא התרגשו יותר מדי, רק ביקשו שאמצא להם מחשב חדש. עשיתי הזמנה אונליין מאייבורי וחיכיתי שיקראו לי לאסוף אותו. אחרי כמה שעות נמאס לי והתקשרתי לשאול מה לוקח להם כל כך הרבה זמן. נציג מעאפן למדי הסביר לי שהמחשב עכשיו בהרכבה, וכשהוא יהיה מוכן ישלחו לי SMS.

 

"כן, אבל מתי הוא יהיה מוכן?" הקשתי.

 

"כשנשלח לך את ההודעה," הוא ענה בצורה לא מחייבת. שקלתי להתרגז, אבל מי כמוני יודע כמה זה מבאס להיות נציג טלפוני שצריך להצמד לתסריט שיחה. בינתיים סרקתי את האותיות הקטנות והתחלחלתי לראות שהם לוקחים לעצמם עד חמישה ימים לפני שהמחשב מוכן.

 

ביטלתי את ההזמנה מאייבורי (זה הצריך שמישהו יחזור אלי, אבל הוא חזר תוך שעה ולא עשה יותר מדי בעיות, יאמר לזכותם) והזמנתי מ-KSP, לא לפני שווידאתי שבע פעמים שהאיסוף הוא במקום. נסעתי, רכשתי, החזרתי. למזלם הטוב של הורי היה לי מספיק שכל לגבות להם את כל הדברים החשובים לפני שניתקתי את המחשב הישן בשביל לנקות ממנו אבק (כנראה שהייתי צריך לציין שזה היה הדבר הראשון שעשיתי. אבל זה היה הורס את הזרם הדרמטי של האירועים). התקנתי להם ווינדוז, אופיס ועוד כמה תוכנות. החזרתי את המסמכים מהגיבוי. ובכך נגמר הסיפור.

 

...חוץ מזה שלהתעסק עם מחשב חדש שעובד כמו טיל גרם ללפטופ המחורבן שהשתמשתי בו להראות עוד יותר כמו קקי של כלב מאשר בדרך כלל. אבל רגע, למה אני צריך לסבול אותו? לא הגיע הזמן שיהיה לי מחשב נורמלי? ככה זה כשעושים משהו—מרגישים שיכולים לעשות עוד משהוים. זה מדרון חלקלק ומטונף שמוביל למוות בגיל מוקדם, אבל מה לעשות. כאשר נפלתי נפלתי על הראש. הוצאתי את המחשב הישן מבאר שבע מהאיחסון, גררתי את גופת המחשב הישן של הורי, ועליהם הוספתי מחשב ישן של אחי. הרגשתי קצת כמו פרנקנשטיין (זה המדען המטורף, לטובת מי שחושב בטעות שזהו שמה של המפלצת) בעודי בוחר את החלקים המובחרים מכל גופה ואז מרכיב אותם מחדש לכדי ישות חישובית חדשה.

 

בסופו של תהליך, נותרתי עם מחשב אחד מתפקד ועובד. זה לא שהוא בחוד החנית של המדע, בכל זאת הרכיב הכי חדיש שנמצא בו הוא בן למעלה מארבע שנים, אבל הוא עובד כל כך הרבה יותר טוב מהלפטופ, שאפילו להדליק את השרץ הקטן בשביל להעביר מסמכים למחשב החדש לא בא לי. הכרטיס מסך הישן שלי מבאר שבע עשה קצת בעיות, ואפילו חשבתי לוותר עליו (אין לו דרייברים רשמיים לווינדוז 10, שבכלל סירב להודות שמשהו מחובר לו ל-PCI  בהתחלה) אבל בלעדיו סטארקראפט רץ רק על ההגדרות הכי נמוכות, והיה לי מספיק מזה על הלפטופ, תודה רבה.

 

זה לקח את רוב הלילה ועוד כמה שעות ביום שאחרי, אבל לראשונה מזה שנים יש לי מחשב שמרגיש כמו משהו שיכול להנחית חללית על הירח (אני חושב שקראתי משהו על זה שהמחשב הבייתי עבר בעוצמתו את מה שהיה להם באפולו 11 כבר לפני עשור). כל כך התלהבתי שהורדתי אנדרויד סטודיו, שהלפטופ לא היה מסוגל להריץ בלי לחטוף אלצהיימר נעורים פעמיים בדרך. ביליתי יום שלם בלהבין איך לבנות את ה-layout הכי מכוער אי-פעם, ואז עוד כמה שעות בלהבין איך להריץ עליו תוכנת שחמט שכתבתי בג'אווה. אני דיי בטוח שהפרתי בגסות כל עיקרון וכלל אצבע של כתיבת אפליקציות, אבל מה זה משנה. העיקר שנהניתי. נהניתי להרכיב את המחשב ונהניתי לשבור עליו את הראש אחר כך. וזה הגיע גם בתקופה דיי מחורבנת שעוברת עלי לאחרונה, אז כפליים כי טוב.

 

מחר אנסה לשחק קצת סטארקראפט. יש הרבה דברים חשובים שאני צריך לעשות, וזו תהיה דרך מצויינת לא לעשות אותם.

נכתב על ידי , 12/3/2019 00:28  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,383
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , מדע בדיוני ופנטזיה , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיגנציוס אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איגנציוס ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ