לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BE MY GUEST



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

בדק בית , why I have no friends


אני חושבת שאין לי חברים בגלל שראשית, כמעט כל החברים שהשגתי בחיים, ושבסופו של דבר התמעטו והתעמעמו להם עם הזמן, כלומר, כל החברויות שנוצרו לי, היו לא מיוזמתי. 

הרבה, אם לא כולם, נוצרו מיוזמה של הצד השני.

למשל, ביסודי, נקשרתי לחברה אחת (שאיתי עד עכשיו אגב, אבל לא כזה), והמעגל החברתי שנוצר לי היה בנוי מחברות שהיא הביאה, כלומר היו לי קשיים חברתיים במיוחד ביסודי, לכן לא יזמתי לעצמי חברויות, פשוט סוג של "תפסתי טרמפ" על חברה שלי, והייתי חברה של חברות שלה רק כי הייתי חברה שלה היא עצמה. 

בחטיבה, גם כן, החברה הכי טובה שהייתה לי, שגם הייתה ממש ממש זמנית אבל ממש ממש קרובה כזה ובסטי, היא יזמה את זה.

היא חייכה אליי ראשונה, 

היא התקרבה אליי ראשונה.

ובתיכון... גם כן, החברה הסוג של "הבסטית השלישית המחליפה",

יזמה את החברות בינינו.

היא זאת שקמה ופשוט חיכתה לי שאצא להפסקה כדי לצאת איתי החוצה, אולי כי היא הבינה גם, שגם לי אין חברות במגמה החדשה שלמדנו בה..

אני לא אשכח את זה. היא פשוט עמדה והסתכלה עליי אז פשוט זרמתי. 

ואז היא הייתה ידידה של איזה מישהו, אז דרכה הכרתי את הידיד.

כלומר, אם לא הייתה באה אליי באותו שיעור של המגמה, לפני ההפסקה, לא הייתי משיגה 2 חברים, אותה ואת הידיד שיש לי עכשיו. 

וואלה, עכשיו, כשאני באמת חושבת על זה,

 

אני לרוב לא זאת שיוזמת. 

זה משהו שאני צריכה לשנות אצלי. 

אולי להיות, טוב, לא חייבת להיות היוזמת, אבל צריכה יותר להיראות מזמינה ומקבלת וסובלנית אולי. ולגשת, ולהתקרב לבנות וכו'.

 

דבר שני,

אני פוסלת ישר (?)

אני אומרת לעצמי כזה.. לא בא לי להיות חברה שלה היא נראית לי פרחה, זאת נראית לי אחת שיש לה הרבה חברים, היא לא צריכה אותי, וזאת נראית לי די אנטרסנטית, אחת רק של בילוי חד פעמי,

ואז אני כזה חושבת לעצמי, לא, בעצם, כולם נראים לי אנטרסנטיים וזמניים כאלה, ושום דבר לא באמת משנה. 

והוא נראה לי עסוק, וההיא נראית עסוקה מדיי בשביל להכיל אותי.

לא יודעת. 

 

דבר שלישי,

אני לא מחמיאה מספיק אולי.. לא נותנת תחושה של חשיבות מספיק לסובבים אותי, לא קונה מתנה טובה מספיק ליומולדת, או שלא קונה מתנה נקודה, לא יודעת..

משדרת לא מספיק אכפתיות (?)

אבל יכול להיות שה"חוסר התעניינות ממשית" הזאת נובעת גם מהעובדה שאני פוחדת להרגיש דחויה (?) 

למשל, ארצה לשאול מישהי אם בא לך לצאת לדרינק או משהו, מישהי שהיא לא כזה חברה, שזה עוד תהליך מתבשל כזה, אבל אפחד לקבל דחייה, או שחבורה גדולה תציע לי לצאת ואגיד, 

"לא יודעת..", לא כי אני לא יודעת ולא כי לא בא לי,

אלא כי תמיד אני חושבת ששואלים אותי מתוך "לא נעים, נשאל גם אותה רק כי לא נעים",

תמיד אני מרגישה, לא תמיד אבל לרוב, מרגישה דחויה.

שלא רוצים אותי.

שמזמינים אותי כי "לא נעים".

ואז פעם אחת אחת מהן שאלה אותי בשירותים,

"נו די בואי איתנו, למה את ככה", 

ואז הרגשתי באמת, קצת בעלת יותר חשיבות.

ועדיין לא הצלחתי כל-כך להפגין את הרצון הכנה והאמיתי שהיה לי לזה.

כלומר, הפחד מדחייה, הפחד שלא רוצים אותי בסביבה, 

מתבטא כחוסר התעניינות מצידי, אני חושבת.

וזה ממש, אבל ממש לא נכון. 

 

אז דבר ראשון, ליזום יותר, או שיראו אותי יותר אולי, להתקרב, לשדר עניין.

דבר שני, לא לפסול מהר (איך עושים את זה??), אולי אני מרגישה מאוימת בקרב טיפוסים שהם די שונים ממני, ולכן קשה לי להראות סובלנות.

(אני מצליחה לנתח את זה, אני גאה בעצמי),

דבר שלישי, בערך כמו הראשון, לא לפחד להראות התעניינות, להתגבר על חשש מדחייה. 

שוב, איך עושים את זה.

 

אני ממש רחוקה מלהיות הבנאדם שאני רוצה להיות. שזה כואב. 

 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 7/1/2019 17:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  F*cKSocialAnXiaty

בת: 18

תמונה




3,228
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לF*cKSocialAnXiaty אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על F*cKSocialAnXiaty ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ