לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BE MY GUEST



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2019

כל פעם לפני משמרת אני מתחילה לספור את השעות


אני מתה כבר להתגייס ולעבור את הטירונות ואת החפיפה ואת כל ההקדמה הזאת של הצבא.


התחלתי לעבוד בחנות בגדים לפני שבוע וחצי בערך, כל יום 8 שעות וחשבתי בהתחלה זה סבבה ולקוחות נשמה,


אבל לאט לאט מתחיל להמאס, ואין לי כח כבר.


יש לקוחות שאני נהנת לעזור להם, גם אם לא יוצא לי מזה כלום,


אבל יש כאלה שמורידים אותי למטה וגורמים לי לחשוב הרבה על מה יהיה איתי..


אני לא מבינה גדולה באופנה, ואני לא בנאדם עם פתיל רגיל.


יש לי פתיל קצר.


אני כמובן לא רבה עם אנשים, אבל בתוך תוכי אני טיפה סובלת.


לא אוהבת לעבוד שם.


סופרת את השעות... מחכה שהזמן יטוס, כל רגע מעיפה מבט לשעון.


אין לי סבלנות כבר..


והבונוסים לא משתלמים לי, אני לא אקבל אותם כי אני לא מגיעה לרף מכירות מספיק גבוה.


דבר אחד שאני אוהבת בזה, זה שלפחות זה עוזר לי להתגבר על הביישנות שלי ועל החרדה החברתית שלי.


במוצש היו מיליון אנשים שם, בקניון וזה, ופניתי אליהם ותקשרתי והצלחתי לא לפחד. 


אבל הקטע שהוא שנמאס לי לזייף חיוכים מאולצים, ובזמן האחרון אני עם פרצוף בונקר. 


אני בנאדם שהגבולות שלו מאוד מצומצמים וקרובים אחד לשני. 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 21/1/2019 10:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני כל הזמן חושבת על העתיד וזה מעיק עליי


אני עובדת בחודשיים האחרונים לפני הגיוס, יהיה לי בסביבות 20,000 שקל לפני הצבא. 


אני לא עבדתי 4 חודשים, איפהשהו בתקופה בין הבצפר לצבא, הזאת שעומדת להסתיים במרץ, ארבעה חודשים בגלל הפסיכומטרי.


בסוף מסתבר שכל העבודה הקשה הזאת לא באמת שווה גרוש.


קיבלתי 510. 


אין לי מה לעשות עם זה, הציון הולך לפח.


אני לא נכנסתי לדיכי בגלל זה, כמו שחשבתי.


הכל טוב.


אני הסקתי דבר כזה - 


ככל שאני חורשת יותר, האפקטיביות של הלמידה שלי יורדת.


אני צריכה ללמוד להנות גם מהדרך.


ללמוד לשחרר ולא לתת לפרפקציוניזם להרוס לי תקופות, וגם תוצאות בסופו של דבר.


 


והינה, למרות שאמרתי לעצמי לא לכתוב פוסט על העתיד ועל דברים, אני לא מצליחה. 


אני תמיד חושבת על מה יהיה ..


איך לעשות יותר כסף , מתי לעשות יותר כסף, האם כדאי לי לעבוד גם בתקופה של צבא, מה אם אני לא מנצלת את הזמן שלי כראוי, למה אין לי חברים, מה לעשות שיהיו לי חברים, מה אם אשאר לבד תמיד , מה אם לא יהיה לי חבר לעולם, מה אם לא יתחילו איתי עוד, מה אם אני מכוערת בעיני אנשים, מה אם עדיין לא אמצא חברות לשפוך בפניהם את הלב בכיף, מה אם החברה הכי טובה שלי לא באמת צריכה אותי, כי הינה, יש לה הרבה חברים.


מה אם... 


נמאס לי לחשוב על דברים כבר.


אני לא מצליחה להרדם בלילה.

אני חייבת להזכיר לעצמי כל פעם ש -

אני מנצלת את התקופה, שאפסיק לדאוג בקשר לזה.

הינה אני עובדת, הינה אני עושה רישיון, הינה, אני נלחמת בחרדה החברתית שלי כמו חיה, הינה אני מודעת לעצמי.

הינה הינה הינה.

אבל, אין לי מספיק חברה. 

אני אישה, אני אוהבת לחפור.

ואני חייבת אנשים לחפור להם.

אני חייבת לצאת לבר, כמו שפעם הייתי יוצאת, ולשבת עם חברה על כוס קוקטייל כזה ולדבר ולשמוע מוזיקה.

חיכיתי לגיל 18 רק בשביל להפסיק לחשוב על דרכים לזייף תעודת זהות, והגעתי לגיל, 

הינה, הגעתי לגיל.

אז למה לא קורה כלום.

איפה היציאות, איפה החיים הטובים.

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 20/1/2019 13:20  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Whatever tomorrow brings Ill be there

With open arms and open eyes

Whatever tomorrow brings Ill be there

Ill be there.

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 19/1/2019 12:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיר


הלוואי יכולתי לעזור לך לפעול

להיות שם בשבילך, לא לתת לך ליפול 

הלוואי יכולתי לפלוט כח על מגן 

כמו חומה שקופה סביבך, 

עד שהכל שוב יתאזן.

 

אני יודעת, נכשלתי לראות את פנייך

לאחרונה, 

ולא הספקתי להחזיק לך את היד

את יפה, את כל-כך יפה גם בתכולתך

את סוערת כמו מפולת כוכבים על אדמתך.

 

את קסומה ואבק כוכבים לרגלייך

את השקט שהעולם צריך אבל כל-כך רועשת כאן לבד

החזיקי מעמד, פריחה תשוב אל מרגלותייך

ובינתיים בפסגת השיא, החזיקי מעמד.

 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 16/1/2019 11:19  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חרדתית במשרה מלאה


התחלתי לעבוד, וכשלא עבדתי הייתי חרדתית במשרה מלאה, וכל-כך התביישתי לחפש עבודה והתביישתי בו זמנית לשבת בבית, גם אם זה היה לא לפרק זמן רב וגם אם עדיין היו כמה אלפים גם ככה.

אני לפני צבא ואני חייבת לנצל את התקופה לעשות הרבה כסף ולחסוך. 

אני גאה בעצמי שבסוף מצאתי עבודה ועכשיו משרה מלאה על אמת, לא רק חרדתית במשרה מלאה, גם עובדת משרה מלאה ואני גאה בעצמי.

אני אמורה להיות גאה בעצמי כי אלף, מצאתי עבודה, עם כל הביישנות שבי, מצאתי עבודה.

ובית, לא סתם עבודה, עבודה עם לקוחות ומכירות וזה משהו שאין לי ניסיון בו וזה משהו שאני נוטה להתחמק ממנו, קשר עם אנשים זרים וכאלה. 

בחודשיים האלה, האחרונים לפני הגיוס, אני מרגישה שאני מצליחה לצאת מאזור נוחות שלי ואני גם לומדת להרגיע את עצמי.

אני לומדת לא לפחד לא להיות מאה אחוז, לומדת שמותר לי לפשל ומותר לי לא להרשים עד הסוף ומותר לי להיות קצת אני.

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 13/1/2019 12:06  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בדק בית , why I have no friends


אני חושבת שאין לי חברים בגלל שראשית, כמעט כל החברים שהשגתי בחיים, ושבסופו של דבר התמעטו והתעמעמו להם עם הזמן, כלומר, כל החברויות שנוצרו לי, היו לא מיוזמתי. 

הרבה, אם לא כולם, נוצרו מיוזמה של הצד השני.

למשל, ביסודי, נקשרתי לחברה אחת (שאיתי עד עכשיו אגב, אבל לא כזה), והמעגל החברתי שנוצר לי היה בנוי מחברות שהיא הביאה, כלומר היו לי קשיים חברתיים במיוחד ביסודי, לכן לא יזמתי לעצמי חברויות, פשוט סוג של "תפסתי טרמפ" על חברה שלי, והייתי חברה של חברות שלה רק כי הייתי חברה שלה היא עצמה. 

בחטיבה, גם כן, החברה הכי טובה שהייתה לי, שגם הייתה ממש ממש זמנית אבל ממש ממש קרובה כזה ובסטי, היא יזמה את זה.

היא חייכה אליי ראשונה, 

היא התקרבה אליי ראשונה.

ובתיכון... גם כן, החברה הסוג של "הבסטית השלישית המחליפה",

יזמה את החברות בינינו.

היא זאת שקמה ופשוט חיכתה לי שאצא להפסקה כדי לצאת איתי החוצה, אולי כי היא הבינה גם, שגם לי אין חברות במגמה החדשה שלמדנו בה..

אני לא אשכח את זה. היא פשוט עמדה והסתכלה עליי אז פשוט זרמתי. 

ואז היא הייתה ידידה של איזה מישהו, אז דרכה הכרתי את הידיד.

כלומר, אם לא הייתה באה אליי באותו שיעור של המגמה, לפני ההפסקה, לא הייתי משיגה 2 חברים, אותה ואת הידיד שיש לי עכשיו. 

וואלה, עכשיו, כשאני באמת חושבת על זה,

 

אני לרוב לא זאת שיוזמת. 

זה משהו שאני צריכה לשנות אצלי. 

אולי להיות, טוב, לא חייבת להיות היוזמת, אבל צריכה יותר להיראות מזמינה ומקבלת וסובלנית אולי. ולגשת, ולהתקרב לבנות וכו'.

 

דבר שני,

אני פוסלת ישר (?)

אני אומרת לעצמי כזה.. לא בא לי להיות חברה שלה היא נראית לי פרחה, זאת נראית לי אחת שיש לה הרבה חברים, היא לא צריכה אותי, וזאת נראית לי די אנטרסנטית, אחת רק של בילוי חד פעמי,

ואז אני כזה חושבת לעצמי, לא, בעצם, כולם נראים לי אנטרסנטיים וזמניים כאלה, ושום דבר לא באמת משנה. 

והוא נראה לי עסוק, וההיא נראית עסוקה מדיי בשביל להכיל אותי.

לא יודעת. 

 

דבר שלישי,

אני לא מחמיאה מספיק אולי.. לא נותנת תחושה של חשיבות מספיק לסובבים אותי, לא קונה מתנה טובה מספיק ליומולדת, או שלא קונה מתנה נקודה, לא יודעת..

משדרת לא מספיק אכפתיות (?)

אבל יכול להיות שה"חוסר התעניינות ממשית" הזאת נובעת גם מהעובדה שאני פוחדת להרגיש דחויה (?) 

למשל, ארצה לשאול מישהי אם בא לך לצאת לדרינק או משהו, מישהי שהיא לא כזה חברה, שזה עוד תהליך מתבשל כזה, אבל אפחד לקבל דחייה, או שחבורה גדולה תציע לי לצאת ואגיד, 

"לא יודעת..", לא כי אני לא יודעת ולא כי לא בא לי,

אלא כי תמיד אני חושבת ששואלים אותי מתוך "לא נעים, נשאל גם אותה רק כי לא נעים",

תמיד אני מרגישה, לא תמיד אבל לרוב, מרגישה דחויה.

שלא רוצים אותי.

שמזמינים אותי כי "לא נעים".

ואז פעם אחת אחת מהן שאלה אותי בשירותים,

"נו די בואי איתנו, למה את ככה", 

ואז הרגשתי באמת, קצת בעלת יותר חשיבות.

ועדיין לא הצלחתי כל-כך להפגין את הרצון הכנה והאמיתי שהיה לי לזה.

כלומר, הפחד מדחייה, הפחד שלא רוצים אותי בסביבה, 

מתבטא כחוסר התעניינות מצידי, אני חושבת.

וזה ממש, אבל ממש לא נכון. 

 

אז דבר ראשון, ליזום יותר, או שיראו אותי יותר אולי, להתקרב, לשדר עניין.

דבר שני, לא לפסול מהר (איך עושים את זה??), אולי אני מרגישה מאוימת בקרב טיפוסים שהם די שונים ממני, ולכן קשה לי להראות סובלנות.

(אני מצליחה לנתח את זה, אני גאה בעצמי),

דבר שלישי, בערך כמו הראשון, לא לפחד להראות התעניינות, להתגבר על חשש מדחייה. 

שוב, איך עושים את זה.

 

אני ממש רחוקה מלהיות הבנאדם שאני רוצה להיות. שזה כואב. 

 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 7/1/2019 17:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיבות אפשריות למה אין לי חברים (שיש לי חברים בכאילו) ולמה ניתקתי איתם קשר


כשהייתי בת 14, הייתה לי חברה והיינו מבלות ביחד, רק שתינו. 


תמיד רציתי איזו חברה כוסית שתקנה בי תחושה שאני ליידית ומאגניבה. 


לא קינאתי בה. 


אולי טיפטיפונת.


ואומנם, אני זוכרת שפעם אחת אמרתי שהיא יותר יפה ממני, וחברות (חברות אחרות, שלא היו חברות שלה) היו אומרות לי,


"את הרבה יותר יפה ממנה."


לא האמנתי להן. 


חשבתי שהן מקנאות בה, לפחות אולי גם כן, קצת. 


וזה עיצבן אותי.


 


אני זוכרת שאני והיא הלכנו לסינמה סיטי. בילוי של שתי בנות.


בדרך חזור ראינו ערסים מהשכבה.


היא דיברה איתן, צחקה איתן, הרגשתי לא שייכת.


אני זוכרת שהיה חושך והיינו במרחק 17 דק' הליכה מהבית.


אני זוכרת שבאותו רגע, שהרגשתי שהיא מתעלמת ממני,


הלכתי לכיוון הבית. 


הלכתי, הלכתי, כמעט רצתי. לבד. התרחקתי ממנה, ברחתי. השארתי אותה עם הערסים.


ואז היא שמה לב, אחרי 10-5 שניות בערך,


והתחילה לצעוק לי "(השם שלי)! (השם שלי)!!"


ורצה אחריי עד שהגיעה אליי, וניסתה להתאים את הקצב לשלי.


זה היה הרגע שניסיתי להיות אני ולא לזרום עם הערסים, ופשוט להקשיב לגוף שלי שאמר לי לברוח.


ואז צעדנו ביחד, היא הגיעה לקו שלי ואמרה "למה ברחת?"


אמרתי לה "אני לא מדברת איתם, הרגשתי לבד, כאילו התעלמת ממני." ואז היא עשתה פרצוף לא מבין.


ואולי קצת בצדק..


 


לאט לאט סיננתי אותה..


היו ימים שהיא התקשרה אליי 700 פעם ולא עניתי.


 


סיבות מריבה והיפרדות : בדיעבד, אני מבינה שזה היה קצת מגוחך -


1.דיבור עם ערסים.


2.תחושה שמתעלמים ממני.


3.מדיי פעם ראיתי אותה מדברת רק עם בנות אחרות ולא איתי. 


הרגשתי שאני לא נחוצה. -  חוסר ביטחון עצמי.


 


ואז היא עברה בצפר.


וכך נגמר הקשר.


 


ועכשיו לחברה הבאה.


ל'.


סיבת היפרדות, ניתוק קשר -


4.עושה לי פרצופים.


5.מתעלמת ממני, לא אומרת לי שלום.


6.מחבקת אותי בגסות, ואז דוחפת אותי אחורה (מצחיק. אני יודעת.)


 


היו לי עוד מליון חברות בחטיבה, אין לי מושג איך נגמר הקשר איתן, אני מניחה שהסיבה היא זאת -


7.הפרעות אכילה והתעסקות אובססיבית רק בעצמי.


8.חוסר חשק לתשומת לב, לאחר עלייה של 10 קילו בגלל הפרעות אכילה.


 


למה ניתקתי קשר עם א' וס' -


9.היה נדמה שכל מה שעניין אותן זה סקס.


10.הן לאט לאט יצרו לעצמן חבורה של שלושה, הן ועוד מישהי שלא היה לי שום תחומי עניין משותפים איתה.


 


למה אני סוגשל רוצה לנתק קשר עם אל'-


11.קשה לקבוע איתה להפגש. אני מרגישה שהיא לא טורחת.


 


למה אני סוגשל רוצה לנתק קשר עם ע'-


12.הוא יותר מדיי סגור. הוא קצת אדיש (אך אני מניחה שזה מין מנגנון הגנה).


 


 


אני מקווה שלא שכחתי משהו.


אני מניחה שמסקנות אכתוב כבר בפוסט הבא.


 


צ'או


 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 2/1/2019 10:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לכבוד השנה החדשה, אני מאחלת לעצמי שאבכה פחות,


שאעשה יותר דברים שמפחידים אותי, ושיבנו אותי.


אני מאחלת לעצמי הרבה יושר, פתיחות וטיפול עצמי יעיל ומהמם.


 


ובמסגרת זו, מאחלת לכל האנשים שקוראים את זה,


שנכנסו לפה בטעות,


לכל בני התמותה שנתכנסו מנסיבות חייהם למועדון הכותבים היקר- ישראבלוג,


שנה אזרחית טובה ומוצלחת שתהיה לכם.


נסו למצות את הימים הבאים, לקדם את עצמכם אל עבר יעדים, 


לאהוב את עצמכם קצת יותר (ואולי קצת פחות, לנרקיסיסטים),


ולא להשבר כשקשה.


 


אין לי מושג אילו איחולים אנשים אחרים רוצים לבקש לעצמם בימינו,


אבל אני בכל זאת אגיד, שהמח האנושי הוא לא מושלם, וכולנו לפעמים סכיזופרנים.


כשקשה, יש מוחות שאוהבים להגזים, להתפנק באשליות מזוכיסטיות ומחשבות שוא,


להתמסכן כאילו מישהו מת,


להכניס את עצמם לסרטי דרמה... (זו אני).


"אני חרא. למה אמרתי ככה. למה אני לא מספיק אחראית. איזה מפגרת יצאתי.


איך אני לא מתקדמת. אני תקועה. עצלנית. אני כלומניק. אף אחד לא יכול איתי. חושבים שאני מוזר עד מוות...


לא הייתי צריך לעשות את זה, לא הייתי צריכה לעשות ככה, אני פוחדת מלעשות את הצעד הזה, זה גדול עליי! אני לא מספיק מוכנה.


אני לא מספיק טוב. אני שונא/ת את עצמי!"


וכו.


כן.


משום מה, ליצר הרע יש כח שכנוע גדול יותר מהטוב, מהמחשבה שמנסה להרגיע.


 


ושוב.. יצא לי פוסט ארוך ממה שתכננתי.


אז אעצור כאן.


 


צ'או. :)


 


 


 

נכתב על ידי F*cKSocialAnXiaty , 1/1/2019 00:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  F*cKSocialAnXiaty

בת: 18

תמונה




2,799
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , חטיבה ותיכון , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לF*cKSocialAnXiaty אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על F*cKSocialAnXiaty ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ