לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לרוב מהלב, קצת מהראש. ביחד סלט.

זה כמו מחלה כרונית המקום הזה. החשק לפרסם את מה שאני חושבת -כאילו לאנשים שפויים אין מה לעשות חוץ מלקרוא את זה- לא הסתכם ב2006. משום מה הוא עדיין פה. בתוספת של כמה שנים. אבל הוא עדיין כאן ואני משום מה, עדיין סומכת עליו.

כינוי: 

בת: 25





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

7/2015

ראבק, פשוט תתחילו לאהוב.


אנחנו אוהבים כי אנחנו אוהבים.

ככה פשוט. בלי להסתבך יותר מידי. זה הטבע שלנו- לאהוב.

ממתי זה משנה את מי? ממתי זה משנה את מה? אנחנו נולדנו לאהוב.

יש אנשים שאני אוהבת יותר, אנשים שאני אוהבת פחות, אנשים שאני אדישה אליהם. אם להסתכל על התמונה המלאה, בסה"כ אני אוהבת.

אני מאחלת לכולם למצוא אהבה טהורה, כזאת שלא מסתכלת על דת, גזע או מין. כזאת שלא מסתכלת על משקל, גובה או נכות. כזאת שמקבלת ומכילה. רק כשיש אהבה כזאת, אמונה באהבה כזאת שתגיע, אהבה שתראה בכל פגם את הסיבה להישאר ולא לעזוב- רק אז נוכל לא לשפוט אהבה של מישהו אחר.

אנחנו כל-כך מרוכזים בעצמנו, במה שאנחנו אוהבים, במה שאנחנו רוצים, בכאן ועכשיו, בלקחת. מה עם קצת אחר? מה עם קצת שונה? מה עם קצת לחכות, קצת להקשיב?

אני רוצה להגיד "אני אוהבת אותך, בחולי ובעוני, בשמחה ובכאב. אני פשוט אוהבת." כי זה באמת קל. כי זה שלי להגיד. כי אף אחד לא ייקח לי את זה.

יותר מזה, לכל אדם מגיעה ההזדמנות להגיד את זה, לא משנה למי הוא מכוון את המשפט. זה לא שלנו לשפוט, זה לא שלנו לקבל.

זה לא בחירה שלנו לאהוב, אנחנו אוהבים כי אנחנו כאלה, אל תשנו את זה. אל תחליטו לאף אחד את מי לאהוב. זה סותר כל אמונה טהורה, נוגד כל החלטה אנושית.

אני אוהבת כי אני אוהבת. וזה באמת ככה פשוט.

 

=================

 

כן. זה אקטואלי. 

כן. הבחור שהחליט לדקור ארבעה אנשים רק בגלל שהם לא אוהבים כמו שהוא אוהב הוא מחבל לכל דבר בעיניי.

כן. אני מאמינה שאנשים כמוהו רק מרחיקים אנשים מהדת. 

לא. אני לא חושבת שהוא יקבל את העונש המגיע לו באמת, סתם כי ככה זה בדרך כלל במדינה שלנו.

 

תפיצו אהבה אנשים. רק אהבה.

נכתב על ידי , 31/7/2015 14:41   בקטגוריות אהבה ויחסים, אקטואליה, שחרור קיטור  
הקטע משוייך לנושא החם: פיגוע במצעד הגאווה בירושלים
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על הפעם הראשונה. על הרבה פעמים ראשונות.


הפעם הראשונה שנישקת אותי.

היינו כל כך שיכורים ששנייה אחריי זה, כשניסינו את זה שוב- הראשים שלנו התנגשו כלכך חזק שאני עד עכשיו זוכרת את הכאב הזה "פאק."

כל כך הרבה זמן חיכיתי לזה, לדעת איך השפתיים שלך מרגישות על שלי והדבר הראשון שיצא לי מהפה זה "פאק". יופי מאיה, את מדהימה.

הפעם הראשונה שדיברנו על זה.

זאת לא באמת הייתה שיחה. שנינו לא ידענו לדבר, לא באמת. ידענו לגמגם, ידענו לצחוק, ידענו להיות ציניים. ידענו לא להיפגע.

הפעם הראשונה שנגעת בי.

הייתה כנראה הפעם הראשונה שמישהו נגע בי בצורה כזאת. שוב שיכורים, כאילו זה המצב היחיד שאנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו להרגיש משהו, להסתכן אפילו קצת בלאבד פוקוס. 

היית מדהים, ידעת מה אתה עושה וזה בא לך בקלות שהביכה אותי. לא עזבת עד שגמרתי, כאילו אתה לא יודע אחרת. אמרו לי שאתה תחשוב רק על עצמך, אבל לא חשבת יותר מידי. מאוחר יותר הבנתי כמה שהתענוג שלי שווה ערך להעצמת האגו שלך. מאוחר מידי.

היו כמה פעמים שניסיתי לדבר אחריי זה, עד שהתייאשתי.

עד שנמאס לי כל פעם מחדש מהודעות בשעות-לא שעות, מהמילה 'ערה', מהידיים שלך שלא מתקשרות עם הפה.

הפעם הראשונה ששכבנו הייתה הפעם הראשונה שלא רציתי אותך יותר. שהרגשתי בכל נקודה בגוף שאני לא חכמה כמו שאני מצפה מעצמי להיות, שאני פחדנית יותר ממה שאני מביאה לעצמי להבין, שאני תלותית יותר ממה שאתה מסוגל להכיל.

אני לא בטוחה שאתה מסוגל להכיל משהו שהוא לא האגו שלך.

הפעם הראשונה ששכבנו לא הייתה כמו בסרטים.

הפעם הראשונה ששכבנו עשתה לי צריבה בגרון, בחילה בבטן וצמרמורות בעמוד השידרה.

הפעם הראשונה ששכבנו הייתה גם הפעם הזאת שידעתי שזהו, שאין לזה סיכוי ושאני כל-כך עמוק בתוך הבוץ, ששום יד לא תציל אותי. שאני לא באמת בסדר עם הסידור של לא לדבר על זה, שאני לא בסדר עם לפלרטט עם אנשים אחרים, שאני לא בסדר איתך.

הפעם הראשונה שלא עניתי לך הייתה הפעם הראשונה שהתקשרת ולא שלחת הודעה. אחר כך הייתה הפעם ההיא שניסית ליזום שיחה. אחר כך הייתה הפעם הראשונה שאחריי תקופה מאוד ארוכה של שקט- לא נכנעתי.

 

 

לכל דבר יש פעם ראשונה, מזל שזה תקף גם לפעם אחרונה. 

נכתב על ידי , 27/7/2015 21:04   בקטגוריות אהבה ויחסים, סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על בחורה ממוצעת בעולם מיוחד


אני בחורה ממוצעת בעולם מיוחד.

בין כל הזמרים, הציירים, היוצרים והרקדנים- יש אותי. עומדת שם, מסתכלת על כל זה ומחפשת להשתלב.

מחפשת את הפינה שלי להציג, שיסתכלו עליי.

אני מאמינה באמונה שלמה בגורל, כזה שמחליט מי מקבל מה וכמה. אני מאמינה שיש אנשים טובים יותר ואנשים טובים פחות. אני מאמינה שיש אנשים שנולדו יוצאים מן הכלל. כאלה שיצילו אותנו מעצמנו.

הלוואי וגם אני יכולתי.

הלוואי והיה לי מה להראות לעולם המיוחד הזה, העולם הזה שנמצא רגע לפניי טביעה ומחפש גלגל הצלה. הלוואי והייתה לי סבלנות לקרוא שייקספיר, הלוואי וידעתי יותר טוב על כלכלה או הבנתי ביין.

הלוואי ומישהו היה זורק לי כישרון אי שם, כשכתבו את ספר הגורלות, הייתי מוצאת מה לעשות איתו. הייתי מפסיקה לחפש את מה שלא יגיע. הייתי מתמקדת בלהפוך את העולם לטוב יותר.

הייתי כותבת פחות ועושה קצת יותר, הייתי רוקדת בשביל העולם, מציירת אהבת אמת וצוחקת צחוק משוגע בשביל כולם. בשביל כל האנשים העצובים, הייתי צוחקת בשבילם ושרה בשבילם.

ואז אני והעולם הזה היינו מיוחדים ביחד.

אני בחורה ממוצעת בעולם כל-כך מיוחד, מפתיע אותי שאף אחד לא שם לב שהאנשים המיוחדים הולכים ונעלמים. וכשהאחרון ייעלם- כשלאף אחד לא תהיה סבלנות לשייקספיר או זמן לרקוד. אנחנו נטבע.

אני בחורה ממוצעת ואני לא יודעת איך להציל עולם שטובע.

סליחה. 

נכתב על ידי , 26/7/2015 21:00   בקטגוריות סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

305
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאיה בגרסה פשוטה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאיה בגרסה פשוטה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ