לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  דחליליי





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2017


לאן לפנות? כשכל העולם זורם ושומם, וכולם זרים ואני לא מרגישה שאני בכלל בממד שאפשר ללכת בו, ומה זה אומר להמשיך זה טוב, כשאני ממשיכה ללכת בזיגזג על כוכב קטן, במעגלים קצרים ואף נפילה לא קיצונית דיה, וכל צעד הוא מילה מטרידה

ועשר פעימות. מה שחולף רק אסטרואידים מהירים, ומעצמים שנעצרים בקרבתי אני מוסחת על ידי הטירדה שמנערת אותי ומנערת והבחילה נבנית ונשברת, כדי שאני אסבול אך לא אקיא את הבעיות החוצה. ואם כן, יצא איתן רכיב כן יקר בי שנעצו בו שיניים עד זוב דם

או עצמים נוגעים בי עוברים דרכי ומשולחים הלאה, אולי עם טעם של עוד. להתקיים בלי להתקיים כמה שרוצה באמצע כמה שנפער בור ולוקח אותי. וקשה לי להתנער מהנפילה. לישון עם זה. להתעורר עם זה. ומה אני רוצה יותר מלהיות בסדר, להיות אחרת? אני לא רוצה שהאור ירד אבל העולם לא יקשיב. וגם אני לא אקשיב לו. אני אלך כמו סוס מרוצים ראיה מצומצמת ומטרה שגרמו לי לרדוף אותה אז אני רודפת כי גם למדו אותי להיות ילדה טובה. 

 

נכתב על ידי דחליליי , 5/10/2017 18:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים , קולנוע , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדחליליי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דחליליי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ