לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Slightly mad


I think I'm a banana tree...

Avatarכינוי: 

בן: 35

ICQ: 207172508 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ׳¢׳‘׳•׳“׳”. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הלאה


זהו. הסימן הסופי. עוברים הלאה.

מסתבר שהלב שלי חצי בודד במערכה.

 

לפחות הראש נלחם להיות במקום הנכון.

 

וזה שוב אותו סיפור. אותה הגברת. והאדרת? דומה מאוד...

 


 

בנוסף לכל העבודות מהפוסט הקודם התחלתי לעבוד בעוד אחת. טיפה יותר מסודרת.

עבודה חלומית לגמריי מבחינתי!

אני עובד בחנות שכמעט לא נכנסים אליה לקוחות. ומה טוב בזה? שיש לי המון זמן להיות באינטרנט ולהמשיך לעבוד על האתרים שלי. כרגע אתרי החוגים פחות מתרוממים, אבל יש לי כיוון חדש להגביר את החשיפה. נקווה שיעבוד. תחזיקו לי אצבעות..

 

אז נכון.. החנות המדוברת היא חנות סקס.. אבל באמת שלא זה מה שהופך אותה לחלומית. ממש לא. אבל אם יש כאן מישהי שרוצה ויברטור בהנחה.......... P:   (אין כאן הרבה מוצרים לגברים. חוץ מפורנו, משחות השעיה ומאגזינים)

 


 

זהו.

אני עובר הלאה וזהו.

 

נועם.

נכתב על ידי , 7/10/2008 10:57   בקטגוריות אהבה, פרידה, סקס, עבודה, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Slightly mad ב-12/10/2008 00:29
 



טרמינל, ז'טם, איי לאב יו טרמינל בלמיה...


מוקדש:

 

עוד סיפור אחד של אהבה

שימי תבורי
מילים: עוזי חיטמן
לחן: עוזי חיטמן


עוד סיפור אחד של אהבה
לפני שסוגרים את האורות
עוד סיפור אחד של אהבה
שיוצאת מבין השורות
עוד לחישה אחת קטנה
לפני שהולכים אל הבתים
זכרונות מן הפגישה הראשונה
כשהצטלבו המבטים

פעם את בוכה, ופעם את צוחקת
מזילה דמעה, כי זה הזמן ללכת
לכל האהבות יש סוף והתחלה
נפרדים רק במבט, בלי לומר מילה

עוד סיפור אחד של אשליה
שלא ידענו אם היא תגמר
אוספים בלב את כל מה שהיה
פעם רע ופעם טוב יותר
עוד נשיקה אחת קטנה
לפני שמכבים את האש
מין הרגשה כזאת, משונה
שזה הסוף, אבל עוד ניפגש

פעם את בוכה, ופעם את צוחקת
מזילה דמעה, כי זה הזמן ללכת
לכל האהבות יש סוף והתחלה
נפרדים רק במבט, בלי לומר מילה


 

המאורעות האחרונים גרמו לי לחשוב...

אולי... אולי הפגיעה שלי מאהבותי הגדולות מחולקת לשתי חלקים?

אז כן, השתיים הקודמות פגעו בי באמת.. במעשים שיכולתי להגיד לעצמי "היא עשתה ככה והיא עשתה ככה..."

אבל אולי.. רק אולי... הפגיעה האמיתית והכאב הם לא רק מהמעשים... ולא רק מהעובדה שהן עברו הלאה...

 

אלא....

 

מהעובדה שהן עברו הלאה לפני.

 

הפרידה מסיון גרמה לי להבין את זה, ודוקא בגלל שהיא כזאת מושלמת.

היא עברה הלאה, אבל אין לי אפילו זיק של מילה רעה להגיד עליה.

ולא רק זה, אלא גם עבר איזה חודש מאז הפרידה... היא לא רצה למצוא תחליף מיד אחרי הפרידה. וגם עכשיו היא לא ממהרת איתו לשום מקום...

ו... אני לא פגוע מזה שהיא יוצאת עם מישהו אחר. אני רק מקווה שהוא יהיה טוב אליה. אני לגמריי בסדר עם זה.

 

אז למה עדיין זה קשה ומציק? כי אני לא. אני לא עברתי הלאה עדיין. לי אין מישהי.

וגם כאן יש שני רבדים, הראשון הוא שהיא עברה הלאה ואני לא ובאסה כי גם אני רוצה מישהי...

השני, ואני מצטער להגיד, כנראה לא פחות משמעותי, המצב שבו זה שם אותנו.

הרי כל החיים זה משחקי כוחות. שחמט אחד גדול. מי נמצא בעמדות מפתח וכח. מי במצב טוב יותר מהשני.

וזה שלה יש מישהו ואני לא... זה הופך אותי למסכן. למפסיד במשחקי הכוחות. לפחות באופן זמני.

 

ולא משנה כמה אתם חושבים שאתם מעל זה, אתם טועים. זה נוגע לכולם. וזה משפיע על כולם.

וכולם פועלים לפי זה, והרבה פעמים בתת מודע. או משחקים אותה כאילו זה בתת מודע. לא במתכוון.

 

בגלל זה נמי קבעה וביטלה. להראות "מי הבוס"

 

בגלל זה כשעמדתי לחזור לחו"ל ללה כתבה לי סמס בסגנון של "יום אחד עוד נחזור ויהיה לנו כלב וחמוס וילדים וכ"ו...". בגלל זה היא גם צלצלה לאבא שלי יומיים אחרי שחזרתי ארצה סופית. הכל כדי להשאיר אותי על "אש קטנה"

 

לגבי סיון.. וול... כמו שאמרתי, היא די מושלמת.. אין שום דבר שאני יכול להחזיק כנגדה. למעט ניואנסים קטנים מידי פעם, אבל לא משהו משמעותי. אבל כל המצב הזה....... שומעים בקול שלה את התת מודע צועק: "אני מוביל!!! אני בעמדה יותר טובה!!! תאכל ת'לב!"

 

[הערה: הדברים הנ"ל הם השערותי והנחותי. ככה אני רואה את הדברים. ואם ככה הדברים באמת או לא, זה לא משנה. כי בעיני, גם אם זו לא היתה המטרה המודעת- זה מה שהניע את הפעולה. ואני לא מאשים או כועס או חושב שזה כ"כ פסול ונורא. להפך, כל הפואנטה שלי זה שזה אנושי. מעניין איך אני הייתי מגיב במידה ואני זה שהייתי ממשיך הלאה ראשון. כנראה יותר בסגנון של ללה ונמי.]


 

מה אני עושה בימים אלו? אווו... איזו שאלה..

 

אז ככה... פתחתי עסק, ועכשיו אני עוסק מורשה.

NSG

מס' עוסק מורשה 021801345

לשירותכם

 

כרגע העסק שלי מתפרס על כמה תחומים:

 

1) אני ממשיך כמובן עם הבועות האכילות הממש מגניבות. עכשיו בדיוק חזרתי מאירוע של בנק לאומי ליד ירושלים. היה מעאפן, אבל היו כוסיות אז לפחות היה על מה להסתכל..

 

2) התחלתי לבנות אתרים לחוגים וסדנאות. האתר שלי נקרא ישרא-חוג, ודרכו אני בונה את האתרים. הייחוד הוא בזה שהפורמט הינו קבוע לכל החוגים (פורמט אסתטי, נעים ונוח לשימוש. נבחר בקפידה אחרי סקר שוק ושינויים רבים. מתאים פחות או יותר לכל חוג). כך שמה שיוצא זה אתר שלם לחוג, תחת ה"גג" של ישרא-חוג, בפורמט פשוט ונוח, ובעיקר....... בעלות מינימלית!!! אתר שלם ב50 שקל לחודש!  בקיצר, אם יש לכם חוג, סטודיו, סדנה, משהו... או שאתם מכירים מישהו כזה.... ואין לכם אתר אינטרנט... זה אחלה פיתרון בלי לשבור קופת חיסכון.

 

אתר הבית: www.israhug.co.il

אתר הסייף שבניתי במערכת: www.hodfencing.com

 

3) הבייבי שלי... הדבר הכי חשוב שאני עושה כרגע...

בזמן האחרון העניין הסביבתי תפס אותי חזק. גיליתי שכולם יודעים שצריך לשמור על הסביבה, אבל אף אחד לא יודע מה אפשר לעשות חוץ מלזרוק בקבוקים לפחי מחזור. אז במקום להגיד "איזה באסה..." הקמתי אתר!

האתר מתחיל לקבל כניסות יותר ויותר... הייתי פעמיים ברדיו בנושא... ביומיים האחרונים עברתי את ה160 כניסות ליום...

 

לאתר קוראים טיפ ירוק. ובקשה אישית מכל מי שקורא פה- תכנסו אליו. תציצו. אם אתם חושבים שזו מטרה חשובה, תעבירו הלאה לחברים ומשפחה. תודה. 

www.tipyarok.co.il

 

4) מאמן כושר אישי של איזה ילד חמוד בן 13 וחצי... פעם בשבוע עושה איתו ריצה ותרגילים... הבנאדם רציני! לא מותר לעצמו! (ז"א... לא יותר מידי...)

 

חוץ מהעבודה הענפה, אני גם ממשיך לסייף כמה שאפשר... אחרי הכל- אני מקום שלישי בארץ! (אני עדיין בהלם מזה.. חח...)

 

אני גם מתכונן נפשית ללימודים.. אני מתחיל ללמוד במרכז הבינתחומי הרצליה עוד מעט. מנהל עסקים. התמחות בשיווק או (אם יהיה לי מזל ואני אתקבל) ביזמות.  מזל שהציוני בגרות ופסיכומטרי שלי מספיק גבוהים. בזכותם קיבלתי מלגה של 50%, כך שאני משלם "רק" 16 אלף לשנה במקום 32 אלף....

 

מה חוץ מזה... אה, מסתבר שאני חכם... התקבלתי למנסה. הרבה פחות סנובים וחושבים את עצמם ממה שחשבתי שיהיו...


 

שדה התעופה עושה לי פלשבקים.

לכל שלושת מערכות היחסים הרציניות שלי היתה נגיעה בנתב"ג.

 

היום עברתי בדרך חזרה מהאירוע ליד השדה והתחילו לעלות בראשי כל נקודות המפגש של אהבותיי עם נתב"ג.

 

נמי, והספיצ'לסנס שלה כשהבינה שאני מפתיע אותה בטיסה לטורקיה. ההתרגשות. והצעקות וקפיצות וטלפונים לדשי (אחרי שעברו 10 הדקות של ספיצ'לסנס מוחלט, כמובן...)

 

ללה, והנסיעה המרגשת והקשה לשדה. כשיותם נוהג, ואני יושב לידו ומחזיק לה את היד בהחבא. צמוד לדלת. והדמעות זולגות לאט אצל שנינו כשאני שר עם יותם את "דונט וואנט טו קלוס מיי אייז" אבל מרגיש שאני שר את זה לה. כמו גם הדמעות שהיא לא הצליחה לעצור (למרות שממש ניסתה) כשהסתובבנו בשדה ככה סתם לפני הטיסה. בתמונה היא כולה מחוייכת, אך עיניה נפוחות מדמעות.

 

וסיוני שלי.. פיצקית... למרות שלא ממש היינו יחד בשדה (פרט לפעם שאספנו את אמא שלה), עדיין יש לה נגיעה שם מבחינתי. כשנחתתי בארץ. כשחזרתי. ב13 ליוני 2007. ומיד כשהדלקתי את הטלפון שלי צלצלתי אליה. אני זוכר שחיכיתי למזוודות וחישבתי כמה דקות נותרו עד שאני סוף סוף אראה אותה. דקות, לא שעות! וההתרגשות שבלב ובכל הגוף... אני בשדה תעופה, חוזר לארץ אחרי שנה בחו"ל, ההורים שלי מחכים לי מחוץ לדלתות הגדולות, וכל מה שאני יכול לחשוב עליו זה... סיון... לחבק ולנשק אותה סוף סוף.


 

אני חושב שהסיבה העיקרית שקשה לאנשים להגדיר רגשות, ובעיקר רגשות גדולים כמו אהבה, היא שאי אפשר להשוות. מדהים איך כל אחד מרגיש אהבה בצורה שונה לחלוטין. יכול להיות זוג אוהב ומאוהב עד מעל הראש, שניהם מטורפים אחד על השני, הדבר הכי אמיתי שיש, ועדיין- כל אחד ירגיש את זה בצורה אחרת שהוא לא יוכל לתאר ולהסביר. יתרה מזאת, את נמי אהבתי (ועודני) בכל ליבי. את ללה אהבתי (ועודני) בכל ליבי. את סיון אני אוהב (ואוהב לעד) בכל ליבי. גם את אלינה אהבתי (ועודני) אהבה עצומה.

 

אבל לכל אחת- הרגש הוא שונה. כל אהבה היא שונה. אין דבר אחד כזה "אהבה". ולדעתי אין דבר כזה אהבה מושלמת. אהבה זה דבר גדול ונשגב מידי בכדי לתפוס. וכל פעם אנחנו חווים חלק אחר ממנה.


 

חג שמיח חבריקוס

 

נועם.

 

 

נכתב על ידי , 25/9/2008 01:11   בקטגוריות אהבה, בועות, בועות אכילות, פרידה, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, עבודה, שחרור קיטור  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Slightly mad ב-7/10/2008 17:08
 



החיים... בפול גז...


לא זכור לי מתי הרגשתי כ"כ חי!

אני טובע בעבודה שאני מרותק ממנה לגמריי ונהנה מכל שניה!

העתיד שלי נהיה ורוד מאי פעם ומתחיל להתבהר כל יום וצעד שעובר!

 

פרשתי מהלימודים. לא שאני לא חושב שאני אהיה פסיכולוג/סקסולוג מצויין, רק שכרגע הלימודים לא התאימו לי.

העבודה עם אורית תופסת תעוצה.. חתמנו לא מזמן על חוזה ראשוני לבלעדיות על יצוא הבועות האכילות לחו"ל...

בניתי אתר. ממש מוצלח לדעתי. עשיתי את רוב העבודה (הכל חוץ מ2 קבצי פלאש) ואני חושב שבשביל אתר ראשון יצא סוף הדרך!

 

לחצו על התמונה להגיע לאתר של הבועות האכילות...

 

עכשיו עיקר העבודה שלי בתחום הזה היא לשוטט באינטרנט ולחפש חברות שיכולות להיות מעוניינות במוצר שלנו.

ברגע שנחתום על החוזה הסופי, ונקבע מדרגות מחיר וכל זה... נוכל להתחיל לפוצץ באימיילים לכל מי שזה יכול לעניין אותו!

אני אוהב להיות אופטימי. למרות שזו ערובה כמעט בתוכה לאכזבה. אבל.... כרגע זה תופס בצורה בינונית מאוד בארץ. אין מספיק חשיפה ופרסום. אבל אם נניח וזה יתפוס באותה מידי בחו"ל- אני יכול להיות שקט ותוך כמה שנים אני אהיה מסודר. אולי לכל החיים. נקווה......

 

 

ועכשיו לנושא אחר לגמריי...



 

כולנו אוהבים סקס, לא??? (טוב נו.. מה אני מדבר בשם כולם? אני אוהב סקס. טוב?)

 

בדרך-לא-דרך הגעתי לאיזה חברה... של מוצר סקס מדהים...

עבדתי בדוכן שלהם בסקסטיבל (שהיה ממש כיף, ד"א)...

ובניתי אתר-בת לחברה, בו יש כל מיני הגרלות ומבצעים...

 

למוצר קוראים פלשלייט, והוא מוצר מצויין! לי אישית יש 2 כאלה בבית (הטבות של עבודה עם החברה ) ואני אוהב אותם מאוד!

מה זה פלשלייט? כנסו לאתר ותגלו!!!

 

מה שבטוח- זה עובד!

 

(מי שמכיר אותי בטח אומר לעצמו עכשיו: "נו.. היה ברור שאיכשהו הוא יעבוד בסוף מבשהו שקשור לסקס...")

 

 

**המוצר בעקרון הוא לגברים. אבל יש באתר גם מוצרים לנשים וגם מוצרים לזוגות! כדאי להכנס לבדוק...**

 

 

מה עוד??

הממ...

סיון שלי כבר מעל חודש בצבא...

לא קל, בעיקר עם המזג אויר המטורף של התקופה האחרונה, אבל היא תהיה גדולה בסוף! התותחית שלי!!!

נקווה שהכל ילך כמו שצריך גם לה ושהיא תצא להדרכה או משהו...

אה, וסיוני........ אוהב אותך מותק שלי!!!!!!!!!

 

לכבוד יום האהבה הכנתי לה לב שאותו הכנתי בעצמי!

לקחתי בד ורוד ונעים וגזרתי 2 לבבות זהים...

תפרתי אותם יחד והשארתי פתח קטן לא תפור...

הפכתי את זה כך שהתפרים יהיו בפנים...

דחסתי צמר גפן פנימה...

וסגרתי את הפתח עם חוט תפירה בצבע זהה לבד!

 

לב קטן וחמודי ושאני מקווה שהיא תאהב! (היא משתחחרת רק מחר, ביום שישי, יום אחרי יום האהבה...)

 

 

בקיצור- שיהיה לכולם המשך יום/שבוע/חודש/שנה/חיים נחמד... :)

 

אה, ואני אשמח לשמוע כל תגובה על האתרים! מאוד אשמח אפילו!

בין אם זה בתגובה פה... במסנג'ר... במייל... כל תגובה תהיה מוערכת מאוד!!!

 

תודה.

 

נועם.

נכתב על ידי , 15/2/2008 01:50   בקטגוריות בועות, תמונות, אהבה ויחסים, סקס, עבודה  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אלעד ב-24/7/2010 12:39
 




דפים:  
24,135

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSlightly mad אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Slightly mad ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ