לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


אז עכשיו החלטנו להתרחב קצת (כלומר אני אתרחב והוא יצחק עלי). יומן מסע בכאוס היומיומי שלנו אל הרגעים האלה שלא רוצים לשכוח


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2017    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

10/2017

שבוע 18


אחרי שפספסתי כמה עדכונים חוזרים.

העוברית הקטקטית כבר מגיעה לאורך של כ-15 ס"מ ובמשקל של כ-200 גרם. השבוע חלק ניכר מההתפתחות נמצאית במוח. העצבים ממשיכים להתפתח וזה עוזר לה להתחיל לשלוט על התנועות שלה, כמו כן נוצרת במוח חלוקה לאזורים שאחראים על החושים. העצמות ממשיכות להתקשות, נוצרים ניצני השיניים מעל שיני החלב (הזוי ביותר!), הלב פועם כ120-160 פעמים בדקה ומזרים דם לגוף.

 

אצלי הכרס יצאה לגמרי. עדיין לא בדיוק נראית בהריון, אבל בהחלט משהו שמעלה חשדות. כבר קולטת מבטים מהגננת של פיצקית ואצטרך לספר לה בקרוב. בכלל, התחלנו כבר לספר די לכולם. חוץ מכמה חברות שלי שלא רואה על בסיס קבוע, אני חושבת שסיפרתי לכולם, עדין לא סיפרתי לסבים וצריך לעשות את זה ולמשפחה המורחבת גם עוד לא סיפרתי אבל אין לי כוח באמת לעשות את זה והם יבינו בעצמם כשיראו אותי מתישהו בחודשים הקרובים חחח

סיפרתי גם בעבודה לבוס שלי. הוא בהתחלה לא הבין מה אני רוצה ממנו אבל מהר מאוד אמר מזל טוב. אני אמורה ללדת בתחילת תקופה נורא לחוצה בעבודה ופחדתי שהוא יעלה את הנושא, אבל צלצל לו הטלפון והוא הלך וכנראה שכח ובטח גם לא יחשוב על זה... לטוב ולרע.

ההורים של בעלי לדעתי כבר סיפרו לחצי עולם וזה מחרפן אותי. למה הם מרשים לעצמם לפזר חדשות שלא שלהן. נכון זה שלהם בעקיפין אבל באופן ישיר זה שלנו. נגיד אני בקשר ממש טוב עם בת דודה של בעלי, והיינו רוצים לספר לה בעצמינו, ולדעתי היא כבר יודעת מההורים שלו...

 

חוץ מזה, אני כבר כמעט בטוחה שאני מרגישה תנועות וזה מרגש ממש. התגעגעתי לזה ועד שלא הרגשתי את זה לא הבנתי כמה התגעגעתי לזה. היה לי גם חלום הזוי ביותר שאני מסתכלת על הבטן וממש רואה כף יד בולטת וכפות רגליים (כמו בתמונות ממש קריפיות וכנראה ממש ערוכות) וזה גרם לי ממש להתרגש, ואמרתי לעוברית שאנחנו כבר ממש מחכים לפגוש אותה.

אתמול נסעתי עם פיצקית באוטו וניסיתי לפתוח את הנושא, סיפרתי לה שיש לאמא תינוק בבטן וכשהיא הייתה קטנה ממש היא גם הייתה בבטן... כל מה שקיבלתי בחזרה זה "לא" עצוב כזה ומשיכת כתפיים. 

 

ועוד משהו ששימח אותי (הדברים הקטנים) זה שקבעתי תור לסקירה שניה.. לצערי רק בעוד חודש! הבדיקה האחרונה הייתה לפני כמעט חודש שזה אומר חודשיים בלי דייטים.. קשה. אין ספק אבל שהתנועות שהולכות להגיע (בקרוב אני מקווה) הולכות לשפר מעט את ההרגשה של המתח.

נכתב על ידי Annie84 , 22/10/2017 10:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סקירה ראשונה


אז אנחנו אחרי!

איזה כייף..........

 

הגענו למרפאה כרבע שעה לפני הזמן (מצאנו בפוקס חניה מול המרפאה), הסדרנו את כל הבירוקרטיה וחכינו. הייתי בטוחה שאני הבאה בתור ושמי שבפנים היא התור שלפני. אבל מסתבר שהייתה עוד מישהי לפני שהייתה שם שעה. כן כן. שעה.

חיכינו (או נאמר התייבשנו) שעה שלמה מול הטלוויזיה של המרפאה ששדורה בה תוכנית שלא הצלחתי להבין כל הגיון בה. האמת שזה היה שווה את זה.

 

הרופא הניח את המתמר על הבטן, ויש הופיע הראש המתוק. לקח לי כמה שניות להבחין בלב הפועם אבל לרופא לקח פחות ממני והוא מייד הכריז לבחורה שרשמה את כל התוצאות שנצפה דופק. זה כבר הרגיע אותי. הוא גם אמר שרואה תנועות אבל מכל התזוזות שלו עם המתמר לנו היה קשה בהתחלה להבחין בהם אבל אחכ כבר אי אפשר היה לפספס. העוברון היה תזוזתי בטירוף. בהתחלה היה במנח אופקי עם הראש פונה שמאלה ולקראת סוף הבדיקה כבר היה עם הראש למטה. ראינו את כל האיברים שלו, רגליים וידיים ואפילו ראינו את האצבעות. העוברון התמתח בסבבה שלו, ויש לנו תמונה מהממת של הרגליים לכל אורכם כולל הכפות רגליים.

 

כל האיברים היו תקינים למעט שני ממצאים אקוגניים שנמצאו במעיים ובלב. את הממצא במעיים הרופא בכלל לא ציין במכתב סיכום כי אמר שאינו רלוונטי ובלב ציין אך אמר שזה גם סתם מיתר שהוא מעט רחב ולא משהו שדורש התייחסות. אחרי הבדיקה נסעתי לרופאת נשים שלי, והיא בכלל לא התרגשה. אמרה שאין לזה כל משמעות מבחינת מומים אלא רק משפיע מעט על סטטיסטיקות. הבדיקה הבאה היא בדיקת דם ששם אמורים לשכלל את כל התוצאות של כל הבדיקות עד עכשיו ואז נקבל תמונה יותר מדויקת של המצב.

אני מודה שזה מעט מלחיץ, עם פיצקית לא היו לנו בכלל ממצאים, אז אנחנו לא יודעים כל כך מה לעשות עם זה, מה שבטוח שלגוגל אני לא נכנסת כי בטח זה רק ילחיץ יותר. אחכה לתוצאות של בדיקות הדם ואז נהיה חכמים יותר.

 

בסוף כמובן הרופא שאל אם ידוע לנו המין של העובר, ואמרנו שלא, והוא חיפש וחיפש ובדק והסתכל ואמר שזאת כנראה בת :)

בעלי שאומנם היה בטוח שזאת בת כנראה נורא רצה בן. הוא מבחינתו סגר את הבסטה והיה שמח לילדים משני המינים. אני אמרתי לו שלא סגרנו עד שלא סגרנו ;)

נכתב על ידי Annie84 , 2/10/2017 09:05  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבוע 15


אורכו של העוברון כבר כ- 12 ס"מ ומשקלו כ- 70 גרם! העצמות שלו מתחזקות והציפורניים. הוא מתרגל נשימה על שאיפה של מי השפיר ומפריש שתן כמעט כל שעה ( ממש כמו אמא). הרגליים שלו מתארכות והשרירים מתחזקים ומקווה שבקרוב אתחיל להרגיש את הבעיטות שלו :)

 

אצלי הכול רגיל. מלא פיפי, עייפה, עדיין בא לי להקיא כל פעם שמצחצחת שיניים, עדיין הבטן לא יצאה. מתישהו בהריון הקודם באמת הרגשתי זוהרת ויפה עם אור וקרן ושיער שופע... בנתיים זה עוד לא הגיעה ואני רק מרגישה סתם. מרגישה ששוב צריך ללכת להסתפר ואין לי כוח וצריך איזה מסאז' אבל לא כל כך אפשר. חוץ מזה כבר לא תמיד יכולה לשכב על הבטן כי מרגישה את הרחם בולט.

השבוע הסקירה! אני כל כך כל כך כל כך מתרגשת לחוצה וסקרנית! רוצה כבר לראות את העוברון על המסך, לראות את הלב שלו פועל ואת הרגליים שלו זזות. רוצה לדעת שכל האיברים תקינים ובמקום ומתסקרנת לדעת אם יש לנו בדרך בן או בת.

שאלתי בבוקר את פיצקית מה בא לה, אח או אחות, היא ענתה משהו בג'יבריש, הנהנה לעצמה, חשבה שניה ואז הנהנה שוב. לא יודעת מה היא בחרה אבל מקווה שתהיה מאושרת.

 

ראינו את הסרט בייבי בוס סוף סוף. סרט חמוד. אנימציה, היה נחמד. אפילו פיצקית הצליחה לשבת את רובו ולהתעניין (נגיד את הסרט על המניונים לא רצתה לראות). אני נכון, ידועה כבוכה בסרטים מצוירים, אבל מה שקרה בסוף הסרט פשוט הפתיע גם אותי. לא אהרוס את הסרט למי שלא ראה, אבל ממש לקראת הסוף, בחלק ה"מרגש" פשוט נפתחו לי הברזים ולא יכולתי להפסיק לבכות. לא יודעת אם זה בגלל הנושא שרגיש אצלי כרגע (אח חדש שנכנס הבייתה - זה לא ספוילר, זה בטריילר) או בגלל ההורמונים של ההריון (שלא היה אצלי פעם קודמת) אבל פשוט ירדו לי דמעות ולא יכולתי לעצור אותן. מביך :)

 

ודבר נוסף, שבוע הבא חודש רביעי! וואו כמה שזה מתחיל לטוס אחרי שבוע 7 חחח

נכתב על ידי Annie84 , 1/10/2017 10:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Annie84

בת: 2




4,025
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , האופטימיים , בדרך להורות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnnie84 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Annie84 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ