לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Lol


כינוי:  lol2015

מין: נקבה

Google:  Lol





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2015

שנה עברה אך הגעגוע נשאר


שנה עברה אך הגעגוע נשאר !
הבוקר האיר ויום חדש שוב הגיע , עברה שנה מאז עזיבתי לניו יורק . 
כמו בכל יום שישי , ליבי החל להחסיר פעימה וגל של געגועים ומועקה עטף את גופי ונשמתי בעצב , נסעתי אל המרכול היהודי הנמצא במרחק ארבעה רחובות מביתי , עם נעלי העקב ג'ימי צ'ו האדומות שלי בלבוש צנוע וקפדני ושם קניתי חלה של שבת ועיתון ״ידיעות אחרונות״ של היום , לאחר מכן עצרתי ב״סטארבאק״ וקניתי שוקו לבן ומוקצף עם קצפת שעליה נוזל סירופ שוקולד רותח, זה בתור פרס על זה שהצלחתי לשמור על תפריט הבריאות הקפדני שלי , גם השבוע והגעתי לביתי הצנוע - דירת סטודיו בעלת שני חדרים וחדר אמבטיה קטן .
ליזי השותפה שלי קמה היום מוקדם לעבודה והרגשתי לבד יותר מתמיד , אני זוכרת את ימי השישי בבית , בארץ היקרה שלי , כבר מהשעה שמונה בבוקר ריחות נעימים ומגרים של בישולים הגיעו לכל פינה בבית , המוזיקה הרועשת של אבא , שהיה אוהב לפתוח את השישי עם שירים ישראליים מתחנת הרדיו האהובה עליו גלגלצ״, ואני קמה עם חמרמורת קלה מהלילה שלפני מהליין האהוב עליי ועל חבריי . בשעה אחת עשרה צפירה של המכונית של דינה חברתי הטובה שמשום מה אוהבת להודיע לכל הרחוב שלי שהיא נמצאת ושהגיע הזמן לצאת זה הזמן להתעורר !!
הבוקר האיר ויום חדש שוב הגיע , עברה שנה מאז עזיבתי לניו יורק . 
כמו בכל יום שישי , ליבי החל להחסיר פעימה וגל של געגועים ומועקה עטף את גופי ונשמתי בעצב , נסעתי אל המרכול היהודי הנמצא במרחק ארבעה רחובות מביתי , עם נעלי העקב ג'ימי צ'ו האדומות שלי בלבוש צנוע וקפדני ושם קניתי חלה של שבת ועיתון ״ידיעות אחרונות״ של היום , לאחר מכן עצרתי ב״סטארבאק״ וקניתי שוקו לבן ומוקצף עם קצפת שעליה נוזל סירופ שוקולד חם , זה בתור פרס על זה שהצלחתי לשמור על תפריט הבריאות הקפדני שלי , גם השבוע והגעתי לביתי הצנוע - דירת סטודיו בעלת שני חדרים וחדר אמבטיה קטן .
ליזי השותפה שלי קמה היום מוקדם לעבודה והרגשתי לבד יותר מתמיד , אני זוכרת את ימי השישי בבית , בארץ היקרה שלי , כבר מהשעה שמונה בבוקר ריחות נעימים ומגרים של בישולים הגיעו לכל פינה בבית , המוזיקה הרועשת של אבא , שהיה אוהב לפתוח את השישי עם שירים ישראליים מתחנת הרדיו האהובה עליו גלגלצ״, ואני קמה עם חמרמורת קלה מהלילה שלפני מהליין האהוב עליי ועל חבריי . בשעה אחת עשרה צפירה של המכונית של דינה חברתי הטובה שמשום מה אוהבת להודיע לכל הרחוב שלי שהיא נמצאת ושהגיע הזמן לצאת מהבית. 
הולכות לשוק קונות פיצוחים וכל מיני מציאות , עצירה קטנה בסופר קונות לבבות דקל , פירות ושתייה ומצטרפות לשאר החברים הנמצאים בים , נשארים יחידו עד השעה חמש , לאחר מכן אני מגיעה הביתה ויוצאת ישר לריצה אבל לפניכן כמובן לערוך את השולחן , מגיעה באנרגיות אל הבית מקלחת מהר , שברקע סימפוניה מאחיי ,שצועקים לי ״ יאללה כמה זמן! אנחנו רעבים!״ ואז הדובדבן שבקצפת ארוחת שישי עם כל המשפחה , גם אחרי שנה הגעגועים לא פוסקים הם רק מתגברים ותמיד מתרוצצות במוחי המחשבות האם עשיתי טוב? או שהאם כדי להרפות מהחלומות ולחזור הביתה למקום האהוב.
תמיד חלמתי על היום שבו אקח מזוודה ואעזוב את הבית החם אל העולם הגדול והקר , אלך לשחות במים העמוקים ללא עזרה מאיש , אבל בחיים דמיינתי שזה יהיה כל כך קשה . 
נכתב על ידי lol2015 , 9/5/2015 22:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , ציונות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlol2015 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על lol2015 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ