לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכל מאחורי.


בעיצומו של יום בורא לו לילה.

Avatarכינוי:  שבר

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2017

מילים רוצחות לאט לאט.


המקום שהיה עבורי למפלט הפך לאט לאט למוקד קטלני של סבל.כשאני מגיעה לשם אני מרגישה שלוקחים לי חלק מהאישיות ומועכים אותה לחתיכות קטנות.הרגע הזה שאני מביטה בסכין שמשתמשים בו לעבודת הפסיפס ומדמיינת רק איך אני חוטפת אותו וחותכת את עצמי מול כולם שם.שיסתכלו ויבינו כמה נזק הם עושים לי.לא המקום הארור הזה לא מרגיש לי כמו בית.אני הולכת לשם רק כי אין לי מקום אחר לצאת אליו.אתם בוגדים אחד אחד לוקחים סכין ודוקרים לי את הנפש.

 

"את צעירה עוד לא עברת כלום בחיים"

 

"כששואלים אותך מנשמע אל תגידי שורדים,רק את שורדת אנחנו חיים חיים רגילים"

 

"את כל הזמן אומרת שאת חולה חולה ומשגעת לי את השכל"

 

"בן אדם ששם אודם לא יכול להיות בדיכאון"

 

"אם העולם היה מלא באנשים כמוך העולם היה מקום מאוד מאוד עצוב"

 

"את מביאה אווירה שלילית למועדון רק ביקשנו רגישות סביבתית"

 

תיחנקו.כן גם הצוות וגם המתמודדים מטבלים את הלשון שלהם בכלמני אמירות כנגדי וזה רק חלק קטן ממה שהולך שם.בית זונות אחד גדול שבו כל אחד עסוק בלרמוס את השני עם פאקינג חיוך.

 

אני רותחת מעצבים.כמעט התאשפזתי.

מה עשיתי רע שזה מגיע לי?שמישהו ירצח אותי בבקשה!!

אני מאבדת את עצמי לחלוטין.בלסתי היום אוכל והקאתי אחכ וזה אחרי שלושה ימים שחייתי על יוגורטים.התחלתי דיאטה חדשה וכרגע אני שוקלת 55.6 כשמסתכלים על התקופה ששקלתי 66 זה בהחלט הישג.אני אתרכז רק בלרדת במשקל.בלהקיא בלא לאכול המטרה שלי היא 50.כל עוד אני חיה אין ספק שאני אעשה הכל אבל הכל כדי להחזיר שליטה לידיים שלי.

נכתב על ידי שבר , 15/11/2017 20:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה לא מגיע לי חופש הביטוי?


הרגע הזה שמזמינים אותי לשיחה במועדון התעסוקתי ואומרים לי שאני מביאה אווירה שלילית למועדון,שההתבטאויות שלי יכולות להציף אנשים שגם מתמודדים פשוט כל כך משפיל.עד עכשיו אני לא מבינה מה עשיתי רע שהשיחה הזאת הגיעה לי,לא פגעתי באף אחד וגם אמרו לי במועדון שהחברים לא התלוננו עלי.המדריכה שעובדת איתי בפסיפס הלכה והלשינה שאני מתבטאת בצורה דיכאונית וקשה למנהלת של המועדון.עשו לי פאקינג שיחה כל כך משפילה וכל כך פוגעת ואני שואלת את עצמי איפה הגבול??! למה היו צריכים להשפיל אותי כי סה"כ אמרתי שלחיים האלה אין משמעות.אני לא מבינה מה אין חופש ביטוי?למה אני צריכה להגיע למועדון ולצנזר את עצמי בשיחות עם אנשים רק כי למדריכה שם זה לא בא בטוב.אני ממש כועסת וממש פגועה,הרגשתי אתמול כל כך רע,בכיתי בשיחה אתמול הייתי כולי עם דמעות והם המשיכו בשלהם.אמרתי להם שלא אמרתי שום דבר קיצוני ושלמה רק לי עושים את השיחה הזאת,איך הם מצפים שאהיה אופטימית?למה לא עושים את השיחה הזאת לאנשים שם שכן אופטימים ואומרים להם שהם אופטימים מדי?!הרגשתי שאני מטרד,כיביתי על עצמי סיגריה מגולגלת והכאב החד פשוט לא הספיק לי,הסיגריה קטנה מדי לא השאירה לי אפילו סימן חזק שכל כך רציתי לראות הרגשתי רק צריבה ממכרת.עכשיו יש לי רק סימן קטן קטן מין תזכורת למה שקרה אתמול,זה אפילו לא ישאיר לי צלקת מרוב שהסימן קטן.

 

אני פגועה,ממתי מעבירים ביקורת על בן אדם ואומרים לו שהוא שלילי מדי?הם לא קולטים שהם עובדים עם אנשים חולים בדיוק כמוני ושהם לא יכולים לצפות מכולם להיות שמחים וחיוביים כל הזמן.אני מרגישה כועסת,נבגדת ובעיקר עצובה על זה שאין באמת מקום שאני יכולה להיות אני.כנראה שלדעות שלי אין מקום.אני לא יודעת אם אלך מחר למועדון,היום הברזתי.אני מרגישה גועל על מה שהולך שם.גועל על העובדה שהם כולם שם זבל נבלות בוגדים.העיקר אח"כ הם מתקשרים אלי,מתקשרים למתאמת טיפול ואומרים שהם דואגים.דואגים??????אז פאקינג תשמרו על הפה שלכם ואל תוסיפו לי עוד צרות.

נכתב על ידי שבר , 6/11/2017 20:21  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשבר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שבר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ