לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טה דה בום בום בום, טה דה בום בום בום




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2019


שמחה שישרא עדיין כאן, נורא רציתי לחזור לביבליותרפיה שלי.


אז ילדתי. בת יפיפייה במשקל 3.700 (שכרגע, חודש אחרי, כבר ממזמן לא שם), ג'ינג'ית תכולת עיניים ושיער פרוע. לא בטוחה אם זה היה כמו להוציא אבטיח מהתחת, יותר הרגיש לכיוון לחרבן כדור באולינג. הלידה הייתה ארוכה, בגדול ירדו לי מים ב20/3, הגעתי לבית חולים בפתיחה של 3 + מחיקה כמעט מלאה. לא כאב לי, הגעתי כי לא הרגשתי תנועות עובר בבוקר והפנו אותי מהחדר אחות לאחר מוניטור תקין למיון יולדות. ושם בעצם נשארתי עד 25/3 אחרי שהשתחררנו בידיים מלאות. היו לי צירים במשך 3 ימים והיא נולדה בשבת לפנות בוקר של ה-23/3. קראנו לה טליה אריאלה, טליה כי זה pun חמוד על מזל הזודיאק שלה והשם שלי (מריה, "למרים טלה קטן"...) ואריאלה על שם סבא רבה שלה שנולד באותו תאריך בדיוק. לא היה קל אבל החמיאו לי שהתמודדתי די יפה סה"כ, הרגעים הכי זכורים לי זה באמת פקיעת המים הסופית שהכניסה אותי להלם מרוב שהייתה אינסטנסיבית וכמובן הדחיפה החוצה, שלמרות שהייתי על אפידורל הרגשתי טוב מאוד מה הלך שם למטה וגם נקרעתי די לא רע. אבל הכי חשוב, שהצלחתי עדיין לעשות את זה בכוחות עצמי, בלי מקלחיים או וואקום... אני חושבת שאם הייתי צריכה לעבור גם את זה כנראה הייתי כבר מתעלפת. וסליחה, הילדה לא הייתה כזאת קטנה, אפשר היה כמעט להתבלבל עם בן עם הגודל שלה (שהרי, בנים נוטים להיוולד יותר גדולים מבנות).
ההורות הטרייה היא לא פשוטה וגם די מתסכלת, במיוחד כשאת גרה יחסית רחוק מהמשפחה והחברים ובעלך חזר לעבודה ישר שבוע אחרי שהשתחררת. דור מאוד משתדל לעזור ולהיות מעורב, אבל אני באמת מרגישה שזה לא מספיק (אם כי בזכות פסח וסידור מיוחד שהוא עשה, שהוא עובד מהבית יומיים בשבוע, הוא עכשיו מעורב הרבה יותר וניכר זאת גם על פי איך שהוא מסתדר עם טליה).
אחת הבעיות הכי גדולות שלנו היא כמובן להרגיע אותה. היא לא אוהבת מוצצים (אם כי אני מתכוונת להרגיל אותה למען הימים שבהם כבר לא אוכל לערסל אותה), והיא אוהבת להיות דבוקה לציצי, אבל גם סובלת מגזים וריפלוקס קל- מה שגם מפריע לה להיות דבוקה לציצי, ולהיות רגועה. ישבנו וחקרנו את חוכמת ההורים והמומחים באינטרנט, ומצאנו כמה טריקים שעובדים בשבילנו לבינתיים, אם כי המשימה להרדים עדיין לא קלה במיוחד כשהילדה נהיית פעילה וערנית יותר ויותר- ולא בטוחה בעצמה מה לעשות עם זה. גם פה, אנחנו משתדלים לספק עניין ובידור, מעודדים אותה להתהפך ולזחול וגם למלמל ולתפוס בדברים (ואכן, היא מתקדמת מאוד יפה גם פה, אפילו מקדימה קצת בשביל גילה. למשל, היא כבר הצליחה להתהפך לבד מספר פעמים).


בין הרגעים האהובים עליי זה לצאת לטייל איתה. קודם כל, אני בעיר חדשה ואני אוהבת מאוד לחקור מקומות חדשים, מה שלא יצא לי לעשות כל כך מאז שעברנו. שנית, זה פשוט מבאס להיות תקועה בבית בפיג'מה כל הזמן. ככה אני מתלבשת ויוצאת וזזה, גם עוזר מאוד להתאושש מהלידה.


מה שכן, אחד הדברים שאני פחות נהנת מהם זה דווקא להניק. למרות שכבר ממזמן לא כואב לי, ההורמונים בעקבות ההנקה כל כך אינסטנסיביים עבורי שאני פשוט מרגישה עצבנית ומתוסכלת בלי סיבה בכל פעם שאני מתיישבת להניק, והחמידות של טליה פשוט לא תורמת. אני רק מחכה שזה יסתיים כבר ואוכל סוף סוף להתפנות לדברים אחרים. מעדיפה כבר להסתובב בכל הבית איתה על פני לשבת ולהניק. כמובן, שבסופו של דבר, כן קיים אצלי הדחף- בין אם זה אינסטינקט אימהי לבין אם זה האי נעימות בשדיים ש"דורשים" כבר את התינוקת.
למרות זאת, ולמרות הנפילות, אני חושבת שאני מסתדרת די בסדר. אני ממש שמחה שמגיעים משפחה וחברים למרות המרחק (לפעמים אפילו ממרחק מאוד גדול!) ואני מרגישה שלאט לאט הניסיון נצבר וכולנו זוכים להכיר ולהסתדר טוב יותר יחד. כל סוף יום אני תוהה, "מה טליה תלמד לעשות מחר?", והרבה פעמים באמת יש דברים חדשים- או שהיא משתפרת במשהו, או שהיא עושה דברים חדשים, וזה מרגש. וחוץ מזה, אני משתדלת גם להעסיק את עצמי בעוד דברים, כמו מטלות בית ותחומי עניין אישיים. אלו גורמים לי להרגיש טוב. מה שכן, בשביל להספיק את כל אלה, נאלצתי לוותר על דעת עצמי על תרופה פסיכיאטרית מסויימת שלקחתי במהלך ההריון בין היתר כדי להתמודד עם דיכאון. אני יודעת שזה קצת מסוכן אבל מצד שני, גם העלו לי מינון של תרופה אחרת, והתרופה ההיא ממילא הייתה במינון הכי נמוך, ככה שאני מקווה שלמרות שלא עשיתי משהו מאוד אחראי דברים יסתדרו. בכל אופן אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי בלעדיה, כי היא טשטשה אותי להרבה שעות- הרבה שעות יקרות ערך כשאת אמא לתינוקת.

נכתב על ידי , 26/4/2019 20:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי: 

בת: 24

Skype:  mariagorlov1994 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

5,953
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , תחביבים , דברים שמצאתי באינטרנט
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאשק'ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאשק'ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ