לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עין בזין


Avatarכינוי:  קקה

בת: 19




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2018

ברוך שפטרנו


סיימתי איתו את הקשר.

בחיים לא חשבתי שארגיש הקלה כל כך גדולה ממשהו שליווה אותי חודשיים בלחץ, אבל יש לי קושי עז להתמודד עם בני אדם ששואבים ממך ליטרים של אנרגיות וליטרים של תשומת לב. לא יכולתי לשאת את הדרמות שנילוו לזה שלא הייתי כותבת לו לילה טוב בוואצאפ אחרי שהייתי קורסת מעייפות ב8 בערב כי נסעתי 5 שעות, לא יכולתי להכיל את העובדה שאחרי שאמרתי לו שלא בא לי שיכניס כרגע את היד למכנסיים שלי הוא ניסה בכל זאת ללחוץ ולהכניס את היד.

חזרתי למצב הטבעי שלי שהוא רווקה.

זה הזמן לקחת הפוגה-  בלי אפליקציות, בלי שידוכים מביכים. לחשוב קצת על התחת של עצמי ולא לדפוק חשבון לאף אחד.

ומה הלאה? גברים? נשים? לא יודעת.

 

ברוך שפטרנו.

 

 

נכתב על ידי קקה , 17/3/2018 12:37  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"בעיות בחיים"


יש לי שנאה עזה לכל אותם האנשים שתולים את זריקת הזין שלהם באימרה הכללית "יש לי בעיות בחיים".

ש"הבעיות בחיים" גורמות להם להחליט ששוברים את הכלים ולא משחקים, שכולם והכל על הזין שלהם.

אני לא מבינה מה גורם לאנשים לחשוב שיום אחד הם יכולים פשוט לעזוב הכל, להפסיק לענות לטלפונים, לזרוק את האחריות שלהם לעזאזל ולהפיל הכל על חבורה של חפ"שיות מושתנות. 

אפשר לומר שעם הזמן התפתחה אצלי מעין חומת מגן לסיפורים סוחטי דמעות על "בעיות בחיים"... לא אכפת לי שיש לכם בעיות.

 גם לי יש בעיות, גם לסבתא שלי יש בעיות, גם לכלב שלי יש בעיות. 

ובכל זאת, באופן דיי מפתיע השמש עדיין זורחת בחוץ, ביבי עדיין ראש ממשלה ויש עדיין סודנים בגן לוינסקי.


אחד האינסטינקטים ההישרדותיים שהכי חשוב לרכוש זאת היכולת להתעלות מעל הבעיות, לסתום את הפה ולהמשיך לאכול את החרא שלך בשקט (ואולי קצת ליהנות ממנו על הדרך), כי הסיכויים שאנשים יתרגשו יתר על המידה ודמעה של רגש תדגדג את זווית העין- שואפים לאפס.

נכתב על ידי קקה , 8/3/2018 23:47  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החיים כפקק


בגדול אפשר לומר שהצבא הצליח לנפץ לי מעין אידיליאה שחייתי בה 19 שנה.

כתיכוניסטית יחסית משכילה ומפולפלת ידעתי שההשקעה שלי בהכרח תתבטא בתוצאה הסופית. חייתי ככה במשך שנים, הייתי מוערכת, ידעתי מה טוב לי והאמנתי ביכולת שלי לבלוט מול השאר...כולם ידעו מי אני ומה אני שווה.

ואז הגעתי לצבא, ולקורס הספציפי שבו הייתי, ופתאום כבר לא הייתי מי שהייתי פעם.

פתאום יש עוד 160 בנות חכמות ופי אלף יותר מורכבות וחכמות ממני. פתאום אני טיפה בים, אני כלום.

 

מעבר לזה, ההשקעה שלי והכוונות הטובות לא התבטאו בתוצאה הסופית בשום צורה- כי קרה ממש ההפך הגמור...הגעתי בדיוק למקום שאני לא רוצה, עם האנשים שאני לא רוצה, בתנאים שאני לא רוצה, עם הדרג הפיקודי שאני לא רוצה. למה? כנראה בגלל סיבות לא רלוונטיות. אבל זאת לא הפואנטה בפוסט הזה.

פתאום ביום בהיר אחד הופכים לך את החיים לחלוטין, גורמים לך לבלות 6 שעות ביום בקופסאות מתכת ולהשתגע בתוך עצמך, לאכול חרא וקאדרים בכמויות מסחריות, לחוות בדידות מאוד גדולה, להרגיש שאת כלום, להתגעגע למי שהיית.

פעם הייתי פעלתנית ואנרגטית, רציתי לטרוף את העולם, לרוץ ממקום למקום. היום אני פשוט מותשת פיזית ונפשית לחלוטין.

 

היו ימים שבהם לא הצלחתי לעצור את הדמעות בין האוטובוסים, רגעים שרק קיוויתי שהאוטובוס יתהפך והסיפור המביך הזה יסתיים.

בגדול החיים שלי הפכו להיות פקק אחד גדול בכביש 2.

 

אבל דווקא מתוך הכאב והדמעות שהייתי בוכה פעם ביום קיבלתי את אחד השיעורים הכי טובים לחיים, שנקרא בשפה פשוטה: "להתמודד". 

להכיר במצב, ופשוט לשרוד אותו ולנסות גם על הדרך לשאוב משהו טוב. ובתוך כל זה גם לכוון גבוה לעבר המטרה הכי מסובכת שאפשר לכוון אליה ולא להוריד את הרגל מהגז עד שלא מצליחים, כי אני לא בן אדם שמוכן להיכנע למצב או להפסיד במערכה. אני חייבת לשרוד, אני חייבת להיות חזקה בראש גם כשאין יותר כוח.

אם לא הייתי מגיעה למקום שבו אני נמצאת, לא הייתי לומדת להיות אסרטיבית וקצת חוצפנית כשצריך, בחיים לא הייתי לומדת לעמוד על שלי ולהיאבק בכל הכוח שנשאר לי על מה שחשוב לי. לא הייתי מסוגלת להעריך רגעים קטנים של שלווה ברכבת ריקה, שוקולד מהשק"ם אחרי יום קשה, את הגשר של עזריאלי בבוקר.

כבחורה אינטליגנטית הייתי רגילה שאם משהו לא נכון לי יש עם מי לדבר ושיש לי את יכולת השכנוע ואפשרות להזיז דברים. האמנתי שגם בצבא זה יהיה ככה, למרות כל האזהרות שקיבלתי...כנראה שפשוט הייתי צריכה לחוות את זה על בשרי.

 

נכתב על ידי קקה , 4/3/2018 19:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





2,842
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ