לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

תחרות כלבים

רצים במעגל

Avatarכינוי:  קקה

בת: 19




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2018

אפס ציפיות, אפס אכזבות


הגיע הזמן להנמיך ציפיות עם בני אדם.

נכתב על ידי קקה , 30/6/2018 22:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצת אהבה לא תזיק


עוד סיפור שנגמר, והפעם זה לא בא ממני.

באיזשהו מקום מרגישה שהתבגרתי. כשהיא הייתה לחוצה שדברים עלולים להפוך לרציניים, פשוט ליטפתי אותה והבטחתי לה ששום דבר מחייב ושאנחנו מקדמות רק בקצב שלה. ואני שמחה שהפכתי להיות אחת שמשרה ביטחון ויודעת להגיד את הדבר הנכון, מכניסה את הלחץ עמוק פנימה ויודעת פשוט להכיל את המורכבות.

 

תמיד אמרו לי לא לצפות לשום דבר מאף אחת, לקחת הכל בעירבון מוגבל..."כגודל הציפיה - גודל האכזבה".

אבל דווקא כשאת מצפה את מבינה שיש לך עדיין אמון בסיסי בבני אדם, שאת עדיין מסוגלת להתרגש מאנשים ולהאמין שיהיה בסדר. ואני מסרבת להגיד לעצמי להפסיק לצפות, כל כך חשוב לי לבוא לכל דבר כזה עם ראש פתוח ולתת לעצמי להרגיש איך שאני רוצה, באיזה שלב שאני רוצה. הגעתי למסקנה שהתמודדות עם כישלון לא תלויה בזה שלא מפתחים ציפיות, אלא בחוסן רגשי ובמוכנות.

 

כל כך רציתי שזה ייקרה. זה הרגיש לי נכון ורגוע, בדיוק בקצב המתאים ומזמן לא הרגשתי ככה.

אבל יש דברים שהם גדולים ממני ואני לא יכולה לשלוט בהם, רק לקבל אותם ולהבין ממה הם נגרמים.

בעיקר לא להרגיש שהם קרו כי אני לא הייתי בסדר, אלא כי אני בשלב אחר בחיים ויש לי הסתכלות שונה על קשר זוגי, ויש לי ביטחון, רצונות ושאיפות וניסיון ובגדול אני יודעת מה אני שווה.

בשיחות מהסוג הזה כל האמביוולנטיות צפה ונותר רק להסתכל לה בעיניים ולהגיד לה שהכל בסדר, שזה טבעי ושאת משאירה את ההחלטות בידיה. את לא דוחפת לשום כיוון כדי לא לגרום ללחץ מיותר.

והיא כל כך קטנה ומבוהלת פתאום, ואת רוצה לתת לה חיבוק ולהגיד לה שזאת התחלה והיא לא צריכה לרוץ לשום מקום. ושלהתבלבל זה חלק מהעניין וחלק מהקסם.

ממתי אני המבוגר האחראי?

 

 

נכתב על ידי קקה , 16/6/2018 17:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גל


היית מתקשר אליי.

הייתי מנסה לדלות ממך מידע על התוכניות שלך, רק אחרי שכנועים רבים אמרת לי שאתה פשוט רוצה להתאבד, שהנפש שלך כבר לא עומדת בזה. מבקש רק להמשיך את דרכו של אביך.

כמה דאגתי באותו הלילה, וגם בלילות שאחריו.

הפסקת להתקלח, הזקן כבר היה חלק דומיננטי מהפנים שלך, החדר שלך מעופש ומסריח והכלב שלך משוטט עזוב בכל פינה ואתה בוכה ומיואש, רק רוצה להפסיק לכאוב.

פחדתי שתיפול, שתתייאש סופית מהחוסר מהות שמקיפה אותך מכל עבר. החזקתי בך כל כך חזק כאילו היית חלק ממני והתחננתי שלא תעזוב. רק קיוויתי שתצליח להקשיב לי צועקת לך ומתחננת על חיים שהם לא שלי, כי ראיתי את הערך שלהם.

היינו מדברים כל יום, רק כדי לוודא שלא נשמת את נשימתך האחרונה לפני כמה שעות.

 

 

חזרת למקורות, התקרבת אליו. כיפה שחורה עיטרה את שערך והנשמה שלך הפכה שוב למלאה, ולי רק נותר להחניק את החיוך הציני ולשמוח בשבילך כי הרגשת שיש למעשים של ערך, ולכל תפילה קטנה יש כוונה. וכשאתה מלא אני מלאה מבפנים.

ואז התרחקת ממני, למענו. ואני כאבתי אבל רציתי שתהיה מאושר ותלך אחרי המשמעות שלך בחיים. כתבתי לך הודעה בוואצאפ על הקרבי, כמובן שלא הגבת לי אבל אני יודעת שראית וקצת התרגשת, כי זה בזכותך.

עוד חודשיים אתה מתחתן, כמה הייתי רוצה לבוא ולשמוח בחתונה שלך, להגיד לך כמה אני מתגעגעת לחברות הנפש שהייתה לנו- הערבים הארוכים בעיר, לדמעות בטלפון, לימים החשוכים בחדר שלך, לגיטרה שלך שניגנה משינה בלי הפסקה, לרגעים שהיית נלחם מולי על הצדק שלך, לרגעים שלא הרגשתי כל כך לבד ביקום מנוכר.

 

נכתב על ידי קקה , 15/6/2018 19:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,072
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ