לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

How I met your father


במקרה הכי גרוע, תמיד אפשר לומר להם שזה היה תרומת זרע


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  




הוסף מסר

4/2015

פגישה עם רוצח בחצות


בסופו של דבר, הסקרנות והשעמום (ואולי גם הייאוש) הכריעו אותי להרשם לאפליקציית הכרויות שמאוד מעבירה לי את הזמן בנסיעות. זה קל, זה נוח, ואין לי באמת זמן לשבת כל היום בפאבים ולחכות שחתיכים יפלו עלי מהשמיים. מצד שני, יש שם גם כאלה:








 



לא בדיוק לשטוף את העיניים, אבל בהחלט משעשע לצרף לכאן איזה תמונה שבועית מנצחת בכל פוסט(-:


את הרוצח הכרתי באפליקציה הזאת. עורך דין בן 33 מתל אביב, בוגר אוניברסיטת קולומביה, אצן, תכול עיניים ובהיר בלורית. מציאה לכל הדעות. נפגשנו קצת אחרי פסח- יין, צחקוקים, שילם, ליווה לאוטו, נשיקה- הכל הלך ממש טוב.


אבל מלכתחילה היה משהו קצת מוזר בהתנהלות שלו, ששמתי לב אליו בעיקר בדייט השני שלנו, כשבאתי אליו הבייתה לערב פיצה ויין...


הוא פשוט רוצח.


נכנסת אליו הבייתה. הדבר הראשון שאני שמה לב אליו זה הסדר, הניקיון- הכל מתוקתק. אין כלי אחד מלוכלך בכיור במטבח, בקבוקי הויסקי מסודרים כמו חיילים על המדף בסלון, חוט דנטלי עומד איתן ליד המי-פה באמבטיה, המכתבים והחשבונות בפינת השולחן מחכים כמו ילדים טובים וכל הבגדים בסל כביסה (אולי שם הוא מחביא את כל הראשים הכרותים שלו?). בקיצור, כמו מוזיאון, ולא דירת רווקים תל אביבית כמו שכל בן אדם נורמלי היה מצפה. כאילו אף אחד לא גר שם. חשוד.


טוף. שותים קצת יין (טוב), אוכלים קצת פיצה שהכין (פחות טובה..), השיחה זורמת לכיוונים מאוד מקאבריים (רוצחים סדרתיים, פציעות קשות...), שגורם לי לחשוב איך הוא מוציא ממני את הנושאים האלה, שאנחנו מדברים עליהם בכזאת הנאה. הוא מנסה להשמע בן אדם טוב וישר, אבל משהו בו, בעיניים שלו, כאילו משקף משהו אפל בפנים, כאילו הוא רקוב מהשורש, יש בו משהו רע. 



הוא שם לי את השיר הזה ואומר שהוא אוהב את הזיוף שבמנגינה, ואני חושבת לעצמי שהוא כולו זיוף אחד גדול, ומנסה להבין מה עומד מאחורי הרוצח-המהמם-והמפחיד-כאחד הזה. סתם בשביל האנקדוטה, ובשביל להוסיף עוד מימד לצ'יזבט הזה- בבוקר כשעליתי על האוטובוס התנגן בדיוק אותו השיר. מה שמוזר, זה שזה שיר מ-1993, יותר מ-20 שנה, מה הסיכוי... 


אז כוס ועוד כוס והיין נגמר (מה לעשות, צריך להוריד את הגוש בצק הדוחה הזה שהוא הכין, אולי ככה הוא בעצם רוצח את הקורבנות שלו), והוא ירד לקנות עוד בקבוק. אני מנצלת את ההזדמנות להשלים פיסות מידע ועוברת לו בכל הדירה כמו איזה שד טזמני, ומחטטת- חולצות מכופתרות תלויות בארון, הקונדומים ליד המיטה בדיוק איפה שהם צריכים להיות, משחקים ו-DVD במזנון בסלון- הכל פשוט פיקס. אין משהו שלא צריך להיות איפה שהוא נמצא, ואין משהו שחסר. פאקינג קריפי.


את השד הטזמני הרוצח עצר בדיוק כשהוא נכנס לדירה ומצא אותי קפואה באמצע הסלון, בדרך להתיישב חזרה בספה ולעטות את תחפושת התמימות שלי (היא קצת קטנה עלי, נראה לי שאמסור אותה). אני לא מצליחה להסביר למה אני עומדת באמצע הסלון כמו איזה נר חנוכה, אז אני עושה את עצמי מתפעלת מהתמונה המאוד מכוערת שיש לו בסלון- נוף מרוחק, לא ברור ומרוח בצבעי כחול עם איזה נקודה אדומה בצד. הוא נעמד מאחורי ולחש לי שזאת התרמית הכי גדולה של הבית הזה. חשבתי שזה הסוף שלי, שפה בנקודה הזאת הוא ישסף לי את הגרון.


 בסופו של דבר הוא הסביר שזה סך הכל הדפס קנווס ולא מריחת צבעי שמן מקורית.



(באמת, מר רוצח? באמת זאת התרמית הכי גדולה של הבית שלך? אתה בטוח שאין משהו שקשור בנטילת חיים של אחרים?)


טוב, מפה לשם זרמנו למיטה, הוא הרג אותי ברכות (או לא כ"כ ברכות..;), ומסתבר שאני עוד חיה בשביל לספר על זה. טוב אולי אני לא הטעם הקורבני שלו, לכו תדעו..קצת מעליב אם לומר את האמת(;


הדבר הטוב היחיד שיצא מכל סיפור האימים הזה, הוא הגיפט קארד שלו ע"ס 800 ש"ח, שבזמן שהתקלח, באופן מאוד "מפליא" החליט לעבור דירה מהארנק שלו- אל הארנק שלי.. וככה גם הארנק שלי מצא לו בית חם בתוך תיק עור חדש בחסות הרוצח- אז תודה לך מר רוצח(: הוא סך הכל בחור מאוד אדיב, מר רוצח שלנו.. נתן לי (והפעם בידיעתו ומרצונו החופשי) גוש עלים ירוקים שתעשה אותי שמחה לשבועות הקרובים:





ייאי(:


בוקר למחרת אני נוסעת באוטובוס, ראש מלא במחשבות על הרוצח, והתיק מפוצץ בכסף וסמים- מרגישה כמו איזה גנגסטר בהארלם..


אז מה בעצם למדנו מהצ'יזבט של היום? אני לפחות למדתי שאני צריכה להקשיב יותר לאינטואיציה שלי, מה שאני אוהבת לקרוא אותו The inner cunt. הרגיש לי מאוד לא נוח עם אותו בחור, למרות שמאוד נמשכתי לגלות מה מסתתר מאחורי החלקלקות הזאת שלו. בסוף הסיפור זה לא שאני מגלה איזה שהיא תגלית מפתיעה על החיים שלו (פה זה לא דיסני גברת), אלא רק סיכנתי את עצמי, כי הייתה לי הרגשה מאוד לא טובה לידו, למרות המשיכה והסקרנות. הוא לא היה בחור טוב, בפעם הבאה זה היה יכול להגמר רע מאוד. ולכן, כמו שקלי קלרקסון רבתינו ניסחה זאת:



"Listen to your cunt

When it's calling for you

,Listen to your cunt

..There's nothing else you can do"


אז בנות ישראל היקרות, תשמרו על עצמכן, הישמרו מפני זאב רע תכול עיניים ובהיר בלורית שמסתובב לו ברחבי תל אביב עם חליפת עורכי דין מחוייטת, ו..אה, כן, הכי חשוב! אחרי כל חג- חפשי בארנק. בדרך כלל יש גיפט קארד(; 



 

נכתב על ידי Charlie Charlie , 18/4/2015 17:44  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Charlie Charlie

בת: 30

Google:  Charlie




הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , דייטינג , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לCharlie Charlie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Charlie Charlie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ