היום בעבודה דיברתי עם חבר על נכות רגשית של גברים עקב הצורך להדחיק שמפמפמים לנו מגיל 0,

ונזכרתי שלא כתבתי כאן די הרבה זמן... אני מרגיש שאני צריך את זה כי המוח שלי קצת מבולגן כרגע ולא ברור לי מה המצב שלי.

אז ככה,

אחרי שנסגר התקן שהייתי אמור לחתום בו קבע בצבא והשתחררתי (אגב dodged a bullet מאוד),

חודשיים לא עשיתי כלום חוץ מלהפגש עם חברים ולתכנת ואז מצאתי אחלה עבודה מכל בחינה אפשרית 10/10 555 ואפילו יש משמעות בעבודה שזה חשוב.

בעיה: התחביב המרכזי שלי (תכנות) הפך לעבודה שלי וזה משאיר אותי בלי תחביבים.

+אני לא מרגיש כל כך שום דבר עדיין מאז הגיוס וזה לא עוברררר אבל זו בעיה אחרת.

נסיון לפתור:

חיפוש כל מיני תחביבים - לחזור לשחמט, לרוץ שוב 10 ק"מ, קריאה, להפגש עם חברים מהעבר, כל מיני דברים.

לא עבד.

לא ציפיתי לזה, הרגשתי שאני כופה את זה על עצמי, עדיין לא הרגשתי כלום.

עוד בעיה:

כשאנשים שואלים אותי שאלה (בעיקר מקצועית) אני נכנס ל-brain fog רציני ונלחץ ואז אני יוצא טמבל. למרות שכשעושים לי code review אני מלך.

ניסיון לפתור:

לנסות ממש ממש להתמקד כשאני עונה על השאלה. nope