לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2015    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

8/2015


אולי כבר עשיתי על זה ״סשן״, אבל בכל זאת. 
יודעים למה ישו הגה רעיונות חדשים לדת היהודית? על מה הוא כל כך התמרמר והתרעם? ישו ראה שהרבה מהיהודים ממסחרים את הדת(!).
מוכרים קמעות הקשורות לדת. תפילות וברכות. ושהכל מרמים לעשיית כסף. 
אני לא בא להשוות, חלילה.
אבל במטאורה- כל כניסה למנזר 3יורו (למעט הגדול, שאליו לא נכנסתי מפאת התור הארוך ומישהו שאמר לי שזה לא שווה את זה. שם, לפי השמועות, זה עולה 7.5 יורו).
ובכל מנזר מוכרים איקונות, אומנות של הנזירים והנזירות, תפילות ושאר תשמישי קדושה. (-כל זאת במחירים סבירים הנעים בין שלושה יורו לדבר הזול ביותר ועד ממש גבוהה).
שוב, אני לא בא להשוות, חלילה לי מכך. אך אם הייתי ישו, הייתי יורד חזרה ומטיף למה שיתפתח לדת רביעית אלימה וטהורה מהשאר. 
@
@
עכשיו זה. זה יותר כלבבי (כרגע).
להגיע בלילה ולפתוח אוהל איפשהו (זה אולי פחות לבבי, אבל מכורח הנסיבות...).
למצוא גסט-האוס (אגב, צריך להיות הסכם עולמי שאם למקום קוראים גסט-האוס או הוסטל, המחיר שלו צריך להיות הגיוני! לא כמו המקום הראשון שנתקלתי בו, שעלה 60יורו!.) בכל מקרה, אחרי מספיק שיטוטים, מצאתי מקום שמעט יקר ממה שציפיתי.. אבל מספק מקום לשים את התיק, להתקלח, בערך לכבס את הבגדים ולצאת לחקור את נבכי מטאורה.
אז אין ספק שזה מרשים. מרשים מאוד. והיה תענוג-אפילו עם 33 מעלות-זה בלי תיק גדול ועם סנדלים (:.
אז עברתי בשלושה מנזרים, תפסתי טרמפים לעוד שניים. ועכשיו לאחר יום שכן עייף מהליכה, אחזור לגסט האוס ואנוח לי לקראת מחר-כשבתיכנון תפיסת טרמפים לאולימפוס והעפלה אליו ביומיים שלושה (כניראה, לצערי, עם התיק).
@
טוב, טרמפים. אחד לאחר 9 קילומטר של הליכה על הכביש עם שלט על התיק...
השני טרמפון קצר, שתפסנו טרמפיסט צרפתי ואני. השלישי, טרמפ עם זוג אמריקאים, שהיעד שלהם היה ההוסטל שתכננתי עליו!
אז הנני כאן, על החוף, מתחת לאולימפוס. וצריך לשקול מה לעשות מחר. דחיתי את ההעפלה לאולימפוס כי הם הציעו לי לבוא איתם ל canyoning. (לצערי לא בחינם, אבל זה נשמע כיף). זה קורה בראשון. וכניראה, אם כך, שרק בשני אתחיל לעלות (ואולי לא, אראה) מה שבטוח, יוצא מוצלח. 
@
טוב. אתמול היה יום של כלום.. נאלצתי לחכות לקניונין המדובר... מסתבר שזה רק ממש ממש מעט שונה מסנפלינג. עכשיו, סנפלינג, יצא לי לעשות לא מעט פעמים וגם מעולם לא שילמתי על זה (לפעמים ההורים שילמו על הטיול שכולל סנפלינג. אבל רוב הפעמים בכלל הגעתי כמדריך (לצערי רק מדריך, לא מדריך סנפלינג), ואז לא משלמים).
עכשיו שילמתי לא מעט. ואכן היה נחמד. - אם זו הייתה פעם ראשונה זה בטח היה ממש ממש מוצלח. אבל היות שלא, זה היה רק חביב. מה שכן הבנתי, לא אעפיל (הפעם) לאולימפוס. חם מדי ולא בא לי. 
אז בניסיון כושל לתפיסת טרמפים לתסלוניקי. וכניעה למען האוטובוס שעבר (אחרי הרבה הליכה, הרבה חום והרבה לחכות.). 
עכשיו עליו בדרך להוסטל שהבנתי שממש מוצלח. ולעיר שישראלי שפגשתי אמר לי שהיא די מדהימה (אך אני עם ספקותי) לאחר מכן אולי איים, אולי אתונה, אולי דלפי. נגלה...

נכתב על ידי שביל האפאלצ׳ים , 30/8/2015 21:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זגורי אימפריה


טוב, אני חושש מעט...
היה יום שאפשר לסכמו בדי הצלחה;
התחלתי בפרידה מהחבר שחזר לארץ. יצאתי מההוסטל בכוונה לתפוס טרמפים ליוון. אחרי הליכה של כ45 דקות תפסתי טרמפ קצרצר, ומיד לאחריו טרמפ לקצת יותר משלושה קילומטרים אל הגבול. 
את הדרך עשיתי בהליכה, בניסיון כושל לתפיסת טרמפים- שלט על התיק, ״יוון״ ואני הולך עם אגודל מורם. (שכחתי לציין, איבדתי את הטוש המחיק בהליכה מההוסטל, ולמזלי, היה לי ספייר).
עברתי את כל המכוניות שלא עצרו לי, בגבול, בהליכה. 
אחרי הכניסה ליוון טרמפ לאיגומנסטיה (או משהו כזה).
החלטה להגיע היום ליואננינה וגילוי מצער ומרגיז, איבדתי בטרמפ את הטוש המחיק השני...!
עמידה ארוכה מתחת לגשר בניסיון לתפוס טרמפים עם שלט ליואננינה. שינוי השלט לרק חץ לכביש המהיר. ושינוי נוסף ל anywhere. בסוף תפסתי עם אדם שנסע לאתונה... ממש התלבטתי עם להמשיך איתו, אך החלטתי שלא. הוא הוריד אותי בכביש המהיר באיזו מיני צומת, ועל אף שפקפקתי מעט, קיבלתי טרמפ כמעט עד מרכז יואננינה. 
ועכשיו פתאום חשש ופחד... 
עד עכשיו, הייתי או עם ספר שאומר בדיוק את המסלול ומה בדרך. או עם חבר, שלמען ההגינות ניתן להגיד שהוא תכנן הכל ואני מדי פעם עזרתי מעט בהחלטות. 
עכשיו פתאום אני צריך להחליט איפה לישון (באמצע העיר, ואין הוסטלים...) - אז מצאתי יערון קטן, עליתי למעלה והקמתי את האוהל (פעולה מאוד מרגיעה בגלל השיגרתיות שבה, אך, לצערי, הוא מלא באבק בוצי יבש כי לא ניקיתיהו לאחר הגשם והבוץ...).
אני לא יודע אם לקנות כבר טיסה, ואלה שעל פניו זולות מסתבר שלא ממש...
אני לא יודע איך בדיוק להתנהל...
והבנתי, שלמרות הנחמדות שבטרמפים, אומנם אין לי לחץ זמן ממקור חיצוני, אבל אני כן מתחיל לרצות לחזור ארצה מאוד, ואני רות לפני שאני חוזר לראות פה כמה דברים... לכן, כניראה שאמעיט את הטרמפים למען מהירות ונוחות.
מחר, בתקווה, אמצא דרך להגיע ל-כפרי זגורי/הר האולימפוס/מטאורה, וניראה מה אעשה עם המידע
@
טוב, צהריים ואני כותב, כבר משהו לא ממש תקין...
אתמול שוטטתי ברחבי יואננינה עד שמצאת טוריסט אינפורמיישין. התבשר לי שלכפרי זגורי יש אוטובוסים בערך אחת לשבוע, למזלי, לכפר שתיכננתי להתחיל בו, היה למחרת. 
אז הפלגתי לאיזה אי קטנטן, בו מת אלי פאשה. 
חזרתי לקחת את הציוד שלי (שהשארתי אצל בית המידע לתיירים (איך שלא כותבים את זה בעברית זה ניראה לא טוב...)).
והתחלתי בחיפושים אחרי תחנת האוטובוס.
מצאתי, וקיוויתי להעביר שם את הלילה, בינות תנומה לשיטוט באינטרנט על הווי פי. אך, ב23:55 נודע לי כי התחנה נסגרת עד חמש... מצאתי מקום לא רחוק להקמת אוהל. ישנתי. קמתי. נסעתי. 
הגעתי למונודנדרי. התרשמתי, והתחלתי בהליכה לפפינו/מיקרו פפינו/ויקוס.
עכשיו אני בנקודה חביבה, על מעיין שיוצר נחל. גם לא יודע להחליט עם ללכת בדרך הקצרה או הארוכה. וגם לא בטוח עוד שאני עדיין נהנה (חלק מזה קשור לכך שהמפה גרועה ואי אפשר לדעת עלייה מרחקים (1:60,000- ובלי חלוקה לריבועים קטנים)).
יש פעמים, שלחץ זמן הוא טוב. אתה יודע שעלייך להתמקד (נגיד לבחור אזור ביוון, ולנצל את השהות עד תום...).
אצטרך לראות איך ואיפה אסיים את היום, מה אעשה מחר, ואולי לראות מתי יש טיסה קרובה ולהיפגש שוב עם יוון פעם אחרת.
@
טוב, הבנתי מה הבעיה. או חברה או תיק קטן וקל. אם אין את שניהם אין לי כח.
כשטיילתי עם החבר זה היה מוצלח מאוד. לא כזה משנה המשקלים. ולמרות שלא הייתי מאוד פעיל בהחלטות, יש שני ראשים שעושים את זה.
היום, טיילתי שישה קילומטרים למרחק וקילומטרים אחד לגובה- לא נהנתי. אך לאחר מכן, השארתי את התיק הגדול בבקתת ענק. לקחתי את הקטן עם קצת מים, וטיילתי לבריכת הדרקון- פה נהנתי. הליכה פשוטה (גם אם הייתה בעלייה). נוחה. ומקום יפה למדי.
לכן; או שאני מוצא חברה (אפילו בשביל האפאלצ׳ים, כשרציתי הייתה חברה והיו אנשים...). או שאני מתנייד בטרמפים/אוטובוסים, מניח את התיק איפשהו, ויוצא לטיולי יום. (כשבטח ישנם טיולים שארצה/אצטרך יותר-אבל כשאגיע לאלה אגלה מה תהיה החלטתי.
@
סוף כפרי זגורי.
איבדתי את השביל. הלכתי דוך. נתקלתי במצוק. ירדתי בדרדרת מעט מסוכנת.. אכלתי במסעדה. הלכתי לאומן עץ. קיבלתי טבעת מעץ מייפל. תפסתי שני טרמפים ליואננינה חזרה. ועכשיו אוטובוס לאזור מטאורה. 

נכתב על ידי שביל האפאלצ׳ים , 27/8/2015 10:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא חשבתי על כותרת, אז אין.


הטיסה לקרואטיה התעכבה מעט. למה? צוות המטוס (הטייס והדיילות) לא קיבלו את הwake up call שלהם... עכשיו, הייתם מניחים שמישהו מהם שם, ליתר ביטחון, שעון מעורר... לא כך היה המצב. לי, למזלי, טיסת הקישור הייתה כמה שעות אחרי הנחיתה. לאחרים, לא התמזל המזל והטיסות היו צפופות ממש. אז בניסיון לקצר את הטיסה, צוות המטוס אמר שיקח קיצורי דרך. (?!$&״??!!???@&??) מישהו לא רואה את הבעייתיות פה? אנחנו במטוס! לא במונית. זה דרך האוויר..! איה קיצורי דרך הוא יקח? ולמה מלכתחילה הוא לא תכנן לעשות את הדרך הקצרה?! אז כן, הם הצליחו לקצר את הטיסה בשעה, והותירו אותי תוהה אילו מבנים ורחובות יש באוויר שניתן לקצר דרכם או אותם. @ כמה מכם בוודאי כבר טיילו באירופה. וכמה מכם פשוט משתוקקים לדעת...: אז סימוני השבילים נהדרים. מראה לאן, הרבה פעמים כתוב, ומסומן כמו בארץ: לבן-אדום-לבן/לבן-אדום-לבן/ולפעמים גם לבן-אדום-לבן... מישהו רואה בעייתיות? משהו? זה בדיוק אותו צבע! כל שביל צבוע אדום! מה קורה בצומת שבילים? כמה סימונים זהים לכמה מקומות שונים...! אז במקום הארבע-מאות מטר הליכה שהיינו אמורים לעשות, תפרנו והסתובבנו בהרבה יותר מקילומטר או שניים (אגב, אירופה, חזרנו לקילומטרים! :) אז בינתיים זה מסתכם ביום נסיעה בקרואטיה למונטנגרו. ניסיון כושל לטייל באיזו שמורת טבע במונטנגרו (לא היו שום סימנים, וההרים תלולים על אמת) ולמחרת טיול לאחת העיניים הכחולות (כל מעיין נקרא העין הכחולה) ואז מעבר לאלבניה. מחר הליכה לוולבונה ומשם כבר ניראה @ אז במהלך ההליכה וולבונהה (שני ה׳ים באיזכור כיוון, כמו ירושלימה), הליכה איטית ורגועה, שמנו ליבנו אל גוש עננים לא קטן המתקרב אלינו. בארבע הבנו שנצטרך לעצור לפני וולבונהה כדי להימנע מהירטבות מיותרת. ובעוד הטפטוף מתחיל מצאנו מיקום שניראה במבט ראשון בוצי במקצת. שמנו את האוהל, התחפרנו בפנים ושיחקנו משחקי קלפים. כעבור זמן לא רב, נוכחנו לגלות כי יש שלולית ליד האוהל ומיד אחר כך הבנו שגם האוהל עצמו כבר יושב לו בשלולית, ומזרוני השטח מתנהגים כמו מיטת מים..! העתקנו את עצמנו לכמה מטרים מעל, במקום לא נוח, באמצע נחלון. אז העולם שוטף, אנחנו באוהל, התיקים ספוגים במים והשק״ש של חברי לצרה רטוב גם הוא. בישול ארוחת ערב והתמקמות מקרבת עם שקש אחד, היבש, שלי. בבוקר עדיין גשם, מחכים להפוגה, מתקפלים, והולכים לוולבונה. משם טרמפ לעיר הקרובה (לא שמי מאיתנו יודע איזו עיר היא זו, מה יש שם, ואם זה דקה נסיעה או כמה שעות. ישנו במלון שעלה חצי מהגסט האוס ב-Theth והיום לבירה טירנה.
נכתב על ידי שביל האפאלצ׳ים , 20/8/2015 09:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא קפצת לילה היום, עברו שבועיים, העגלה נוסעת אין חזור.


אז סיכום של שבועיים. שבועיים בהם התנחלתי ורבצתי בבית נופש במישיאנה. ליד אגם הגדול מישראל פי 4-5. עם חברה טובה ומשפחתה המורחבת שאני אוהב מאוד. 
אז חוויות, לא המון. בקרים באגם. פעמיים שלוש להיכנס ולצאת להתייבש בשמש. הקפצות אבנים (כבר נהייתי ממש מומחה ומספרים דו ספרתיים של הקפצות כבר לא ממש נדירים). סרטים וסדרות. הכנת אוכל. וכן, גם שטיפת כלים כשמתחילים להיות חלק בחיי משפחה והתנהלותה. שיחות מבוגרים. משחקים עם הבני דודים והאחות. שיחות עם האחים. ודי זהו.
אז מה למדתי? איך אני מסכם? 
חיים עם משפחה זה תמיד יותר מורכב מהליכה או שהייה לבד. ובמשפחה לא שלך, גם אם אהבתך גדולה אליהם, זה יכול להיות מורכב או פשוט. במצב שלי, זה היה ברובו פשוט. אך עם זאת, הרבה דברים אולי (זתומרת בטוח) הייתי עושה שונה. לא כביקורת, הרגל אולי. הבנה שונה אולי. ובטוח חוסר הכירות כל כך חזקה.
אז נהנתי. נהנתי ונחתי. אבל כן, הגיע הזמן לזוז (אפילו לפני כבר ארבעה ימים (ואני חשבתי בתחילה שזה לא מספיק זמן מנוחה ורציתי יותר, מזל שהטיסה הזולה היית עכשיו, לא הייתי יודע מה לעשות עם עצמי)). 
חזרה לטיול (:. יומיים נסיעות וטיסות לקרואטיה ואז המשך עם חבר טוב ממש האהוב עלי עד מאוד. 
ומשם כבר יהיו המשכים.
נכתב על ידי שביל האפאלצ׳ים , 9/8/2015 05:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  שביל האפאלצ׳ים

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: טיולים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשביל האפאלצ׳ים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שביל האפאלצ׳ים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ