לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

I can't put out with playing it safe


Oh, the places you'll go

כינוי: 

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

3/2019


אני צריך לכתוב שני משפטים של סקירת ספרות.

יהיו בהם בערך 100 תוים.

באנגלית יש כ 20 אותיות.

כלומר יש לי לבדוק 20 בחזקת מאה אפשרויות וסיימתי.

זה מספר יותר גדול ממספר האטומים ביקום.

אז אולי בכל זאת אקרא את המאמרים האלה ואנסה להבין אותם כדי לחסוך זמן.

נכתב על ידי , 20/3/2019 17:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




עוד פוסט מדעי יוטיוב וזה. 

אחת השאלות הראשונות שעלו במדעי המחשב היא - מה מחשב יכול ולא יכול לעשות.

טיורינג מצא בעיה שמחשב אינו יכול לפתור, ובעצם פתח תחום שלם. כי אם בעיה א' לא ניתנת לפיתרון

ופתרון בעיה ב' יאפשר פתרון של בעיה א' אז אי אפשר לפתור גם את ב'. חמוד לא?

 

אוקי אז הבעיה שמחשב לא יכול לפתור נקראת בעיית העצירה.

המחשב שלנו מקבל תיאור של תוכנה וצריך להחליט אם התוכנה הזו עוצרת או שרצה לנצח.

דוגמא לתוכנה שעוצרת - תוכנה שמדפיסה 1234.

תוכנה שלא עוצרת - זו שמדפיסה את כל המספרים הגדולים מ 7.

 

אוקי. אז איך מוכיחים שמשהו לא ניתן לחישוב? בשלילה, ובאופן דומה לפרדוקס השקרן.

 

נניח בשלילה שתוכנת מחשב א' מסוגלת לזהות האם תוכנות אחרות עוצרות או לא.

 

ניצור תוכנה חדשה ב' שמקבלת כקלט תוכנת מחשב לבדיקה וצריכה להחליט אם היא עוצרת או לא.

תוכנה ב' מבצעת את הפעולות הבאות:

1. מפעילה את תוכנה א' על תוכנת הקלט, ומגלה אם תוכנת הקלט עוצרת או לא.

2. אם תוכנת הקלט עוצרת, נתחיל לספור כבשים לנצח

3. אם תוכנת הקלט לא עוצרת, נעצור.

 

עכשיו נעשה משהו מגניב - נפעיל את תוכנה ב' על עצמה.

אם שתוכנה א' אומרת לנו שב' עוצרת.אז ב' לא תעצור (סעיף 2)

אם תוכנה א' תגיד שב' לא עוצרת, אז ב' תעצור (סעיף 3)

 

סתירה.

לכן תוכנה א' לא קיימת.

 

מגניב לא?אף אחד לא עקב. אף פעם לא ידעתי להסביר את זה טוב. ביי.

 

נכתב על ידי , 19/3/2019 22:31  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 

 

קשה לי עם ההרגשה שאני מובל. חירות מאוד חשובה לי ופתאום היתה לי הרגשה

כאילו וויתרתי על הבחירה שלי באספקטים מסויימים באקדמיה. אני לא עומד מאחורי המאמרים שלי

מספיק, או מתווכח על ניסוחים יותר מדי עם דמבלדורית למרות שהיא מעודדת אותי לעשות כך.

אולי זה האופי שלי, אולי הרגל מוולדמור המנחה של המסטר שעשה לי גהנום עלי אדמות במשך שנים

עד שנכנעתי, רק שישחרר.

 

אני חושב שחוסר הביטחון שלי באקדמיה נובע מחוסר המעורבות הזו. העובדה שאני לא לגמרי

מבין למה המאמר שאני עובד עליו חשוב, או למה משנים את הניסוח שוב ושוב שם אותי בעמדת

משקיף לא מעורב, שנסחף בזרם וכתוצאה מכך, לא משתפשף ולא לומד כלום על האספקטים האלה.

 

דיברתי עם איד על אישה שבניגוד לכל החיברות שעברנו כולנו עזבה לברלין, השאירה את הבעל

והילדים מאחור והחלה לעבוד בתיירות. משהו בכל הדיבור על חיברות וילדים וקשיים עצבן אותי פתאום

ונשמע לי כמו תירוץ. אני יודע שזה נשמע כמו רוסיה, אבל אם משהו כל כך חזק בך שדוחף אותך לעזוב הכל

ולהתחיל חיים מחדש, לא נראה לי שהחיברות היא מה שתעצור אותך.

נדמה לי שהחיברות, והתירוצים הן מסך עשן.

הם רק מצדיקים בדיעבד החלטות שעשית כשלא התעקשת על שלך.כאשר יש סיבה לא לעשות משהו, זה אומר

שהמשהו הזה לא היה חשוב מספיק. או אולי הם פשוט מסתירים ממך את הרצונות שלך.

ואם אתה מוקף בסיבות, אולי אתה פשוט לא מחובר לעצמך.

 

(יש לי הרגשה של טהרנות יתר בפוסט הזה שמתאימה לתפיסת העולם שלי בשנות העשרה שלי)

 

לא חושב על שיר מתאים יותר מאשר צלילי הדממה, כי הסיבות מפריעים לשקט בנשמה שלנו

(פיייי רוחניות)

 

Hello darkness, my old friend
I've come to talk with you again
Because a vision softly, creeping
Left its seeds while I was, sleeping
And the vision, that was planted in my brain... still remains
Within the sound of silence

 

In restless dreams I walked alone

Narrow streets of cobblestone
'Neath the halo of a streetlamp
I turned my collar to the cold and damp
When my eyes were stabbed by the flash of a neon light
That split the night
And touched the sound, of silence
And in the naked light I saw

Ten thousand people maybe more
People talking without speaking
People hearing without listening
People writing songs, that voices never shared
No one dared

Disturb the sound, of silence
"

Fools," said I, "You do not know

Silence like a cancer grows"
Hear my words that I might teach you
Take my arms that I might reach you"
But my words, like silent rains fell
And echoed, in the wells, of silence

And the people bowed and prayed

 

 

To the neon god they made
And the sign flashed out its warning
In the words that it was forming
And the sign said, "The words of the prophets are written on the subway walls,
And tenement halls"
And whispered in the sounds, of silence"

נכתב על ידי , 18/3/2019 23:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ