לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משרד עו"ד יהודית הוכהויזר




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2016

תסמונת הניכור הורי


לצערי אנו, העוסקים בתחום של דיני המשפחה, נתקלים, לא אחת, בהורים אשר במסגרת הליך גירושין, מנסים לגייס את ילדיהם כנגד בן הזוג האחר, עד כדי ניכור של ממש.
במקרים קיצוניים ניתן לומר כי הילדים סובלים מתסמונת הניכור ההורי.
אז איך אפשר לזהות? מה התסמינים?

תסמונת הניכור ההורי הינו מונח אותו טבע ד"ר ריצ'ארד גרדנר והמתאר מצב בו אחד ההורים יוצא במסע הכפשה של ממש כנגד ההורה השני, תוך עירובו של הילד במסע זה, וכאשר לתוכן ההכפשה אין כל בסיס.

תסמונת הניכור ההורי, לשיטתו של גרדנר, הינה התעללות רגשית של ממש בילדים ויכולה לגרום להפרעה פסיכיאטרית חמורה ולעיתים אף בלתי הפיכה.

לגישתו של גרדנר המדובר בהתעללות חמורה כל כך עד כי במקרים קיצוניים קיים צורך בהוצאת הילד ממשמורתו של ההורה המסית, המנכר.
עוד ולשיטתו של גרדנר, הרי שמדובר בהתעללות חמורה וקשה יותר אף מהתעללות פיזית או מינית.

כיצד ניתן לזהות תסמונת של ניכור הורי בהתהוות
1. חוסר יכולת של בן הזוג לראות בהורה האחר דברים חיוביים.
2. חוסר יכולתו של ההורה המנכר לשמור תחומים מחוץ למאבק.
3. עירוב הילדים במאבק ובכל תחום.
4. הטלת מלא האשמה על בן הזוג האחר וחשיפת הילדים להאשמות מוגזמות.
5. שימוש של הילדים במינוחים או חוויות אשר אינם תואמים את גילם.

לתסמונת הניכור ההורי 8 מרכיבים:
1. הכפשת ההורה האחר.
2. הצדקות זניחות ומגוכחות להכפשה.
3. חוסר אמביוולנטיות אצל הילד.
4. תופעת החושב העצמי (כאש ההורה אומר "זה מה שהילד רוצה. מה אני יכול לעשות")
5. תמיכה אוטומטית בהורה המסית.
6. העדר רגשות אשמה כלפי ההורה האחר.
7. הצדקה של הילד את טענותיו בדברים שאינם מותאמים לחוויותיו או לגילו של הילד.
8. עוינות כלפי משפחתו המורחבת של ההורה האחר, המוסת.
עוד קיימת תופעה של טענות שווא – על התעללות, כביכול, של ההורה המוסת כנגד הילד.

הורה מנכר, יכול להיות אדם נורמטיבי, המתפקד ברמה גבוהה בכל מישורי החיים ובמערכות היחסים האחרות אותן הוא מנהל, אלא שהפגיעה הקשה סביב הפירוד היא הגורמת להתנהגותו העוינת כלפי בן הזוג ולנסיון לגייס את הילדים לצידו.

בניגוד למצבים אחרים (של התעללות פיזית ואפילו מינית) הרי שבניכור הורי חלוף הזמן אינו מרפא את המצב, אלא גורם להחמרתו. שכן ככל שהילד מבלה יותר עם ההורה המנכר אזי יהיה יותר מוסת.

ילדים להורים גרושים מרגישים, לא אחת, כעוסים ונטושים ולפיכך קל להם להזדהות עם ההורה אשר חש עצמו פגוע. במקרה כזה הילד, ששומע דברים מפי ההורה המסית, מזדהה עמם ויעשה הכל כדי לתמוך בהורה ה"פגוע".


הנזקים העלולים להגרם לילדים הסובלים מתסמונת הניכור ההורי
1. בוחן המציאות של הילד נפגע. דרכי החשיבה של הילד נפגעים לרבות בדבר מערכת היחסים הרצויה בין הורה לילדו ובין ההורים לבין עצמם.
2. חוסר יכולת של הילד להבין מה עובר על הזולת.
3. פיתוח הערכה מופרזת של יכולתו וכוחו של הילד.
4. ילדים הסובלים מתסמונת הניכור ההורי עלולים לפתח נטיות לאלימות פיזית ומינית ולהתנהגות כוחנית.
5. נוצר טשטוש בין הילד לבין ההורה האהוב.
6. התסמונת גורמת להנצחת והחרפת טראומת הגירושין.
7. איבוד הקשר של הילד עם בני משפחת ההורה המנוכר.
8. הילדים שבויים פסיכולוגית  בידי ההורה המסית על כל המשתמע מכך.

ועוד

מסתבר כי אבדן הורה, כתוצאה מניכור הורי, קשה יותר מאובדן הורה כתוצאה ממוות וכי השלכותיה עלולות להיות בלתי הפיכות.

ראוי לציין כי תורתו זו של גרדנר זכתה, מחד, לתמיכת מספר אנשי מקצוע ישראליים אולם מאידך זכתה גם לביקורת של חוקרים מתחום המשפט, מדעי החברה ובריאות הנפש
אלו טענו, בין היתר, כי הבסיס הערכי והתיאורטי שלה. גישת "הניכור ההורי" שגוי, והן בשל העדר בסיס אמפירי באשר לתוצאות העברת המשמורת לידי ההורה המנוכר, כפי שמציע גרדנר ועוד.

ראוי בענין זה לציין כי בתי המשפט בישראל, עשו ועושים, לא אחת, שימוש בתורתו של גרדנר, ואף הורו על הוצאותם של ילדים מן ההורה המשמורן והעברתם לידי ההורה המנוכר, אם נמצא מתאים לכך.
עוד בשנת 2002 הכיר ביה"מ העליון בתופעת הניכור ההורי עת קבע כי התופעה גורמת לסכנת ניתוק של הילדים מאחד ההורים, תוך יצירת תלות בהורה האחר.
ראוי להדגיש כי חרף הביקורת שנמתחה על תורתו של גרדנר, לא מצא ביה"מ העליון לדחותה אולם קבע כי יש לנקוט במשנה זהירות טרם קביעה כי מתקיים ניכור הורי, שכן לשם כך יש להסתייע בגורמים מקצועים, כאשר על ביה"מ לבדוק היטב את המסקנות שמוגשות לו.

ביום 8/6/15 דחה ביה"מ המחוזי בתל אביב ערעור של פסק דינו של ביה"מ לענייני משפחה במחוז תל אביב (מפי כב' השופטץ שפרה גליק) עת אישר את פסק דינו של ביה"מ כנ"ל אשר הורה על העברת משמורתם של קטינים מאמם לאביהם בשל היותה אם מנכרת.בפסק דינו הרחיב ביה"מ המחוזי אודות תופעת הניכור ההורי.
בעניינו של פסה"ד דובר בזוג הורים, בעיצומו של הליך גירושין ארוך שנים, אשר תחילתו בפס"ד שניתן בתביעתה של האם למשמורת ילדיה, בת התגוררו הצדדים יחד במרכז הארץ.
תסקירים שניתנו בעניינם של הצדדים דיווחו על מאבק מתמשך, בין ההורים,  בעוצמה גבוהה, ההולך ומסלים בעיקר בשלב המעבר של הילדים בין ההורים.
חוות דעת שניתנו בעניינם של הצדדים המליצו על קביעת משמורת הילדים אצל האם, וזאת בשל גילם הרך ובשל התמסרותה היומיומית לטיפול בילדים, אלא שעפ"י ביה"מ "אבן הבוחן לגבי האם" הינו יכולתה לאפשר קשר פתוח ולגיטימי של הילדים עם אביהם.
מאז ניתן פסה"ד עשתה האם בילדים כבשלה, ובין היתר כאשר החליטה, באורח חד צדדי, להעתיק את מקום מגוריה ביחד עם הילדים, לעיר המרוחקת כ – 120 ק"מ ממקום מגוריהם הקודם וממקום מגורי האב.

אלא שבמשך שנתיים, טרם מתן פסה"ד (שבענייננו) לא התקיימו הסדרי ראיה בין האב לילדיו וזאת בשל סירובם של הילדים לפגוש באביהם, שאז תביע האב את משמורתם של הקטינים.
בפסק דינו מסביר ביה"מ כי לא כל מקרה של סרבנות קשר משמעותה "ניכור הורי".
"סרבנות קשר היא אחר המאפיינים של תופעת הניכור ההורי. אין די בעצם קיומה וממילא יש לבחון את הרקע לה, האם היא מוצדקת ואם יש לה הסבר כלשהו. מעבר לכך, נכון לבחון אם קיימים מאפיינים נוסופים מעבא לסרבנות הקשר שיש בהם כדי להצביע על "ניכור הורי", ובראש ובראשונה, פעילות מכוונת של המערערת לשלילה או הגבלה של האפוטרופסות הטבעית שיש למשיב על ילדיו" – כך קבע ביה"מ בפסק דינו.
לאחר שביה"מ סקר את התנהגותה של האם, ואת סרבנותה לשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, ובין היתר כאשר סירבה לאפשר לילדים לפגוש בגורמים המטפלים, קבע ביה"מ לענייני משפחה כי האם היא הורה מנכר ולאחר שבדק את יכולתו של האב לשמש כהורה משמורן, לרבות לענין שמירת הקשר של הילדים עם אמם קבע כי יש להורות על העברת המשמורת לידי האב.
בפסק דינו דחה ביה"מ את ערעורה של האם, על פסק דינו של ביה"מ לענייני משפחה, אולם הציע הליך מדורג להעברת המשמורת לידי האב.

 

    כתובת: מעלה השיחרור 11, חיפה
    טלפון:04-866-0303
נכתב על ידי , 14/1/2016 18:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , חוק ומשפט , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למשרד עו"ד יהודית הוכהויזר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על משרד עו"ד יהודית הוכהויזר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ