לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"או שתכתוב משהו ששווה לקרוא או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו"

כינוי: 

מין: נקבה

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2017

בעולם בו הכל מותר


יוצאת ממקלחת, נשכבת על קצה המיטה בתנוחה עוברית, עטופה מגבת גדולה בצבע סגול לילך. השיער הרטוב שלי אסוף לקוקו, המזרן סופג הכל. הראש קרוב לידיי, זה יוצא בלי שליטה. אלה לא באמת דמעות, פשוט נוזלים שניקוו בעיניים ולא מצאו דרך אחרת לזלוג החוצה.

הוא מתהלך בחדר, הלוך חזור, מנסה לעודד אותי, אבל אני קוטעת אותו שלא בא לי לדבר על זה.

שעה לפני, בזמן שניקיתי את הבית, נזכרתי בחלום שחלמתי בלילה שגרם לי לחייך, גרם לי לחשוב אם דבר כזה באמת אפשרי. 

הוא מתיישב על המיטה ליד ראשי, מלטף אותי, ואני מרשה לעצמי לספר לו על החלום. התאהבתי באישה, היא התאהבה גם בי. לא זוכרת מה היה עוד בחלום, אבל אני כבר מתחילה להירגע. 

אנחנו יושבים בשקט, הוא יושב, אני שוכבת על הגב, עירומה לגמרי, על גופי אגלי מים שלא נספגו, רגל אחת מקופלת עם ברך למעלה, רגל שנייה ישרה מונחת על המיטה, השמיכה כעת פרושה כולה על המזרן. עוברת בי מחשבה על בת הזוג של חבר שלנו, והיא סוג כזה של בן אדם שאני אוהבת לאהוב. אנחנו מאוד דומות בהמון תחומים, מה גם שלא פעם, היו לה יציאות מיניות שובבות. כשהיינו באירוע של חברים לפני שנה, שתינו נדלקנו על הברמנית וצחקנו האחת עם השנייה שאני מצטרפת לשלישיה. לפני חודש היינו במפגש חברות של בני הזוג, ובמהלך משחק never, שתינו נפלנו ראשונות על אותן הדברים בדיוק. 

לפי דעתי היא יפה וגם סקסית להפליא. היא לא מודל היופי הרזה, היא מלאונת, עיניים כחולות, שיער שטני חלק וארוך, משקפי ראייה, שפתיים מלאות, בהירת עור. כשיצאנו פעם אחת למסעדה בזוגות, היא מרחה אודם אדום עז על השפתיים שלה שהשתלב מושלם עם גוון עורה ועיניה. אני זוכרת את הפנטזיה שלי לנשוך אותן. חזק. הוא לא יודע את זה, יודע בגדול שהיא הטעם שלי באישה, אך לא מעבר לזה.


- "אני גם לפעמים חושבת אם אני צריכה לספר לך כל מה שעובר לי בראש, או שיש דברים שכדאי לי לשמור לעצמי" אני אומרת לו ובוהה בחלון, לא מצליחה להבין מאיפה האומץ לפלוט משפט כזה.

- "בטח שתספרי לי, רק לא בטוח שאסכים איתם"

- "ברור שאתה לא חייב, אני מקבלת את זה, אבל אז למה לספר מלכתחילה" ונתתי לו את הדוגמא של אותו לילה, בו נפגשנו עם משפחה וחברים, וכשיצאנו מהם, שיתפתי אותו במעלית שהחברה החדשה של בן דוד שלו נראית טוב ובדמיוני עשיתי בה סדום ועמורה. הוא בתגובה קרה אמר שזה לא לעניין.

- "את צריכה להבין שיש דברים שאני לא יכול לקבל".

- "אני מבינה, ולכן אולי מיותר לומר משהו, שמראש אני יודעת שלא יתקבלו בצורה מסוימת". שנינו שותקים במשך דקות. אני סתם בוהה בחלל החדר, מנסה למלא במחשבות את החלל הגדל שבתוכי, זה ששייך רק לי (ולפעמים אתם גם שותפים לו). 

-" שתדעי שגם לי יש מחשבות הזויות לפעמים, שאני לא מצליח לשלוט בהן".

-" כמה מה למשל...?"

- "כל מיני מחשבות על בחורות אחרות, שזה בלי שליטה וכל גבר יש לו את זה".

- "אתה לא צריך להתנצל שזה קיים בך. אכפת לי ממה אתה חושב ואני רוצה שתשתף אותי... אהה ומחשבות על נשים בחדר כושר זה לא נחשב". שנינו צוחקים. זה הדבר היחיד שהוא מביא כשאני בכוח מנסה להוציא ממנו איזו פנטזיה משוגעת, וגם את זה אני לא בטוחה אם הוא אומר רק בשביל לרצות אותי, או שהוא אכן חושב אותה.

- "בעבודה לפעמים...יש איזה מישהי שהיא סוכנת מכירות, יש לה שניים..." אני יודעת שהוא אוהב ציצים גדולים, וכבר מתחילה לדמיין איך היא נראית זו שעושה את זה לבן הזוג שלי.

- "... היא מגיעה עם חצאית קצרה ומחשוף."

-"נו ו..."

-"זהו. לא מרשה לעצמי לחשוב מה הלאה"

-"למה לא? בפנטזיה הכל מותר"

- "כי מיותר. אני מעדיף לחשוב על מה שריאלי"

-"למה? למה אפילו חשיבה על זה מרתיעה אותך? הרי אתה יודע שאני פתוחה ומוכנה לקבל כל פנטזיה, משוגעת ככל שתהיה, לתוך יחסי המין שלנו"

- "כי לא יצא מזה שום דבר, חוץ מזה שיש לי אותך וזה מספיק לי". אני שותקת. אולי קצת דומעת...

הוא קם ומתחיל להתהלך בחדר. מהקיר לדלת והפוך. מדי פעם מניח את כף היד על הקיר ומסתובב עם הגוף לכיוון הנגדי כדי למתוח את הכתפיים, אחרי אימון אינטנסיבי בחדר כושר. 

-"זה מביך אותך לדבר על זה..." אני אומרת לו.

-"ממש לא" 

-"אז למה אתה זז באי נוחות..". אני מתחילה לדמוע. אולי כי זה קצת מביך אותי לדבר מולו על זה, אבל אני דומעת גם מהתרגשות ומכעס ומייאוש ומאכזבה ומשמחה והתקדמות. 

-"למה הבייבי שלי בוכה?"

-"כי אף פעם לא דיברנו על זה ככה". ואם היית מודע לפער העצום בתפיסות שבין העולם המיני שלך לבין שלי, אולי גם אתה היית בוכה. 

הוא מחייך. יש לו חיוך אלוהי. תמיד היה לו. אני אוהבת חלקים גדולים בו, אבל חסר לי משהו מאוד בסיסי ומהותי, ולפעמים, כשאני עוצרת לחשוב עליו, הוא מרגיש לי חסר עד כאב. דבר שהקיום שלי תלוי בו.

הוא הולך לצדה השני של המיטה, ואני קמה ומתארגנת, התארגנות של אחרי מקלחת. עירומה, מול המראה, מברישה את השיער."אז סיכמנו שאין טעם שאשתף אותך בפנטזיות האסורות שלי...?"

-"אני רוצה שתספרי אבל לא מבין איך את מצפה שאגיב לך עליהן?" 

 אני לא מבינה איך אני אמורה להסביר משהו שבשבילי הוא כל כך טבעי ובכל זאת אני מנסה. "למשל, אתה יכול להתעלם מהפרטים האסורים או מכאלה שפחות נוח לך איתם, לצורך העניין, ולתעל את מהות הפנטזיה לחרמנות. ואם אני מספרת לך שבא לי להזדיין עם אישה, לא משנה מי זאת תהיה, אתה יכול לזרום איתי בפ-נ-ט-ז-י-ה. כי בפנטזיה מותר לנו הכל!!! אין פנטזיה שהיא  "בסדר" או "לא בסדר" וזה כל הכייף. ואם אנחנו יוצאים ממפגש, ואנחנו במעלית, ואני מספרת לך פנטזיה, אני מצפה שהיא תעורר אותך מינית, ושלא תצליח לשלוט בעצמך, במעלית!. הדמויות עצמן הן לאו דווקא האישיו, אתה לא חייב להיות לגמרי בפנטזיה שלי, אתה יכול לצייר לך את הפנטזיה שמתאימה לך באותו הקשר. תבין, כשאני משתפת אותך בדברים האלה, אני מנסה להשיג ממך משהו ובו זמנית, לחשוף את עצמי מולך. אם המסר שאני מקבלת ממך היא שזה לא בסדר לחשוב ככה, אז למה שארשה לעצמי לחשוף בפניך דבר שהוא כל כך אינטימי עבורי?".

השיחה נקטעת למשמע חריקת דלת הדירה שנפתחת. חבר שלנו הגיע. במקרה זה החבר המדובר, של בת הזוג הפייבוריטית שלי. 

-"אנחנו נמשיך את השיחה הזו בפעם אחרת..." שעה שהוא קופץ מהמיטה, נותן לי נשיקה ויוצא מהחדר.

אני עומדת שם, עירומה, מול המראה, ממשיכה להבריש את שיערי ולראשונה מבינה עד כמה תקשורת אינטימית ופתיחות חשובות עבורי, יותר מכל אלמנט אחר במיניות. מבחינתי, משמעות היעדרו של עולם בו הכל מותר, היא בהכרח חוסר הנאה.



 






 

נכתב על ידי , 16/8/2017 17:09  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לellala אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ellala ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ