לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לצייר את המצב

אני ישראלי. בדיוק כמו כולנו. יש לי משפחה וחיים עשירים וכמו כולם, אני מנסה לפצח את הצופן שיאפשר לילדי ונכדי להמשיך לחיות כאן בעושר ואושר.

כינוי:  מ. בן מאיר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

3/2015

שימוש באיומים בפוליטיקה


אמש צפיתי בנשיא המדינה, ריבלין, מדבר בגנות השימוש באיומים בסיטואציות שונות, לרבות בפוליטיקה.

 

במערכת הבחירות הנוכחית, מרבה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאיים על אזרחי ישראל בחיסול המדינה אם ח"ו הוא (נתניהו) והליכוד יאבדו

את השלטון, בין אם ישתלטו עליה המוסלמים-הפלשתינים ובין אם תושמד ע"י איראן. מתוך קריאת פוסטים בפייסבוק, אני למד שהאיומים האפוקליפטיים

הללו נופלים על אזניים כרויות של חלק מאזרחי ישראל.

 

לפני שאתיחס למהותם, תקפותם ואמינותם של האיומים, אני מבקש לשתף את ציבור הקוראים בקצת הסטוריה של מופעי-אימים ואיומים בישראל:

במערכות הבחירות הראשונות שהתקיימו במדינת ישראל הצעירה, בהעדרה של הטלויזיה על כל מעלותיה וחסרונותיה, הופיעו מנהיגי המפלגות ונאמו

בכיכרות הערים ובאולמות המעטים שהיו אז. מנהיגי מפא"י (שאף פעם לא הייתה באמת מפלגת שמאל אלא מפלגת מרכז פרגמטית עם "יונים" ו"ניצים" בשוליה), מנהיגי אחדות-העבודה ומנהיגי מפ"ם הגיעו לכינוסיהם במוניות או באוטובוסים והופיעו בבגדים פשוטים עם צווארונים פתוחים - זכר לעיסוקיהם

הטרום-מדיניים בעבודות כפיים. לעומתם, מנהיג מפלגת הימין "חרות" (ה"אמא" של הליכוד דהיום), מנחם בגין, נהג להגיע לכנסי מפלגתו כשהוא יושב במכונית שחורה הדוהרת ברחובות העיר, ואופנועים רועשים דוהרים לפני המכונית ואחריה...

 

נער צעיר הייתי אז אבל זכרוני עדיין צלול; באותה תקופה מלאה הארץ שתי אוכלוסיות של אזרחים שזה מקרוב הגיעו: ניצולי שואה מאירופה וניצולי פוגרומים ממדינות ערב.  ניצולי השואה שצפו מזועזעים בשיירת בגין השועטת, נזכרו בשיירותיהם של בכירי הקלגסים הנאציים, שדהרו בדיוק כך ברחובות עריהם באירופה הכבושה...;  אותו מנחם בגין, שלימים גילה רגישות ריטורית מאד גבוהה לביטוי האדיוטי של דודו טופז - "צ'חצ'חים" - וניצל אותו היטב לצרכיו האלקטוראליים, לא השכיל לגלות רגישות דומה לדימוי שיצר בהופעתו זאת, בעיני אלה שזה מקרוב ניצלו מן התופת, שזה היה אחד מסמליה.

 

וכאן אני חוזר לנושא ה"איומים": מנהיגי הישוב היטיבו להבין לנפשם של ניצולי השואה ובנאומיהם החלו להישמע איומים שאם בגין יעלה לשלטון, מייד

הוא ייזום מלחמה כדי להגשים את חזון האצ"ל "שתי גדות לירדן - זו שלנו זו גם כן". 

 

ובכן, בשנת 1977, כשמנחם בגין זכה סוף סוף בראשות הממשלה, הוא לא יזם שום מלחמה; להיפך: אחרי שדאג מייד לשחרר מהכלא את גדול הגנבים של אותה תקופה - יהושע בן ציון, שהיה תורם גדול לחרות-בית"ר, הוא כרת הסכם שלום עם מצרים, שנחשבה עד אז לגדולה והקשה באויבינו אבל, במסגרת אותו הסכם, חתם אותו בגין גם על כל מה שעכשיו מואשם בו השמאל הישראלי לדורותיו:

1.  בגין החזיר לראשונה אדמות כבושות למדינה ערבית, עד הסנטימטר האחרון!!

2.  בגין פינה, לראשונה בתולדות המדינה, ישובים יהודיים מאדמתם בפתחת רפיח ומסר את השטח לערבים.

3.  בגין הכיר, לראשונה בכל העולם (!!) בקיומו של עם "פלשתיני"; (עד אז הוא ביטא את המילה הזאת בזלזול מופגן עם שין ימנית במקום 

     שמאלית...).

4.  בגין התחייב להעניק אוטונומיה שלטונית לאותם "פלשתינים" החיים בשטחי יהודה ושמרון וברצועת עזה - שטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים,

     לא ע"י ביבי הגיבור מסיירת מטכ"ל אלא ע"י צה"ל תחת שלטון ה"שמאל" רחמנא ליצלן...!  לאחר החתימה, בגין התחרט על הסעיף 4 ומסר את

     יישומו/מיזמוזו לשר יוסף בורג...

בקצרה, מנחם בגין, הנערץ כל כך על ותיקי הליכוד, יצר כאן תקדימים מדיניים/בטחוניים קשים ביותר, שמנהיגי ה"שמאל" לא העלו אפילו על דעתם ואשר

יורשיו, מימין ומשמאל, נאלצים להתמודד אתם יום יום ושעה שעה, מול העולם ההולך ועויין והערבים - שעבורם כל התקדימים הללו הפכו ל"נקודות-ארכימדס" בכל פתיחה של מו"מ.

 

ובהמשך, ויקם מלך חדש לישראל, מי שיסד את מפלגת הליכוד, ושמו לא אחר מאשר אריק שרון ("מלך ישראל" בפי הליכודניקים דאז ו"יהודה המכבי" בפי העיתונאי החנפן אורי דן - אותו שרון שהצהיר במערכת הבחירות שדין נצרים כדין תל אביב - וביום בהיר אחד העביר בכנסת את חוק ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי כל ישוביה על יושביהם היהודים; ומי הרים את ידו בכנסת ותמך בהחלטה זו? שר האוצר בנימין נתניהו !!!

 

זה א-פרופו האיומים של נתניהו על מה שהשמאל יעולל למדינה...

 

קוראים נכבדים;  כפי שאמר כב' הנשיא ריבלין, באיומים אין מנצחים. אני אוסיף ואומר שכל האיומים הם איומי סרק שמעידים בעיקר על חשש ופחדים;

אני מזכיר את המשפט האלמותי מהסרט "הטוב הרע והמכוער: If you want to shoot - shoot! Don't talk!

גם האיומים וההפחדות של נתניהו מפני שלטון המרכז שמאל הם איומי סרק! מנהיגי המפלגות הללו אינם הרפתקנים הזויים ואינם אצים לחלק את שטחי א"י. כולם יודעים מול מי אנו ניצבים ובכלל לא בטוח שיגיעו להסכם כלשהו בזמן הנראה לעין. לעומת זאת, יש להם קרדיט גדול מאוד בקהיליה הבינלאומית, כאנשים רציונאליים שמעוניינים   ב א מ ת   בהסדר עם השכנים, מה שחסר מאוד למנהיגי האגף הימני בפוליטיקה הישראלית, שנתניהו "הצליח" ליצור להם (ולעצמו בעיקר) תדמית של חוסר אמינות, של תרבות שקר ורמיה, של "קומבינה" וכוונות נסתרות, גם בשיחות קירבה.

 

אז, גבירותי ורבותי, תשכחו מכל האיומים ולכו בלב שלם להצביע להחלפת השלטון.  ותזכרו: תמיד אפשר להחליף שוב, אם לא טוב!

 

 

 

 

נכתב על ידי מ. בן מאיר , 13/3/2015 13:22  
הקטע משוייך לנושא החם: בחירות 2015
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים , עבודות יצירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למ. בן מאיר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מ. בן מאיר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ