לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מחפשת את עצמי, נלחמת בשדים, בזמן שההצגה שנקראת החיים שלי-ממשיכה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2018


אני צריכה מטרה.
חייבת הרגשה של שליחות.
משהו לקום בבוקר בשבילו. 
משהו לחלום עליו. 
משהו שיגרום לי לכתוב שירים.
להעריץ. לפעול. 
משהו שיוריד ממני דמעות. ולא של עצב.
משהו שירגש אותי. 
וישלח אותי לקום ולעשות ולחיות ולהיות.
משהו שידליק אותי.
משהו ששווה לנשום עבורו.
ואלו אמורות להיות המצוות.
ותחושת השליחות צריכה להיות השליחות מאלוקים.
לבצע את שרק אני יכולה ועבורו נוצרתי.
ושמחה של מצווה ושיר של קדושה. 
ומודה אני ונשמה טהורה.
אבל זה לא נותן.
לא כמו מטרות חיצוניות שהדליקו אותי. שעשו אותי גדולה וחזקה ויכולה.
ויש לי תשובות יפות. 
שזה לא עובד ככה במצוות. 
כאן בעולם האמת לא התורה צריכה לתת לי שמחה וסיפוק. 
אני אמורה לייצר מהם שמחה וסיפוק בעצמי.
חלק ניכר מהמהות היא לשמוח בקיום. לרצות בציווי. 
והרגש בשונה מההרגש, חולף עם הרוח. 
ההתרגשות וההתלהבות האלה שבאים עם העונה והגאווה, חולפים ונשארת רק ריקנות שוממה. 
והשמחה השלימה שנבנית טיפין טיפין, היא זו שתחלחל גם למים עמוקים. שתשאר גם כשיכבו האורות.
ובכל זאת. קשה לי. 
ובכל זאת, הייתי רוצה מטרה לקום איתה בבוקר. 
כי בינתיים אני כמעט לא מצליחה לצאת מהמיטה.
נכתב על ידי בורחת ואין רודף , 28/11/2018 23:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי:  בורחת ואין רודף

בת: 20

Google:  1234




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבורחת ואין רודף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בורחת ואין רודף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ