לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

מחפשת את עצמי, נלחמת בשדים, בזמן שההצגה שנקראת החיים שלי-ממשיכה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2018

משפחה מורכבת פרק 3


מוזיקה. בחיכוכים בין מגזרים תמיד מגיעה הבעיה הזו. מוזיקה. כל מגזר והמוזיקה שלו. ובתוך המוזיקה שלו עוד יש סגנונות. ככה מצאנו את עצמנו במעברים חדים מריהנה למרדכי בן דוד. יוני עם המוזיקות מדיטציה שלו שאמורות לשחרר את גל ה'טטא' במוח ולגרום לאיזה משהו פנימי לקרות. טלי עם השירי אהבה המוכרים. אבא ואמא על הגל של מוזיקת שנות השישים. 
היום ניסיתי קצת לקחת פיקוד על הדי ג'יי במקום יוני. מאוד קל לעצבן אותו עם מוזיקה. כל שיר שמדבר על פן דתי כלשהו, או על ערך שונה ממדיטציות הזויות, מפריע לו. ממש לא הגזמתי. נמנעתי בכל הכוח מכל אמן יהודי מידי. הלכתי על שירים מוכרים בעולם הישראלי. זה החזיק דקה עד שיוני התלונן. זה החזיק בערך שעה עד שטלי ביקשה שנחזיר ליוני את הפיקוד. 
בערב, אמא הזמינה שיר. גידי דבוש. הרב של הסדנא הרגשית שלה. יוני שם. בסבל רב. אמא היתה חייבת לבקש תגובה כמובן. 'ראית פעם רב ששר ככה?' הוא התפתל במקום. מלמל מתחת לשפם משהו. היא ניסתה בכוח. שאל 'מה את רוצה, שאני אתחיל להשמיץ אותו?' 
זה כל מה שיש בו על דת. השמצות. שנאה. גם אני לא סובלת אותו, את גידי. גם לי יש מלא השמצות. אבל אני עושה את ההפרדה. אני נרתעת כי זה קשור לאמא. ואני נרתעת מאמא. אולי יוני אותו דבר. אולי הוא פשוט לא מפריד בין אמא לדת. 
ליברליות אלעק. זה הערך הכי מפגר שיכול להיות. כי אם אתה צריך לקבל את השונה, אז אתה צריך לקבל גם את מי שלא ליברלי. אה מה מה, זה כבר מעבר לגבולות היכולת שלך. כי הוא לא ליברלי. אוויר נפוח עם שום דבר בפנים. 
מרגע לרגע הערך של הבחור הזה יורד בעיני. חשבתי שהוא חכם, למד, יודע, וכופר. אבל לא. למרבה השמחה הוא לגמרי תינוק שנשבה. נשבה בטיפשות. נשבה בבורות. בחוסר ידע. בנוחות. בשנאה שהושרשה לו. תינוק מגודל ושבוי. 
הוא שם שיר של הדס קליימן ואביב בכר. נותן לי לראות את הקליפ. לרגע אני במידברן. על הר מדברי. עם חבר'ה שלבושים כמו פעם. מכורבלת עם נעמי ונעמי ושמיכה נעימה. אחרי לילה ללא שינה. והלב פתוח והמוזיקה נכנסת. לרגע אני שם. בבחירה בצד השני. 
אני מתרסקת. 
וטלי שותקת. בכל הקשור לדת היא שותקת. קסם של ילדה. 
ככה היא התחתנה והוא נשאר רווק. היא מסוגלת להתגמש. לוותר. לכבד גם כשלא נוח לה. אי אפשר להתחתן כשאתה לא יכול לראות אחר גם כשהוא מתחת לאף שלך. אלא אם כן הוא מפריע. ממשפטי הקסם החלקלקים שלו לא עושים משפחה. 
דרושה סדנת חינוך. לתינוק בן שלושים וחמש. מאלף ועד תו. אם אתם מכירים מישהו שמסוגל להחדיר ערכים לתינוק מלא שנאה, נשמח לפרטים.
נכתב על ידי בורחת ואין רודף , 21/1/2018 01:09  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משפחה מורכבת פרק 2


בוקר יום חדש. אני וטלי קמות קצת מאוחר. טלי מוצאת עכבר מת בתוך שקית. צרחות אימים. אמא תופסת אומץ ולוקחת אותו בתוך השקית לקבורה במחסן. עשר דקות אחר כך טלי מרימה את הצעיף שלה ובורח ממנו עכבר נוסף. יוצאות בבריחה מהבית אחרי הבנים שיצאו לאופניים לפנינו. 
כל בוקר אבא מניח תפילין. אפילו לכאן הוא הביא אותם. למה לעזעזל הוא מניח תפילין? לא שאני מתלוננת. שיניח. שיהיה לו קצת זכויות לעולם שאחר כך. אבל אני לגמרי לא מבינה את המניע שלו. הרי בעולם ההוא הוא לא מאמין. העקביות בחוסר עקביות שלו מפתיעה אותי כל פעם מחדש. עקבי בלהתנגד לדת. עקבי בלקיים אותה חלקית. עקבי בלזלזל באמא. עקבי בלכבד אותה בצורה כלשהי אחרת. לא ברור הבנאדם. כאילו מה נסגר. במה אתה מאמין. למה אתה לא הולך עם האמונה. העיקר הוא יציב עם החוסר עקביות. אמא יציבה בעקביות שלה. עקביות כפייתית. ההבדל בינהם הוא שאבא רואה את האחר. הוא לא מאמין בתפילה אבל מוכן להתפלל כדי לעזור לאנשים. היא לא רואה את הרצון של יוני שלא להתפלל. לא רואה רצון אחר מלבד הרצון שיש בה. ככה הם גם בנהיגה. כשהוא נוהג כולנו רגועים ומרגישים בטוחים. כשהיא נוהגת פחד אלוקים. לא כי היא נוהגת כל כך יותר. אנחנו פשוט לא מרגישים בטוחים איתה. 
כל הנסיעה שלושתנו יושבים מאחורה. יונמ לא מפסיק לחרטט. עם כך מילה שהוא מדבר אני מבינה כמה ריק הוא מערכים ואידיאולוגיות.רגע הוא ידבר בעד הערבים. רגע אחר כך מתנגד לזה שמאחורי הרעלה מסתתר לב של אמא. מתייפיף עם משפטי אהבה ואז זורק לי את לא מעניינת אותי ברגע שהוא יצטרך להתגמש בשבילי. 
סוף יום, אמא אני וטלי יושבות במלון למיץ תפוזים. פסטורלי. אגם. פסנתרן מנגן, תאורה מעולה. פאר מטורף. ו.....עכבר. כי חייבים לסגור את היום בטוב. 
נכתב על ידי בורחת ואין רודף , 21/1/2018 01:05  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משפחה מורכבת פרק 1


אוסטריה. אבא. אמא. יוני. טלי. ואני-חן.
אל תראו אותנו ככה, אנחנו, סבא שלנו היה רב. אבא- בן הרב, למד בישיבות הגדולות והטובות. היה מקורב לגדולי דור. ההבטחה הגדולה של עולם הישיבות שנטש לאקדמיה. למד כל דבר אפשרי, נועד לגדולות בפוליטיקה ועבר לעסקים.
אמא- גרפיקאית במקצוע, חרדית מבית כאובה על מצב המשפחה. לומדת סוגי טיפול בנפש מהצד ומנסה להתמקצע בנושא.
יוני הבן השני במשפחה. רווק. חילוני. תל אביבי. שמאלני. אגואיסט שלא רואה ממטר. עורך דין. בדרך כלל לא מצטרף לנסיעות כאלו.
אביטל, או בקיצור טלי-האחות הרביעית במספר. חילונית. עורכת דין. נשואה לעידו, חילוני אשכנזי מבית. שמאלנית. מנסה לגשר בין המשפחה.
ואני-חן. רווקה. קרועה בין כמה עולמות ומגזרים. כרגע במדרשה של חוזרות בתשובה. אחרי יסודי בית יעקב לא מוצלח. תיכון דתי לאומי חזק. סמינר אופקים חצי שנה. מחפשת, מוצאת, ובורחת.
היה יום מטורף היום. המקומות שהגענו אליהם. נסיעות ארוכות ברכב אחד. שלושתנו מצטופפים מאחורה. סליחה. שתינו. יוני יושב כמו שייח סעודי. לא מזיז לו מה שקורה איתנו.
היה לי קשה, כשהיינו בעיר. היו מלא ישראלים. צחקנו. פתאום מעבר לסיבוב הגיחה קבוצה של יהודים שומרי תורה ומצוות וביקשו שיצטרפו אליהם למנין. הם היו מאושרים שיש אצלנו שניים. גם אבא וגם יוני. אבל יוני לא הסכים. והתחמק משם בשקט. לא היה להם מניין. אגואיסט. אבא שאל אותו אם להודים הוא היה מוכן לעזור. הוא אמר שבשום פנים ואופן לא. הכל כן, רק טקס דתי שהוא לא מאמין בו לא. מוכן לעזור במה שנראה בעיניו עזרה. 
הוא חושב שאני תמימה. קטנה. עצומת עיניים. איך הוא הסתכל עלי בהלם היום כשכל שיר ישראלי שהוא שם ידעתי את המילים ואת הזמר. גם אבא היה מופתע. הם לא קולטים. אין להם מושג מה רמת הידע שלי. כדי להיחשף לדברים שיוני היה צריך לעזוב את הישיבה ולברוח בשקט בלילה בלי שידעו, אני רק מקישה על כמה כפתורים במסך מגע. אף אחד לא צריך לדעת. כל מה שהוא היה צריך לעזוב את הדת כדי לחוות, אני חוויתי בסרטים מתחת לשמיכה. הוא חושב שאני בוחרת בעצימת עיניים. הוא חושב שאני לא יודעת מה יש בחילוניות. אבל הוא הטיפש. הוא הבור. הוא לא מסוגל לראות שום דבר מעבר לעשר מילימטר מול העיניים שלו. הזלזול שצורח ממנו. בכל מה שקשור ביהדות. זה כל כך בוטה השנאה הזו. הוא חושב שהוא יודע. הוא חושב שהוא היה שם. פספוס. הוא לא חווה כלום. הוא חווה ריקנות של חוסר חיבור. אותה אני מכירה מקרוב. הוא לא מכיר אבל את היופי שיש פה. הוא לא פגש את האמת. הוא פגש בכותרות ריקות, ועם משקפי הסינון של אבא. הייתי רוצה לכאוב עליו. אבל יותר קל לי לשנוא אותו.
נכתב על ידי בורחת ואין רודף , 21/1/2018 00:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  בורחת ואין רודף

בת: 19

Google:  1234




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבורחת ואין רודף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בורחת ואין רודף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ