לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

אם יש לי שורשים הם מתארכים לאט (רחל שפירא)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

7/2017

והזמן נוסע


בשבוע שבו עברנו לבית החדש שברתי את היד והחתול חלה. אחרי היד השבורה נתפס גם הצוואר ואי אילו שרירי שוקיים והתעקמה גם היד השניה ללמדכם שאם הגוף עקום, הוא במדרון התלול להיחרב באופן יסודי. לרופא אמרתי באומץ שאני מסתדרת עם אדויל, אבל הוא הביט בי במבט ספקן והוסיף מרשם נרקוטי לימים עגומים אחרים, שבהם הודיתי לו בלב ובכוונה עמוקה. פ' טס לנסיעת עבודה מיד אחרי שהעברנו את אחרון הארגזים ורגע לפני שטיפסתי על כסא רעוע וכך מצאתי את עצמי נודדת בבית העצום והריק שהרגע קנינו, בוהה נוגות בארגזים שאני לא יכולה להרים או אפילו לסלק מדרכי.

 

החתול גם הוא הסתובב אנה ואנה, מחפש את התנוחה הטובה ביותר לנשום. בקצב נשימותיו המואץ בקושי הבחנו בלהט המעבר. אז ביד הבריאה הכנסתי אותו לסל הנסיעות שלו ורק כשנכסנתי לאוטו עלה בדעתי שיהיה זה חסר אחריות מצידי לנהוג כך, אז התקשרתי לאמא של פ' שיצאה מדעתה מרוב שמחה על שאני מבקשת את עזרתה ומיד התייצבה עם מזון לגדוד צנחנים שלם וקשרה בלון לדלת הכניסה לעודד את רוחי. הסל הורוד של החתול הוא בדיוק אותו אחד שאיתו הגעתי לארהב מישראל. החתול אז היה שמן ונמרץ ורגזן ומאז עברו כמעט חמש שנים ובסך הכל כמעט חמש עשרה מאז שהגיח לעולם כחתולון קטנטן ורגוז. בינתיים הוא הפך מתוק ומתרפק ועצל, תכונות שייחסתי לאמון הנבנה ביננו ולא להזדקנותו. הוטרינרית הראשונה שאליה לקחנו אותו הביטה בו קצרות, ערכה מספר בדיקות תחת סטרס נורא ואז שיחררה דיאגנוזה חסרת אחריות, החתול עומד למות ועדיף להרדים אותו. אז התעצבנתי עליה ועל כישוריה כי החתול שלי לא הולך למות ואחר כך חשבתי שאולי אני בהכחשה. בכל זאת לקחתי אותו לוטרנירית אחרת שהציעה לנקז חלק מהנוזלים שהצטברו סביב הריאות ולתת לו תרופות שיתקנו את הלב הקטן שלו. אז עשינו את זה ומצבו של החתול הורע אפילו יותר, ופ' שחזר בינתיים בהה ביחד איתי בחתול ובכה, אבל אחרי כמה ימים החתול שכח מכל הטראומה וחזר לקפץ בעליזות. בבוקר ובערב הוא מחכה בכליון עיניים לתרופות שלו שמישהו נבון החליט לייצר בצורת חטיף שהחתול שש ללעוס.

 

היד מחלימה בהדרגה, אבל הגוף המתפרק בהדרגה מזכיר לי שהנה גם אני, ולא רק החתול, מזדקנת. אבל לפחות בסטייל עם העבודה שרציתי, ושותף שמבין לליבם של חתולים וידיים עקומות, ועכשיו גם בית גדול ויפה ועם גינה ומשכנתא כמו של אנשים גדולים.

נכתב על ידי דורותי , 20/7/2017 19:19  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  דורותי

גיל: 37




37,328
הבלוג משוייך לקטגוריות: בלוגים קצרי מועד
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדורותי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דורותי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ