לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


יחסי אהבה אסורה והרסנית ושנאה שהובילה לנקמתו..

כינוי:  הלוחמתv

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2015

משחקים


פעם בוכה ופעם צוחקת, פעם מפלרטטת ופעם מתעצבנת... אלה הם חיי כרגע.

מרגישה בהיי מטורף, שמחה, צוחקת וקורנת ואז הכאב הוא אכזרי, חודר כמו סכין בתוך הלב, קורע בדרך את כל מה שאפשר. הנפילה לתהום, לקרקעית והמחנק שלא נותן לנשום.

הדמעות, הבכי.... כבר מזמן פסקו הכוח נגמר, ונשאר כאב עצום שמחלחל בנשמה.

מן משחק כזה שאני חלק ממנו, מרגישה בתוך סרט שבו הטוב כל הזמן סובל.

רגעים של אושר, של שמחה לעיתים ניתזים ממני, אבל הם נגמרים כל כך מהר. הרגעים שהייתי רוצה שיישארו לנצח, שלא ייגמרו לעולם... ואז החזרה למציאות ושוב הבדידות מכה שנית.

 

נכתב על ידי הלוחמתv , 12/1/2015 00:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



געגועים


יום קשה עבר על כוחותינו, הוא לא נתן לי לדבר עם הילד שלי, המלאך שלי..

איך אפשר להרחיק ילד מאמא שלו, אני לא יודעת כלום... מה קורה איתו...

ניסיתי להעביר את הזמן כל היום חיכיתי רק לרגע לדבר איתו, עם הנסיך שלי... וזה לא קרה.

הוא הזמין אותי ליום הולדת, שתיתי... הרשיתי לעצמי להיפתח... ובסוף אכזבה.

חברות... אין דבר כזה... היא הלכה איתו בסוף ואני נותרתי לבדי... כותבת מול מחשב. איך עשיתי שוב פעם שטות, מחר כל העיר תדבר עליי, העיר הקטנה הזאת.. שכבר דיברו עלי בעבר. אני נתתי לו רגשות והוא סתם הנאה רגעית... וחברה שלי בסוף הלכה איתו למרות שאמרה שהולכת הביתה. וואי כמה זה כואב, הכול מוצף... אין לי כוחות להחזיק מעמד, געגועים רבים מציפים אותי לילד הקטן שלי וחיפשתי מקור נחמה, חשבתי לעצמי אולי אמצא אצלו , הרשיתי, מול כולם להתנשק איתו.. אוי איזו טעות איומה... כמה גרוע זה עוד יכול להיות... מהההההה לעזאזל חשבתי לעצמי... מה ניסיתי להראות, שאני בין החבר'ה... חחח שוב צחוק הגורל והכול חוזר אלי כמו גלגל.

למה אני לא יכולה לקבל קצת רגעי אושר?? מבואסת על עצמי, השעה 5 בבוקר, מחר עבודה ואני יודעת שאני לא יוכל לקום והכול בשבילו, רציתי לרצות אותו, להיות איתו וכשאמרתי שאני עייפה הוא זרק אותי בבית והלך עם החברה שלי אליהם, לאנשים שאני לא אוהבת והוא ידע מראש שאני לא רוצה לשבת אצלם. הוא לא מכבד אותי לרגע ואני אותו כל הזמן כיבדתי. אוי איזה שטות עשיתי. מחר כולם ידברו שהיית איתו, שאני עוד אחת מ... ואני לא מרגישה ככה.

 

נכתב על ידי הלוחמתv , 2/1/2015 16:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זיקוקים


 

 

לילה שכזה כשהוא מגיע אחרי שבוע שלא היה אצלי מביא איתו לשתות ואז משום מקום אני שומעת אותו מזמין את החברים שלו אלי, לבית שלי. בלי לשאול אותי כאילו אני סתם, ואני עצבנית, כועסת עליו ואז הוא אומר לי תוציאי דברים לחברים שלי... what the fuck??!! החלטתי בכל זאת לזרום עם זה והסברתי שאם חברה לא באה כולם עפים. אז בסוף הביאו אותה וכולי עצבים עדיין, שותה ושותה... יושבים, צוחקים והעייפות גוברת עליי וגם הסטלה, איכשהו יצא שהתנשקתי איתו מול החברים שלו. בסופו של דבר הם הלכו ורציתי שגם הוא ילך, אך הוא הלך כבר למיטתי.

אני לא יודעת איך להסביר אבל הזיקוקים שהיו במיטה אותו לילה, אני רק יכולה לגלות שגם קצפת הייתה מעורבת. נתתי לו את כל כולי, אמרתי לו תוך כדי שאני אוהבת אותו, אין לי מושג מאיפה המשפט הזה בא והוא שתק... היה פשוט אחד הדברים, ושוב ושוב עד שכבר הגיע הבוקר והוא הלך מהר כרגיל, בלי לחבק, בלי נשיקה, רק איזה שלום מפוקפק ואני נשארתי שוב עם הריקנות הזו...

קשה לי להבין שלרגע אחד הוא מדהים ואני רוצה אותו ולרגע שני הוא משתנה וריקני כל כך מרוחק.

כמו איזה סופת הוריקן כשהוא מגיע הוא סוחף אותי איתו ואני נכנסת למן מערבולת כל כך מבולבלת,, יודעת שרק הרס יצא מזה.

 

 

הטלפון מצלצל ועל הקו שוטרת שאומרת שהאבא של הילד בא לקחת אותו, כולי מתחילה להתעצבן ואני שואלת למה? חנוכה היא אומרת, הוא צריך להיות אצלו. ואני מדובר על חופש חנוכה... חחחח פתאום נהיה לי רבן מברסלב הגוי הזה. אני מסבירה שההסדרי ראיה בשנה שעברה עדיין לא היו קיימים ולכן הילד צריך להיות אצלי. היא אמרה שאם זה לא נכון הם יצטרכו לקחת את הילד. עוד תלונה הוגשה נגדי מצטרפת לאוסף התלונות של המשועמם הזה. התחלתי עם סבב הטלפונים שלי כדי שמחר אני לא אמצא את עצמי עצורה בתחנת משטרה, כמו שאני יודעת המשטרה פשוט "מתים עליי", בגלל שהוא היה שוטר... מנהלת הרווחה חזרה אלי לאחר שדרשתי בתוקף לדבר עם פקידת סעד תורנית, היא ישר תוקפת אותי, ואני לא מצליחה להבין דבר.

 מפורקת לחתיכות, לא יכולה יותר... איך אפשר בלי החצי השני שלי, שמשלים אותי... נגמרו הכוחות אין לי כוח להילחם יותר

נכתב על ידי הלוחמתv , 1/1/2015 05:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , דייטינג
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלוחמתv אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלוחמתv ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ