לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המסע לשיחרור הפלונטר

על תושבים יורדים, תושבים חוזרים ומה שביניהם. בואו ולוו משפחה בדרכה חזרה ארצה אחרי 15 שנים מחוץ לבית


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

12/2014

למה כן? למה עכשיו?


בואו נדבר קצת על השאלות "למה כן? למה עכשיו?"

 

לפני שהתחלתי לכתוב היום, היו לי המון סיבות שמתרוצצות ומתחרות ביניהן מי יותר חשובה, ומי זו שהכריעה את הכף וקבעה שהגיעה השעה להוציא את תוכנית ניטרול הפלומטר לפועל.

אבל דווקא שתי פיסות של חדשות מהבוקר תפסו את תשומת ליבי, ואין רלוונטיים מהם ואולי אין חשובים ומכריעים מהם לפתוח את רשימת הסיבות.

כותרת האחת: "שוד ואונס בצרפת: יהודים יש לכם כסף" וכותרת הידיעה השנייה: "יהודי הוכה קשות באגרופנים ברוסיה".

מזכיר למישהוא כותרות מימי עבר חשוכים? אני מאמין שלא קשה המלאכה להזכר ולהתחלחל....

אז אמת היא שבאופן אישי, ונכון לעכשיו, נחסכה מאיתנו חוויה מהסוג הזה , ונכון הוא שלמזלנו הרב ארה"ב (ברובה) עדיין מצליחה לדכא סימני אנטישמיות גלויים כמו אלו שהולכים וגואים באירופה, אבל הצד הפחות אופטימי שלי אומר "לא לעולם חוסן" .

נכון שבאיזורים מסוימים, ובעיקר בערים הגדולות בהן יש נציגות לכל דת ולאום על פני היקום (ניו יורק, ניו ג‘רזי, מיאמי, לוס אנגלס ודומיהן) הנוכחות היהודית וישראלית גלויה וגאה, ונכון שבקלות תמצאו בהן בתי כנסת פתוחים בקול גאון וראש מורם, מרכולים עם כל טוב הארץ ואפילו חומוס ופאלאפל ישראלי לחפצים, אבל מבט קל לחצר האחורית ותוכלו למצא בקלות את אותם דברים שלא ממש רוצים לראות ולשמוע.

זה מתחיל מסיפורים ששמעתי על סטודנטים יהודים שדרכם הובילה אותם לקולג‘ים באותם האיזורים הפחות חביבים על הקהילה  היהודית (מרכז ארה"ב, (mid-west והבינו די מהר שייטב להם אם יצניעו או עדיף יסתירו את יהדותם, דרך סיפורים על "הודעות פינוי" שנתחבו מתחת דלתם של סטודנטים יהודים במעונות הקולג‘(וזה דווקא בקולג‘ים בניו יורק וניו ג‘רזי) ועד לא עלינו לתהלוכות (לאור יום, במרכזי ערים ולעין כל) של אירגונים נאו-נאציים (שלא ממש מחבבים אותנו כמו שלא מחבבים את השחורים, ההיספאנים וכל הזרים למיניהם).

אז יש מי שיאמרו: בא לא ניסחף פה זה לא אירופה, והעידן החשוך של המאה הקודמת מאחרינו. יש מי שיעדיפו להתעלם ולהסיט את המבט הצידה, ויש אלו שימשיכו וידגלו ב"יהיה בסדר" .

אם תשאלו אותי, נכון כנראה להסתכל בעיניים פקוחות והתשובה לשאלות "למה כן? ולמה עכשיו?", היא די ברורה ודי גלויה.

ולא שיש לי משהוא חלילה כנגד האפרו-אמריקאים, ההיספאנים, ההודים, הסינים  ואחרים (נהפוכו לגמרי...) אך בכל זאת, במקרה הזה, הייתי מעדיף שלא להכלל בקטגורייה כזו או אחרת (לא אני ובטח לא ילדיי), אלא להיות מתויג כעוד אזרח מהשורה... מוותר מראש על הייחוד.

 

ולפני שתבוא ההתקפה מבית, ויקומו עלי כל אלא שיאמרו "עכשיו נזכרת?", ואחרים יכעסו ויטענו שנזכרים כשרע, ואיפה היינו כל השנים ולמה בכלל הלכנו? וכו‘, וכו‘ – אני מודה שתשובות טובות אין בנמצא. החיים מגלגלים את הבן אדם לכל מיני דרכים, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא וכמו שאומרים בתפילת יום הכיפורים: "מודה ועוזב ירוחם" – אז מודה! מודה! מודה!

 

אז לא התכוונתי להתחיל בסיבה הזאת דווקא כדי לענות לשאלה "למה כן?" אבל חדשות היום הכתיבו. כל השאר יבוא בהמשך (משפחה, חברים, מזג אויר, אוכל ועוד רבים וטובים). אז תשארו איתי לפרקי ההמשך.        

         

נכתב על ידי , 3/12/2014 19:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 55

Skype:  kobialaluf 




66
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקובי א. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קובי א. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ