לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נשימות


אמור להיות פה משפט יפה? אני אומר רק שוקולד.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2014

אוו.. היי שםם!


אז היי שוב, 


הייתי חייבת לכתוב כאן לפחות על משהו אחד, מילה מפחידה ומעקצצת: 


מוות. 


טוב, עם נעמיק, אחרי המוות יש את גן העדן או הגהנום, או שפשוט כלום. 


אני לא אוהבת לתאר את זה ככה, אין דבר כזה כלום. 


כמו שלמדנו במדעים, כי אנרגיה אף פעם לא נוצרת, ואף פעם לא נעלמת? 


מוכר? 


לי מאוד. 


אני אף פעם לא קיבלתי את זה שהמוות היה פשוט מוות. אנחנו לא יכולים לסיים ככה. בחייכם, 


אני ציפיתי למשהו יותר גדול. אני מאמינה שאחרי שאנחנו מתים, הגוף שלנו נאכל על ידי תולעים, 


ואז העצמות נשארות, והן הופכות אחרי זה למעובן ואז לפחם, ועוד מיליוני שנים אנשים יוכלו 


לחמם איתנו את ביתם. 


אז כמו שאמרתי, אנחנו תמיד נשאר כאן. אף אחד לא ילך לשום מקום. 


אני מאמינה שאדם צריך משהו מעבר מכדי להכריח את עצמו לעמוד כל יום, או אפילו למצמץ ולשמוע את הציפורים. 


אנחנו צריכים הוכחות על זה שאנחנו לאעושים את כל זה לחינם, 


לא לומדים בכיתה א, ואז עבודה ועודלימודים וזה הסדר המשעמם בחיים. 


אני מאימנה שאנחנו מפחדים מהאמת המפחידה על גורלינו אחרי המוות, ובגלל זה סיפרנו סיפורים על גן עדן או גיהנום. 


אז אנחנו תיארנו את גן עדן כמקום יפה וקסום. 


אני לא יודעת איזה בית נחמם, או איזה שטח נהיה חלק מהאיור שלו, אבל אני מקווה שהוא קסום ויפה כמו שתיארו את גן עדן.

אבל אני יודעת שאני כאן. וזה מספיק לי לבנתיים. 

נכתב על ידי ילדת שמש , 15/11/2014 01:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוו. היי שם!


היי חברים. היום אני רוצה לכתוב על השוני. 


הדבר שהכי מפחיד אותנו. 


כל חיינו התעסקנו ביותר מדי דברים, 


למדנו יותר מדי דברים, 


חשבנו על יותר מדי דברים, 


שאנחנו לא יכולים לתת לעצמנו לחשוב על מה אחרים יגידו. 


אז אני אומר לכם משהו, 


אם אתה בן, ואתה רוצה להשים נעלי פלטפורמה תעשה את זה.


עם את בת ואת רוצה לעשות קרחת, תעשי את זה. 


ועם אחרים שואלים אותך למה, תצעקו בקול שכולם ישמעו, 


אני עושה את החרא שאתם מפחדים לעשות. 


כי זה מה שאנחנו, אנחנו אף פעם לא היונו מאויימים או חסרי תועלת. 


אנחנו תמיד היינו משהו, ואף אחד לא כאן מכדי להוריד אותנו. 


וגם עם כן הוא לא יכול, כי הוא כמנו. 


רק בדרך שלו. 


אולי היא טועה ואולי היא לא, אבל שום דרך לא נכונה מספיק מכדי להיות בטוחה, אבל אנחנו נעשה אותה קרוב למושלמת עם אנחנו נהיה אנחנו. 


אז כן. עם אתה רוצה לגדל שיער ארוך, זה הזמן. כי היו אנשים שיגידו שזה מהממם והיו אנשים שיגידו שאתה הומו, או משהו כזה. 


אבל זה לא משנה, כי אתה מי שאתה. 


עכשיו אתה מאושר. 


אולי זה מתכון לאושר שאף אחד לא עלה אליו, ואולי זה לא. 


אבל זה לא משנה. 


כי אני מאושרת. 




עכשיו לך/כי תעשה/י את הדבר הכי פרוע שאת/ה רוצה לעשות. כי אתה עושה את מה שאנשים מפחדים לעשות. 

נכתב על ידי ילדת שמש , 13/11/2014 16:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אוו. היי שם.


היי. 

אני עם האייפד עכשיו, בתקווה שהוא לא יפלו ישר על הפנים שלי, או על הצוואר התפוס שלי, שאגב מאותה סיבה. 

אבל מה שמצחיק הוא שאני פשוט ממשיכה לעשות את זה. אולי זה ישמע מפגר, אבל כן. 

אני יודעת את זה כמו שאנשים ממהרים להסיק מסקנות, למרות שהם יודעים שהם יפגעו אחרי זה. 

אני יודעת את זה כמו שאנשים משקרים למרות שאנחנו יודעים שהם יעלו על זה. 

בדיוק כמו שאני יודעת שעוד כמה דקות או שניות, האייפד יפול עליי. 

אז על זה אני עומדת לכתוב היום. 

אני מתכוונת, אנחנו כל פעם מחפשים דרך לעשות את מה שאנחנו לא רוצים, כאילו אנחנו רוצים את זה. 

לא רק אני ככה?? 

אני דיי בטוחה שאנחנו ככה. 

אז אני אומר משהו, אפילו עם נכנסתם לבלוג בטעות, תתעמצו לאמץ את זה: 

תתמודד עם הבעיות המפגרות שלך. 

הן מפגרות בגלל שאף אחד לא אמר או הכריח אותנו לעשות משהו, וגם עם כן, הוא פשוט מחפש את עצמו, בדיוק כמונו. 

הוא פשוט לא יודע איך לעשות את זה. 

אף אחד לא אמר לך לא למצוא את עצמך, כי זה מה שהמין האנושי עושה. 

אז עם זה מנחם, אנחנו חייבים שהבעיות שלנו היו מפגרות מכדי שהיו לנו פתרונות יפים יותר. ואנחנו כולנו בעיה אחת גדולה, 

האם אנחנו יכולים למצוא הפתרון היפיפה שלה? 

אני לא יודעת, אני רק בת 17, בשביל ילד בין 8 אני גדולה מדי ובשביל מבוגר בן 60 אני צעירה מדי. 

אז הבן אדם היחידי הוא אני.

כדי שאני באמת אלך להשים את האייפד על השולחן כי זה הפתרון היפיפה היחיד שיש לי.

אני מאמינה בנו. 

אתם מאמינים ? 

נכתב על ידי ילדת שמש , 12/11/2014 22:42  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  ילדת שמש

בת: 22




הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , ירוקים , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לילדת שמש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ילדת שמש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ