לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Behind The Shadows


קרולינה-לוחמת צללים. נלחמת בערפדים, מפלצות, ערפדים זאבים ושלל צרות.. מוזמנים להכנס ולפגוש עולם שלא הכרתם..

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2014

על עצמי כזה (:


 


אהלןן! מה נשמע?


קוראים לי קרולינה. אתם מוזמנים לקרוא לי קרול, לין, לינה, קרולין וכו'.

זהו לא שמי האמיתי, שמי האמיתי שמור במערכת (חח סתם, אבל הכי כיף לכתוב אתזה).


בחרתי בשם קרולינה משתי סיבות.

1. ראיתי בגוגל שפירוש השם הוא הצורה הנשית לפירוש "לוחם" .

ולדעתי, בתור אחת שכותבת, בכל סיפור יש מלחמה, בכל עמוד, בכל שורה.

בין אם זה מלחמות מול עצמך, מול הנהלה מסויימת, מול בן אדם או בין אם זה הצלת העולם כולו.

אני חושבת שההגדרות - "לוחם" "לחימה" או "גיבור" נמצאות בכל סיפור בצור שורה ומיוחדת.


2.  את השם קרולינה אפשר להפוך למלא שמות, וכל אחד יכול לראות אותו בצורה שונה.

כך גם בסיפורים. כל אחד יכול לאהוב אותם, לשנוא אותם, לראות אותם בצורה כזו או אחרת,

וזה כל המיוחד בהם.


אז נתחיל עם קטע שכתבתי,

זה היה לתחרות כתיבה :)

*****אם מישהו מזהה, או יודע מי אני, בבקשה, שמרו על הכבוד שלי, ובעיקר שלכם, ותשתקו****

אשמח לביקורתפרח

הטבע קרא לו.

הרעש, הריח, המגע, המראה..

הטבע קרא לו, והוא לא היה מסוגל להתנגד.

הוא ידע שאסור לו. שאסור להסתובב לבד. שאסור בכלל להתקרב אל היער הזה.

אז הוא לא הלך לבד. הוא היה עם בובו, הכלב שלו. והוא לא התקרב הרבה, רק הסתכל מרחוק.

הוא היה מהופנט, הוא התקרב, רק קצת, ושינן במוחו כל הזמן את הזהרותיה של אימו:

"היער מסוכן! הוא מכושף! אסור להתקרב"

הוא החליט שהוא מקשיב. הוא לא נכנס ליער . לעולם לא.

אבל רק לעמוד בחוץ, בשטח המותר, זה בסדר לא ?

אז הוא המשיך להתקרב, המחטים היבשים של עצי האורן התפצחו מתחת לנעליו.

רק עוד קצת, רק טיפה והוא מגיע.

שביל העפר שעליו הלך פנה שמאלה – הוא כבר ממש קרוב.

גדר הברזל שמקיפה את כל היער המכושף החלה להגלות אל מולו מתוך סבך ענפי הקיסוס המטפס.

הוא זכר שמר רובין, המורה שלו לביולוגיה, הזכיר משהו לגבי המרחק המותר מהגדר באחד מן השיעורים.

אבל כמובן שהוא לא הקשיב, ובטח שלא זכר.

המראה שהוא ראה היה מדהים.

ממולו ניצבה הגדר, מוקפת בצמח הקיסוס, מצדדיו עצי האורן השתרעו לגובה עצום.

משום מה, מאחורי הגדר הוא לא ראה כלום. חלק מענפי הקיסוס הסתירו את הגדר, אבל הוא לא הצליח להבחין בשום דבר בחלקים החשופים.

כל מה שהוא ראה היה מסך לבן. הוא התקרב עוד כמה צעדים, לראות אולי מקרוב אפשר להבחין במשהו, אך ללא הצלחה.

הוא שמע רשרוש מכיוון הגדר, מעין זמזום המבשר על רשת חשמלית סגורה.

הוא הסתכל מסביבו, חיפש רמזים, אך ללא הועיל. הגדר נשארה חתומה.

לפתע, שם לב שהוא לא רואה את בובו בשום מקום. הוא נבהל, קרא לו כמה פעמים בשמו עד ששמע את נביחותיו וראה אותו רץ לעברו.

בובו לא הפסיק לנבוח ומשך אותו לכיוון הגדר. בהתחלה הוא נרתע, אך לאחר שניה הוא קלט את מה שבובו מצא, שער.

השער, להפתעתו הרבה, היה פתוח. הוא לא העז להכנס. אבל מבט חטוף אחד לא יהרוג אותו. אחד, או אולי אפילו שניים.

מפתח השער הוא ראה דשא.

לא יער, לא קסם, לא שדים או מפלצות. הוא לא ראה שום דבר שיכול להיות נורא כמו שסיפרו.

הוא הסתכל שוב, הוא רצה להיות בטוח.

הפעם, הוא גם הבחין בפרחים בשולי הדשא.

הפרחים שינו צבעים בקצב אחיד. מכחול לאדום, לצהוב, לסגול ושוב לכחול.

רוח קרירה שטפה את המקום. זה לא היה יער, זו הייתה גינה. אבל הוא הבין למה קראו למקום מכושף. הוא ראה את הקסם בכל פירור של אדמה.

המקום לא נראה מפחיד, מאיים, מרתיע או עטוף ברשע כמו שכולם תיארו אותו.

להפך, הוא היה נראה חברותי, טהור, מזמין..

אז הוא קיבל את ההזמנה, ונכנס בלי לחשוב פעמיים.

בפנים, הוא הבין למה קוראים למקום יער.

עצים מוזרים צמחו בכל מקום.

הדשא נעלם, הוא נפל למלכודת, עד שהוא הבין וחזר לשער זה היה מאוחר מידי.

לא היה שער, גם לא הייתה גדר.

הוא פשוט היה כלוא בתוך יער העצים המכושפים,

והטבע? הטבע היה הדבר היחיד שנשאר לו..

או שלא?

כי גם היו צפצופים. טבע- וצפצופים. הם לא הפסיקו. צפצופים שמשגעים את המוח בקצב אחיד.

אלה היו פעימות הלב המטורפות שלו, או השעון המעורר שלו, כנראה, כי לפתע הוא שכב במיטה שלו, בחדר שלו, בבית שלו- והשעון הורה על שש וארבעים וחמש דקות-בבוקר.


וזהווווו (:

אשמח שתיצטרפו לקוראים שליפרח

ושתתנו את דעתכם עליי!

אוהבת♥♥♥♥

קרולינה

נכתב על ידי , 6/11/2014 17:25  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקרולינה~לוחמת הצללים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קרולינה~לוחמת הצללים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ