לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


למה לא?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2018


האבן נגולה מליבי.

נגולה נגולה נגולה נגולה

ממש הר.

 

התשישות מאיימת לבלוע אותי, הבריחה כל כך קוסמת.

משנסת מותניים וממשיכה. זה לא נגמר עדיין.

 

 

אני לא יכולה לתאר במילים עד כמה אני רוצה להיות אחרי

וכמעט באותה מידה עד כמה אני משתוקקת להעביר את השרביט ולעצום עיניים בלי לחשוב, ללכת לים בלי לחשב, למלא את הרשימה בדברים מהנים במקום במטלות. כל כך רוצה שמישהו אחר יקח פיקוד, רק ליום אחד. לכמה שעות.  רק לקצת.

 

 

לפני כמה שנים תרגלתי התהפכות סירה בלב ים.

הכל היה ברור וידוע, וכל השלבים ברורים ועדיין, ברגע שהסירה נטתה מידי והמים חדרו פנימה - הלחץ השתלט עלי ופחדתי שלא אצליח לשחות בלב הים. ניסיתי להישען קדימה ולדחות את הרגע, ניסיתי לברוח מהים שהחל מחבק את גבי ומהסירה המתהפכת ומהחושך ומקור המים. 

מאמציי עלו בתהו.

מצאתי את רגליי וידיי ואת מקומי בים, תפקדתי.

 

על ההתהפכות השניה אני פיקדתי, וגם אז הלחץ שיתק את ליבי לרגע. וגם את זה צלחתי.

 

אני מנסה עכשיו להיאחז בתחושה הזו, של הים האדיר העוטף אותי ואת הסירה הגדולה מאיימת ליפול ולכלוא אותי תחתיה ואת הלחץ משתחרר ואת המים הקפואים ואת הצחוק האדיר, הכביר המשוחרר.

נכתב על ידי , 15/9/2018 22:13  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 אני מרגישה את כדור הלחץ נוצר ומתגלגל לי בחזה, גדל וגדל ולוחץ כל כך.

אני משתדלת לא לחשוב, לא להרגיש. אני מנסה לחוות את זה מבחוץ.

עובד במידה חלקית בלבד.

 

 

 

קשה לי לנשום.

נכתב על ידי , 12/9/2018 21:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 3




4,156
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , משוגעים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmoran's אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על moran's ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ