לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

That’s all


באה והולכת. מאנשים. ממני ואליי. מילים ועוד קצת.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2017

You are always on my mind


רק היום נפגשנו לדקה, ופתאום עלה בי כזה געגוע. 

כמה שמחתי וכמה גאה הייתי לראותך. 

חיי את האהבה שלך. 

הלוואי עליי. 

אני יודעת כמה קשה עבדת כדי להגיע

והנה הגעת. וזה כל כך יפה. 

פתחתי את המכתב שכתבת לי

כמעט לפני שנה. 

נזכרתי איך דמעתי, איך חיבקת אותי 

כשהשענתי ראשי עלייך 

באבן הקבועה. 

ידעת שתישאר מיותמת, או מאויישת על ידי אחרת. 

אני לא יכולתי לדמיין זאת. 

והנה, הוכח לי אחרת. 

אך זה טבע הדברים. 

פתאום נזכרת בכל הבכי, הצחוק, 

החיבוקים. איך תמיד היית שם. 

הראשון שרציתי לספר לו. 

איך בכל סמס הלב החסיר פעימה. 

איך נתת לי להיות חלק ממך. 

נתת לי עולם חדש, שבלעדייך לא הייתי מגיעה אליו. 

תודה. 

תמיד תמשיך להיות אחד האנשים האהובים עליי בעולם הזה. 

נכתב על ידי דייזי אדומה , 24/5/2017 22:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תכניסו אתם את הבטן


אני תוהה אם כולם מטורפים. 

אני בטח מגזימה. אני יודעת שאני קצת מגזימה. 

אבל זה הגוף שלי. אז מותר לי. 

אני לא מבינה למה כולם מתערבים. 

למה כולם חושבים שיש להם זכות להתערב?????

גורמים לי להרגיש כמו מפלצת. 

תמיד הייתי אחת שפויה לגמרי. לגמרי. 

לא חושבת אלף פעם לפני כל ביס. גם לא פעמיים. 

לא מצטערת על כל דבר שהכנסתי לפה. 

למה לי? מה אני, בעונש?

ואם הייתם רואים אותי, הייתם יודעים. 

אני לא מפלצת. גם לא קרוב. 

אז למה דווקא האנשים הכי קרובים אליי מרגישים צורך כזה

להעביר עליי ביקורת? 

למה את, אמא, צריכה להגיד לי ״אולי אל תאכלי את זה?״ 

למה אח שלי והחברה שלו, שאני כל כך מעריצה,

מעלים הצגה שלמה על הזדמנות כזו או אחרת, שקר כלשהו. 

ולמה אתה, היחיד שאכפת לי מה הוא חושב, אומר לי: 

״מפריע לי שחברה שלי לא נראית טוב כמו שהיא יכולה״. 

אולי זה הכי טוב שאני יכולה להיראות???? 

אולי ככה אני רוצה להיראות? 

אולי אני רוצה לרזות כי אני רוצה ולא כי מישהו אחר רוצה?

וכמה הייתי גאה בעצמי כשאמרתי לך, אני לא מוכנה לעשות את זה בשבילך. 

את זה, לא. לא בשבילך ולא בשביל אף אחד אחר. 

ואתה כל כך נעלבת. 

אז עשיתי. אני עושה. 

ואני באמת מנסה. ואני יודעת שזה לוקח זמן אבל אין לי זמן. 

לא נפגשנו מעל חודש (!!!) ועכשיו אני כל כך מפחדת לראות אותך. 

מפחדת שאראה בדיוק אותו הדבר. 

אתה אומר שזה לא משנה, שזה לא מפריע לך. 

אומר שלא תתאכזב, שאתה אוהב אותי כמו שאני. 

אבל זה לא נכון. זה אף פעם כבר לא יהיה נכון. 

אני יודעת שאתה אוהב. אני יודעת שזה לא מפריע לאהבה. 

אבל זה מפריע לכל השאר. לא משנה כמה תגיד שלא. 

אין לך מושג כמה אני מפחדת. 

אולי לעולם לא אוכל להיראות כמו שאתה רוצה. כמו שכולם רוצים. 

אולי לא אוכל להסתכל עלייך יותר. לא אוכל כמו שהסתכלתי פעם. 

היית המקום הבטוח שלי. 

אמרת לי שאני צריכה לכעוס עליהם, להבהיר להם. 

אבל אתה עשית את אותו הדבר. עשית בדיוק את אותו הדבר. 

אני יודעת שהכל מאהבה, והכל מדאגה. 

אבל אין למי לדאוג. ואין למה. אני בסדר. 

אתם רזים ואני פחות. אם אני יכולה לחיות עם זה, למה אתם לא? 

אני כועסת עליי. אני יודעת שאני אשמה. אני הכנסתי לך את זה לראש. 

אני לוקחת אחריות. אבל הלוואי שלא היית ככה. 

וזה שדיברת, וזה שדיברתם על הגוף שלי עם אנשים אחרים

זה עושה לי בחילה. זה גורם לי להתכווץ וזה מפחיד אותי ומעליב אותי. 

זה הגוף שלי. זה הגוף שלי. זה הגוף רק שלי. 

רק שלי ורק לי מותר. 

רק לי מותר ולכם אסור. אסור לכם. 

תנו לי להיות. 

וכל מי שחושב שאני צריכה להכניס את הבטן-

תכניסו אתם את הבטן. 

אולי תצליחו להסתיר חלק ממה שרקוב לכם בפנים. 

נכתב על ידי דייזי אדומה , 16/5/2017 07:46  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  דייזי אדומה

בת: 19

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדייזי אדומה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דייזי אדומה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ