לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Few hours left.

Avatarכינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2017

תמימות של גיל 17 והסנפת החולצה.


ספויילר.

 

כאשר שחרזאדה הייתה בת 17, היא התגנבה לבית הנער שאהבה, מסניפה את האוויר. בפריצה הראשונה היא גנבה לו עיפרון והשאירה טמפון. לאחר מכן לקחה משולחנו סיכה והשאירה שיער עטוף בניילון. עד כה, היא עשתה סחר ללא הסכמה. ולאחר מכן חולצה, מסל הכביסה והסניפה את הבית שחי. היא לא השאירה דבר, הפכה לפושעת. השיגעון נגמר רק כאשר המנעול הוחלף. 

 

בכוונה כתבתי את הפסקה למעלה בקצרה, בלי שום רקע לעלילה מסביב, בלי שום הסבר. בלי שום כלום. היום היא מעל 30, נוהגת במאזדה כחולה ועושה סקס עם גבר שהיא קונה לו מצרכים וספרים ומספרת לו סיפורים, בעוד בעלה והילדים בבית. צריך לקרוא כדי להבין. תודה ליקום שהכניס אותי לחנות ספרים בהונג קונג. תודה תודה תודה שאני אוהב ספרים כל כך. 

 

ובחיי, זה אחד הסיפורים הכי יפים שיצא לי לקרוא אי פעם. גם אם הוא נגמר בנקודה מזעזעת, אם כי לא טראגית בכלל.

 

אבל לא, אני לא הגבר שאיתו היא שוכבר בסיפור. רק הרגע הזה היפנט אותי. אם כבר להשוות אותי לאחת מארבעת הדמויות הגבריות הראשיות (שקראתי עד כה), יהיה זה ד״ר טוקאי. זה הדוקטור שהרעיב את עצמו למוות כאשר אהבתו לא התגשמה. כן, רופא בן 52, מנתח פלסטי מצליח שיהיה מנהל אין ספור קשרים עם נשים, אוכל וחי טוב, בהחלטה של רגע החליט להרעיב את עצמו למוות כי אהבתו נעלמה. לא, אני לא משווה את עצמי אליו מבחינת הקריירה, גם לא מבחינת כמות הנשים וגם לא מבחינת יכולת הבישול הפנומנלית של הדוקטור. הרעבה. פה אני משווה את עצמי אליו. אני מרעיב את עצמי תמיד, כאשר איני מקבל אהבה. דפוס מפחיד ורצחני. לא, אני לא מרעיב את עצמי כדי להרזות אלא פשוט כדי לא להיות, בדיוק כמו ד״ר טוקאי. 

 

תודה ליקום שאני פחדן מידי ואחרי יממה אני חוזר לאכול. הוא מת. לא אכלתי קרוב ליממה, בלי סיבה. אין לי שום קשר מיני וגם לא מיני כרגע. פשוט לא אוכל. חלק בי רוצה להיות כמוהו, להיעלם. ״אם לוקחים רופא יהודי מצליח עם מעמד, שיש לו הכל ויודע המון, כולאים אותו במחנה ריכוז ומורידים את מעמדו לרמה של מספר ולא יותר, מה הוא?, איך הוא יתמודד?״. ״מה הוא יהיה בעולם?״


(יום אחד אני אצליח לכתוב משהו כזה. אני אכתוב את זה 10,000 קילומטר מהמקום הזה. והוא יקרא את זה)

 

נכתב על ידי , 10/11/2017 10:19  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-11/11/2017 00:12



71,682

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe-Narrator אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The-Narrator ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ