לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Few hours left.

Avatarכינוי: 

מין: זכר



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2017

הרגלי למידה + עצות!


וול, הכי כנה הכי פשוט. אני לא יודע ללמוד. ביסודי, בתיכון, לא למדתי. הייתי ילד חכם, קלטתי מהר אבל לא למדתי. אולי זו הסיבה שלא הסתדרתי עם האקדמיה, ללמוד משעמם אותי, בטח במתכונת הלמידה שלימדו אותי. כל הבגרויות שעברתי עברתי על ידי קריאה וזיכרון ובמתמטיקה, שאני אגב לא טוב בה ודי לא סובל אותה והיא משעממת אותי (סליחה קרל / ג׳אווה...) אבל מבין את העומק שלה וחשיבותה, עברתי את ה3 יחידות המסכנות על ידי שינון ותפילה ליקום. כשלמדתי איטלקית לקראת הטיסה לאיטליה, פשוט קראתי ספרי לימוד. היה לי קל עם השפה, עם הקריאה. אותיות לטיניות מוכרות. קלי קלות. גם להבין את מערכת הרבייה של כריש היה לי ממש פשוט, כל מה שעשיתי זה לקרוא את זה פעם אחת, פעמיים ואז לחתוך במעבדה. סה טו.

 

פה יש מתכון לאסון. אני לומד שפה זרה, לא דומה לכלום עם אותיות שנראות כמו הצרות שלי, ועוד יש אותן בשלוש מערכות שונות (שאחת מהן זה בכלל ציורים ולא אותיות). בעיני זה יותר קשה מללמוד מתמטיקה כי במתמטיקה אני יודע לקרוא מספרים ומבין את הפעולות. ביפנית לא. את האותיות במערכת הראשונה (היראגנה) לימדתי את עצמי מאפס לקרוא ואני קורא כמעט מושלם אבל בניית משפטים למשל, המבנה שונה לחלוטין. לדוגמא, כדי לכתוב: החציל סגול, החציל לא סגול אני אכתוב כך: חציל+ווה(חלקיק) סגול+דס(IS?), החציל+ווה סגול+מילת שלילה דס. לא פשוט. לפחות עבורי. אני לומד מאפס אבל יש משהו שאני מבולבל לגביו ואדבר על כך עם המורה שלי בפגישתינו הבאה זה שיטת למידה. 

 

בנתיים אני מנסה לבנות לעצמי כל יום לו״ז למידה חדש של מה שאני אלמד שבעיקר כולל תרגול אותיות, ממש כמו ילד בכיתה א׳ + תרגול שיעורי בית + תרגול שיחות עם קפקא. אני קובע פגישות עם יפנים אבל רוב השיחות זה באנגלית וחוץ מקפקא והאג׳ימה, אין התקדמות ואני גם לא רוצה לרוץ עם זה, אני משאיר את זה מאד בבסיס ומתייחס ללמידה אך ורק את מה שהמורה נותן והשאר זה בונוס. אני גם לא רץ ומשאיר את זה באיזור הנוחות של הלמידת מורה, כלומר, אם המורה נתן לי פעלים לשיעורי הבית, אז אמרתי לקפקא שנלמד פעלים יחדיו כדי שלא אסתבך בחומר והוא הסכים. זה מאד חשוב לי.

 

אני בעצם ממציא את הלמידה שלי, שרק מקבלת תאוצה. החלטתי על מסורת עוד מהשבוע שעבר וזה לתעד בסוף כל יום מה למדתי. תיעוד. ככה זה נראה:

 


משימות:


 


 


תיעוד:


 


 

 


אני אשמח לקבל עצות נכונות ללמידה!!! בבקשה :)

(הכוונה ללמידה עם עצמי כמו לזכור מילים / כתיבה, תרגול נכון אחרי שלמדתי משהו עם מורה פרטי. יותר ״תמונה קטנה״ כי לתמונה הגדולה חלק ענו לי ותודה רבה לכם/ן על כך!)

 

היום ניהלתי ״3״ שיחות כאשר 2 מהן היו ממש קצרות באורך של 10-15 דק ואחת רצינית עם קפקא, במשך כשעה. בשיחה הראשונה היה בחור חדש אשר ניסינו לנהל שיחה ארוכה וללא הצלחה. לאחר שהתחברנו קצת, דיברנו כרגע שעה, הוא ממש אמר לי משפט וחצי (יותר נכון הסביר איך לומר נכון) ודיברנו על עצמינו. לאחר מכן קפקא הגיע, דיברנו. השיחה התחילה מעברית, כלומר מהחזרה שלו על 20 שמות תואר והביטוי הנכון שלהם בעברית. השתמשנו במילים מהשיחה הקודמת שלנו ובעצם הוא אמר דברים כמו ״חציל גדול״, ״לימון זול״ וכו׳. לאחר מכן הוא בדק את הדף שלי שרשמתי בו דברים לאחר השיחה שלנו, משפט לחיוב, לשלילה וצבעים. כתבתי הכל נכון חוץ מאות קטנטנה במילת השלילה ששכחתי בכמה מקומות וכמובן, הבלבול הקלאסי שלי בין שחור ללבן. אני תמיד מתבלבל ביניהם! לאחר מכן הוא כתב לי רשימה של אותם 20 שמות תואר ביפנית וביקש שאקרא אותם. קראתי את כולם נכון. בהמשך היום ארשום אותם כדי לאמן את היד שלי. היום אמשיך עם שיעורי הבית ואתרגל את הפעלים שזה נושא מאד קשה ולא מובן לי עד כה. אנסה גם לרשום את כל האותיות רק כדי לאמן את היד לכתוב אותן יותר טוב וחלק ומהר. הוא גם שלח לי פעלים, אמשיך להיאבק עם הנושא הכאוב הזה. המשכתי לשיחה זריזה עם האג׳ימה ומפני שהשעה הייתה אחרי 22 בשעון יפן, די החלטנו על זה שאני אעדכן אותו לגבי זמן נורמלי לשוחח. 

 


דף למידה מהשיחה עם קפקא.


 


 

עצות! 

נכתב על ידי , 19/9/2017 17:18  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בת הפאוור פאף ב-20/9/2017 02:13
 



הוא כתב על עצמו, היא


הציעה לו לגור בקופסת נעליים. זה רעיון טוב.
נכתב על ידי , 18/9/2017 08:46  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-18/9/2017 10:00
 



חברים.


אני לא מסוגל לראות חברים ולתת לעצמי את הערב החופשי הזה. אני לא באמת יודע למה אבל קרוב לחודש לא פגשתי חברים, השגרה שלי זה עבודה / יפנית וחוזר חלילה. אני מונע אינטרקציה חברתית על השנייה וגם בעבודה, אני זאב בודד, לא נותן לאיש להתקרב. האחת, מסוקרנת מהכתיבה שלי בעבודה תמיד מנסה לגשש ואני חוסם את כל הדלתות בפניה. האחרת, וול, היא פשוט מתוקה וחברותית ואני חצי נבזי אליה כי אני לא רוצה להביע חיבה.

 

החברה הכי טובה בירושלים רוצה שאבוא. למה? יש לה את קליקת החברים המקומית שכל היום בבית שלה. מה אני קשור לשם? אני סתם נספח. אז עוד מעט החתונה. אני מאמין שאחרי החתונה הקשר ידעך. זה לא כיף. באופן כללי אני שונא חתונות כי צריך לשים כסף. זה מנהג כזה פרמטיבי בעיני. כמה חבל שגם ביפן נהוג לשים כסף בחתונה. מעניין אם גם שם יש ״דרגות״ תשלום כמו בישראל. וגם אם לא בא לי לשים הרבה. תמיד יש תחרות בין החברים הטובים מי שם כמה כדי ״לא לדפוק״ את האחר. השתגענו כחברה?! נדפקנו סופית? 

 

בכלל, להזמין מישהו לחתונה זה לאנוס אותו לשמוח ולאנוס אותו לשלם. אלא אם כן זה לא אדם קרוב ואז זה לא נורא כי קל לסרב. לחתונה של אדם קרוב לא מסרבים, מרגישים אנוסים. אני לא סובל חתונות ועוד יותר לא סובל לשים כסף על זה. אבל איש לא יבין. אנחנו בישראל, ככה זה נהוג. בדיוק כמו שנהוג לקרוא לכל גבר ״אחי״, כמו שנהוג לשנוא ערבית אבל לדבר בהמון מילים בערבית ביום יום, ככה נהוג פה עם החתונות. לאנוס אנשים להגיע. נפלא. 

 

לא כיף.

נכתב על ידי , 17/9/2017 20:59  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-19/9/2017 17:08
 



כן כן כן!


היום הזה הוא בסימן למידה. סימן למידה מההתחלה ועד סופו. רק כדי לסבר את האוזן, שלשום בלילה לא ישנתי ומאד פחדתי לא להתעורר מוקדם היום. כשחזרתי בשעה 17 הביתה מהעבודה אתמול, קרסתי לשינה עד השעה 21:30 ולאחר מכן הכרחתי את עצמי להירדם בשעה 00:30 כדי להתעורר ב 8. כך קרה. התעוררתי, ארוחת בוקר, מקלחת. נפלא. אז מה ציפה לי היום? 3 ״פגישות״. הפגישה הראשונה בשעה 9, השנייה בשעה 10 והשלישית בשעה 16. בשעה 9 הייתי אמור להיפגש עם קומטסו, בשעה 10 עם המורה הפרטי החדש לשיעור נסיון, שיעור ראשון ובשעה 16 עם קפקא, חברי הצעיר וגאון השפות. 

 

נפגשתי עם קומטסו בשעה 9:10, הוא התנצל והסביר שהוא דיבר עם מישהו אחר מישראל. עברנו למצלמה מהר והתחלנו לדבר. הוא רצה קודם כל להציג את עצמו והסביר שהוא כומר, אישתו כומר גם ושהם מיעוט ביפן, פחות מאחוז אחד. הוא התחיל לספר לי שהוא ביקר בארץ, על משפחתו והילדים שלו. האנגלית שלו בעלת אוצר מילים די עשיר, מבטא חזק והוא מדבר יפה. הוא מרבה להתנצל ולדבר על רגשות. כל השיחה הוא הסביר לי שהיפנים הם עם של לב ולא רציונל. הוא התנצל המון על פשעי הנוצרים כלפי היהודים, אמר שהוא מאמין שכל ישראלי/יהודי הוא ילדו של אלוהים ושאנחנו העם הנבחר. זה הפתיע אותי כי אני לא מסכים איתו ואני לא חושב במונחים הללו בכלל. המשכנו לדבר עוד קצת, סיפרתי לו על עצמי ולמה בחרתי בשפה הזו, סיפרתי לו על מה למדתי והוא סיפר לי על הרצונות שלו כאדם. דיברנו עוד על רגשות של עמים, הוא אמר לי שהישראלים מרגישים עצב ואכזבה על העבר, תסכול. הסברתי לו יפה מאד שברחוב הישראלי מרגישים בעיקר שנאה וכעס וגם בורות אבל גם שלל דברים חיוביים אחרים. שרוב הישראלים כבר עזבו את טראומות העבר ועם הפנים קדימה ודאגתי להסביר לו שאני מדבר על עצמי בלבד ולא מתיימר להציג את שאר ילדי האל, בעיניו. נפרדנו ב 9:57 וקבענו להיפגש בפעם הבאה באותה השעה באותו היום. אבדוק את הזמינות שלי ואראה איך ומה ניתן לעשות, איך אפשר להתקדם לשיחה שתתן לי ערך מוסך על התרבות / שפה היפנית.

 

מגיעה השעה הגורלית, השעה 10. בדיוק ב 10:00 מתקבלת הודעה מהמורה, "?Can I call you", כמובן! אני כבר מוכן, המצלמה על פניי שוב ואחרי 3 דקות מנוחה משיחה לשיחה, המורה מתקשר. הוא מתחיל ישר דיאלוג ביפנית ולמרות שהבנתי את כולו (שלום, מה שלומך, נעים להכיר אותך) רק הנהנתי וגמגמתי ״שלום״. התרגשות... חח

 

חייבים לתת למורה שם! אממ... טנגו. (Tengo) - כמו המורה מ 1q84.

 

עברנו להכרות קצרה באנגלית, הוא הסביר על עצמו ואני על עצמי. הוא שאל אותי מה המטרה שלי בלימודי היפנית, האם זה ללמוד את השפה בצורה טובה, האם זה למטרת עבודה ספציפית, האם זה למטרת טיול. הסברתי לו שאני רוצה ללמוד שם. שאני רוצה לדעת יפנית ברמה שאני לא צריך לתרגם דבר. שיש לי ספר של מוראקמי ביפנית ואני רוצה לקרוא אותו, ביפנית. כמו שאני קורא בעברית, ברוסית ובאנגלית. לדעת מושלם. הוא חייך ויצאנו לדרך. הוא דיבר הרבה יפנית לפני שעבר לאנגלית, כנראה כדי שהמילים יקלטו במוחי. הוא פתח מסמך משותף בין שנינו, סוג של מחברת משותפת. הוא התחיל לכתוב שם. כותב ואני קורא. התחלנו מהשיעור הבסיסי ביותר. A is B. הוא לקח עט, אמר ביפנית ״זה העט שלי״, התחלנו לדבר על החלקים של המשפט, על החלקיקים הקטנים שמרכיבים את המשפט. הוא נתן לי להגיד משפט, החמיא כשצדקתי ותיקן ברגישות כשטעיתי. הוא הסביר מה בא אחרי מה, איך נבנה משפט ואיך שואלים דברים. הוא פונה אליי עם התוספת סאן (さん) לשם שלי, בנימוס והסבר רב. כשטעיתי במשהו, גם משהו מאד פשוט כמו להתבלבל בין MO ל NO שמגיע אחרי אני (הבנתי ש NO מסמל בעלות על משהו) הוא תיקן אותי בצורה מצויינת. זה היה מעולה. השיעור נגמר לאחר חצי שעה בלבד, לצערי הרב... אמרתי לו שאני ארכוש עוד שיעורים. מחכה בהתרגשות! מיד אחרי השיעור נסעתי לחנות כלי כתיבה, הדפסתי את החוברת ששלחו לי במייל לפני כחודש (382 עמודים!) ואכין את השיעורי בית שהוא נתן לי. 25 עמודים בחוברת! נפלא! החוברת מודפסת, העט מוכן ואני גם.

 

ארסנל הלמידה היפני שלי עצום! יש לי קלסר ובו 4 מחברות (מחברת לקורס האינטרנטי, מחברת לאוצר המילים, מחברת תרגול כתיבת אותיות ומחברת צהובה שבא התאמנתי עם האג׳ימה) ועכשיו חוברת של 190 עמודים דו צדדיים. נפלא. אין מקום בתיק!

 

בזמן שהייתי בחנות כלי הכתיבה, קפקא הקדים את הפגישה בשעה ולכן ב 15 כבר דיברנו. עשינו חזרה על הצבעים והשתמשנו בדברים בעלי צבע זהה כדי לזכור צבעים. למשל, חזיר זה ורוד, חציל זה סגול, ביצי-דגים זה כתום וכן הלאה. עשיתי לו טבלה מקבילה בעברית. לצערי הוא היה חייב ללכת אחרי חצי שעה אבל קבענו למחר שנשב שעה. דיברנו על האיום הקוראני שוב מעל יפן. הוא נראה מודאג. הם באמת מפחדים. מזעזע. אני מקווה שיהיה שקט שם ושיפסיקו לשלוח טילים מעל הוקאידו היפה שלי, נדפקו לגמרי שם בצפון קוריאה, מה זה. מקווה לדבר עם קפקא מחר.

 

החברה הירושלמית (ההיא מהפוסט על הבגידה) שלחה לי הודעה מלאה בכועסים ושאני כבר לא מגיע. זה נכון. אני נעלם. אני באמת לא הייתי שם מלא זמן. אין לי זמן. אני עובד כדי לחסוך כסף ואני לומד את השפה. אין לי זמן לבילויים. ותאמינו לי כל כך שאני רוצה ירוק איכותי וקצת וודקה כדי להירדם כמו תינוק שמנמן בלילה. אני רוצה את זה. פשוט הזמן, הזמן. אני אצור גם לזה זמן. כשהלמידה תיכנס לשיגרה מושלמת, אני אפנה לי ערב אחד של פינוק, שמגיע לי, אחרי כל העבודה הקשה.

 

כן כן כן!

 

קצת מהחוברת: (2 העמודים הראשונים של שיעורי הבית)

 



 

 




נכתב על ידי , 15/9/2017 17:31  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-17/9/2017 18:26
 



״שיעור״ יפנית הזוי + כישורי הציור שלי / זכרונות ילדות ממקום שקפא בזמן.


אתמול:

לאחר שהגעתי לעיר, בשעה 8 בבוקר מהעבודה, הייתי חייב ללכת לסבתא שלי ולקחת ממנה משהו, משום מה התחשק לי משהו ישראלי באוזניים ושמתי כמה שירים ״ישראליים״ כמו שגר פגר, התחנה הישנה, פוש דה באטן (האהוב עליי, כן כן) וכו. הלכתי עד הבית של סבתא, רואה פרצופים שקפאו בזמן, בעבודה, באותו מקום ללא עתיד. רואה חורבות של אשליות, של ״פוטנציאל״ כמו שמלו המדהימה תיארה זאת, בצורה מעוררת הערצה. לכולנו היה פוטנציאל. גם לי, גם להם. כולנו אנשי הפוטנציאל בעבודות ללא עתיד ועבר ללא גאווה, עיר ללא זמן וחלומות ללא כיסוי. לפחות אני מודה שאני קורבנו הגדול של הפוטנציאל ואני מנסה לברוח מטפריו. התקרבתי לשכונה של סבתא שלי, ראיתי שמובלעה קטנה שפעם הייתה מגודרת אינה מגודרת עוד, אין שם דבר. חשבתי כמה עצוב זה שילדים שמשחקים שם כדורגל, הכדור יעוף להם לכביש. ילדים לא משחקים כדורגל היום, יש להם מחשב, פלייסטיישן. אני בזמנו הייתי כל היום בחוץ, אפילו השחמתי קצת.

 

כדי להגיע לבית של סבתא, צריך לעבור רחוב אחד ואז הרחוב שלה. אם אתקדם קצת ברחוב הראשון, אעבור ליד הבית של הסבתא השנייה, בית שעומד שומם עם צמחיה פרועה, ללא דיירים. סבתא השנייה נפטרה לפני כשנתיים, סבא (בעלה) לפני כשלוש. הייתי תמיד הולך לסבתא הראשונה וכאשר הייתי עובר פה, הייתי מציץ ואם הייתי רואה מכונית ליד הבית של הסבתא השנייה שלא איתנו כבר, הייתי נכנס כי בת הדודה שלי שם, ככה הנראה. לא, אין בינינו אהבה או משפחה אמיתית אבל היא ״משפחה״, הכי קרוב שקשר דם יכול לתת. היום הבית הזה שומם ופרוע. פעם, כשסבתא ההיא וסבא היו בחיים, סבתא הייתה מזמינה את כל המשפחה היהודית מכל קצוות תבל, זורקת מילים ביידיש וגאה בהכל. לדעתי אין לנו מקרה אחד של התבוללות. חח, גופשטיין היה גאה. אני עוד אאמין להצגה שלה שהיא אהבה אותי, או הצד שלה. אני זוכר את היום שהיא מתה, יותר נכון את הלילה, הדבר היחידי שעניין אותי זה שזה אחלה תירוץ להבריז מהעבודה מחר ולכן ישר התקשרתי למנהלת, עשיתי את הקול הכי שבור שלי וסיפרתי לה ביגון שסבתי נפטרה. לאחר מכן המשכתי לשיר בעודי טס לכיוון המפעל של אבא שלי, כדי לאסוף אותו, להביאו לבית החולים להיפרד מאימו. לא, לא באמת שנאתי אותה, פשוט לא הרגשתי דבר, לכן גם לא כאב לי. אדישות, זה הכל. 

 

הפעם החלטתי לא לעבור ליד הבית שלה, חתכתי את הרחוב מצידו הדרומי והגעתי לבית סבתי. לקחתי ממנה את מה שצריך וחזרתי. לא הייתי יכול להישאר כי הייתי אחרי לילה והיה לי יום עמוס בתוכניות. סבתא קטנה כבר, הולכת בקושי. התמונה עצובה. היא האחרונה שבחיים מבין ארבעת הסבים והסבתות. בדרך חזור, שרתי שירים בעברית בזיופים שנשמעו למרחוק. צמד יפיפיות בגילי עברו מולי, ציחקקו כשראו אותי מזייף. אני חייכתי וצחקתי גם, מזייף ובורח מהפוטנציאל, בו זמנית.

 

היה לי ״שיעור״ מדהים עם האג׳ימה, הפנסיונר המתוק. האמת שלא ידעתי למה לצפות, חשבתי שתהיה שיחה קצרה, ללא מטרה כל כך. האנגלית שלו ממש חלשה ולכן חשבתי איך נתקדם מפה. חיש מהר הוא פקד עליי לקחת מחברת כלשהי, הוא בעצמו הוציא לוח מחיק והתחיל לצייר פרצוף! הוא צייר פרצוף והתחיל לכתוב את המילים של האיברים כמו פה, אוזן, עין וכו. לאחר כל איבר הוא גם דרש שאראה לו מה כתבתי. הוא החמיא לי על הכתב, אמר שכתבתי מצויין אבל כשטעיתי (מעט אמנם, אבל טעיתי) הוא אמר NO good, no good. הוא מייד סובב את הלוח שלו וכתב עם הטוש שלו את האות השגויה שלי, צייר עליה איקס גדול וכתב בצורה הנכונה את האות שוב, דורש לראות שהבנתי, מצביע על האות הנכונה. לאחר שסיימנו עם הפרצוף, עברנו לגוף. אותה השיטה. לאחר מכן כמה כלי רכב ואז הוא רצה שנלמד משפטים. הוא כתב לי ממש קצת אבל הוא הסביר את צורת התחביר, מה מגיע לפני מה ואיפה אני מכניס את החלקיקים של המשפט. קשה, חדש ומרגש. הכתב שלי טוב. אני שם לב שאני שומע מילה ואני יכול לכתוב אותה בלי להציץ. את רוב האותיות אני יודע כבר. לאחר זמן מה הוא אמר שהוא צריך ללכת וקבענו להיפגש שוב בעוד שבוע מהיום, יום רביעי בשעה 14:00. מחכה בקוצר רוח! 

 

אני ממש שמח שהאנגלית שלו חלשה בדיבור, זה מכריח את שנינו לעבור ליפנית יותר מהר וזורק אותי למים העמוקים.

 

 

הפרצוף והאיש :(

 

 

המכונית (טויוטה קורולה אלא מה?!)

 

 

מילים

 

נכתב על ידי , 13/9/2017 14:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-14/9/2017 22:02
 



מילים, שיחות וזוגיות.


השבוע הזה התחיל טוב. קיבלתי את המשכורת וראיתי שהשכר שהובטח קויים. כנ״ל לגבי שעות, הכל היה בסדר. זה מעולה ביחס למקום העבודה האחרון שלי. ביום ראשון כבר עשיתי לעצמי טבלת התקדמות שבא ארשום כל דבר שאני עושה עם השפה. בעיקר למדתי אותיות וקצת מילים, המשכתי ללמוד באתר את מודול 1.6 ובנתיים שמתי בצד את מודול האותיות כי זה דוחף לי קאנג׳י ומבלבל ומיותר בשלב זה. אני עוד אגיע לזה, אני רוצה לדבר עם המורה הפרטי לגבי האותיות כדי לקבל ממנו את העצה הכי טובה ללמידה. את הטור של A ו K, השתיים הראשונים, אני יודע מצויין כולל הדאקטן של K.

 

בצהריים דיברתי עם קפקא. ניהלנו שיחה טובה, הוא החמיא לי מאד על הכתב שלי ולאחר מכן בחן אותי. הוא פשוט אמר לי לחסום את ה״קריאה״ באנגלית ואת הפירוש, כך שרק המילה הכתובה ביפנית תהיה מולי. את רוב המילים הצלחתי לקרוא ולא להתבלבל. האותיות מתבהרות ממש טוב. זה נפלא, אני מצליח גם להבדיל בין פונטים שונים שזה מצויין בכלל. למשל, אם לפני שבוע וקצת הייתי רואה את המילה わたし או こんにちはהייתי מקבל שבץ וכנראה בוכה. היום אני יודע שזה אומר ״אני״ ונקרא Watashi כאשר האות הראשונה היא wa, השנייה ta והשלישית shi, כמו בסושי! (すし). המילה השנייה היא קוניצ׳יוואה שזה שלום כאשר האות הראשונה היא קו, נ, ני, צ׳י ו ווה.

עם קפקא המשכנו לדבר, אחרי שהוא בחן אותי הוא ממש שמח על ההתקדמות שלי. הכתב שלי יפה וחוץ מ2 טעויות שהיו לי בכתיבה (פעם אחת דאקטן לא במקום ופעם שנייה התבלבלתי בכיוון של אות) הכל היה בסדר גמור. אני הכנתי לו (לפני כמה ימים) טבלת אותיות כאשר האותיות א׳-ס׳ נכנסו בחלק הימני של הדף והאותיות ע׳-ת׳ בשמאלי. הוא התחיל לבדוק את האותיות מהאות ע׳ ואני הסברתי לו שאצלינו זה הפוך. עברנו על כל האותיות, הבאתי לו מילה בכל אות חוץ מהאות ה׳ כי באותו הרגע לא מצאתי אז השתמשתי בה כ ה׳ הידיעה. עברנו על האותיות, כתבתי לו גם אותיות ״טריקיות״ כמו אותיות סופיות, ו׳ שמשתנה וגם ג׳, צ׳ ו ז׳. סיכמנו שניתן אחד לשני שיעורי בית בצורת צבעים. הוא כותב לי צבע ביפנית, איך זה נשמע באותיות רומיות ופירוש. ואני עושה אותו הדבר. אדום-adom-red. הוא כבר שלח לי רשימה שאעשה הלילה בעבודה ואני עוד מעט אעשה לו רשימה גם. 

 

יש לי עוד 4 שיחות השבוע (האג׳ימה הסבא החביב, טורו, קפקא שוב והמורה הפרטי) ואני שם אותם ביומן ומתייחס אליהן בחרדת קודש. את השיחה עם טורו אקדים בשעה מפני שהיא בדיוק לפני השיחה עם המורה ואני רוצה להיות מוכן כמו שצריך. איזו התרגשות, שיעור ראשון!

 

פסקה הקשורה לזוגיות נמחקה. אני לא מצליח להעביר את המסר ולכן היא לא רלוונטית.

נכתב על ידי , 11/9/2017 17:09  
30 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The-Narrator ב-13/9/2017 15:39
 



לדף הבא
דפים:  

69,276

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe-Narrator אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The-Narrator ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ