לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יאן קליימן

יעוץ אירגוני - פיננסי ,יעוץ והכוונה לחברות ועסקים . יעוץ וליווי לקוחות מול המערכת הבנקאית . עריכת דוחות עיסקיים ,והפקת חוות דעת מומחה . יעוץ וליווי בתחום המשכנתאות .יעוץ יעיל ואיכותי יכול להוביל לחסכון והתייעלות מקסימלית .

כינוי:  יאן קליימן

בן: 47



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2019

הפרת חוק שיקים ללא כיסוי - יאן קליימן


התחשבות הבנק בלקוחו ואי-סרוב שיקים על-ידו למרות חריגה ממסגרת האשראי אינה יכולה להתפרש כחובה על הבנק להוסיף ולנהוג כך כלפי הלקוח , ובכך לתת יד להפרת חוק שיקים ללא כיסוי .בתקופה מיום 27-01-98 ועד יום 02-10-98 ,סורבו 18 שיקים שנמשכו מחשבונה של המערערת ,9 מהם סורבו ביום 02-10-98 ועל השיקים הללו נסב הדיון .המערערת מלינה על-כך שהערכאה הראשונה התעלמה מראיות שהוצגו בפניה אודות הסכמים שהופרו ע"י הבנק ובכלל זה בנוגע להגדלת מסגרת האשראי מעבר ל-500 אלף ש"ח  , בדרך של הפקדת שיקים לניכיון .

בית המשפט קמא לא קיבל את טענת המערערת בדבר הסכם להגדלת מסגרת האשראי , בהקשר זה נאמר בהחלטתו ,שהדבר הועלה לראשונה בחקירתה החוזרת של הלקוחה והוכחש ע"י מנהל הסניף הבנק , גם טענותיה האחרות של המערערת נדחו , כל המעיין בהחלטה מבין , כי בית המשפט קמא , מציין קליימן יאן , לא קיבל את דבריהם של מנהלי המערערת אודות הסכמים עם הבנק והבטחות שניתנו להם והעדיף את גרסתו של מנהל הסניף בעניינים אלה .

בהחלטה זו צויין , מסביר יאן קליימן , כי באותם ימים ידעה המערערת שכבר נזקפו לחובתה 9 שיקים שסורבו מאז תחילת השנה ושעל-כן ,היה לבסס את ציפיותיה בנוגע לפרעון המחאותיה ,על קרקע בטוחה ולוודא שהחשבון לא יחרוג מהמסגרת המאושרת ,לדעת השופטת המלומדת , המערערת נכשלה בכך ושמכל מקום לא עלה בידה להוכיח קיומו של יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרוע את השיקים .

נקבע , מציין קליימן יאן , מומחה לדיני הבנקאות והפיננסיים , כי לא נמצא כל יסוד להתערב בנימוקי החלטת בית המשפט השלום , המבוססים על התרשמותו מעדויות המעורבים בעניין ועל יסוד עיון בדפי החשבון .

במהלך הדיון הועלתה טענה , שהבנק לא נהג כשורה בנצלו את כוחו לקבוע את עיתוי ההגבלה כראות עיניו ,אין לקבל טענה זו .  

נכתב על ידי יאן קליימן , 23/6/2019 09:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מימוש ביטחונות משועבדים - יאן קליימן


לקוח שחב כסף לבנק בא בטרונייה כי הבנק לא מנע מהנושים הבלתי - מובטחים מלהיפרע מנכסים אשר היו משועבדים לבנק ,ובכך גרם לצורך במימוש בטוחות נוספות כגון דירת המגורים של הלקוח ,על-מנת להיפרע מהחוב ,בית המשפט קבע כי הדין אינו מחייב נושה לממש שעבוד שבידו ואינו מקנה לחייב זכות לאלץ את הנושה לממש שעבוד כאמור ,ואין פסול באופן פעולת הבנק ,מה גם שמימוש הנכסים ע"י הנושים הבלתי מובטחים נעשה עפ"י צווים של בית המשפט וההוצאה -לפועל .

המשיב הגיש תביעה בסדר-דין מקוצר לתשלום חוב המבקשים שהצטבר בחשבון בנק שנוהל אצלו , המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה ליתן להם רשות להתגונן כנגד התביעה בטענה כי הבנק לא נקט בכל אמצעי כדי למנוע ולתפוס את העיקול הנכסים שהיו משועבדים לו להבטחת חובות המבקשים ומכירתם במסגרת הליכי הוצאה לפועל ובכך הוא איפשר לנושים הבלתי מובטחים לפגוע בזכותו להיפרע את חובו מאת המלאי והרכוש שהיו משועבדים לזכותו .בכך לדעת המבקשים הוא הפר את חובותיו כלפיהם .

בית המשפט קבע , מציין יאן קליימן , כי הדין אינו מחייב נושה לממש שעבוד שבידו ואינו מקנה לחייב זכות לאלץ את הנושה לממש שעבוד כאמור .

אכן ,טוען קליימן יאן , מומחה לדיני הבנקאות והפיננסיים , כי ייתכן שהמבקשים יכולים היו לטעון כלפי הבנק כי מאחר ויש בידו שעבוד על המלאי ,כאמור ,אין הוא זכאי לדרוש מהם בטוחה אחרת , ברם , טענה זו אינה עניין לבית המשפט לענות בו , זוהי טענה שצריכה ,אולי להיות מושמעת במסגרת המו"מ שבין הבנק לבין לקוחותיו ,ואולם , מרגע שיש בידי הבנק בטחונות אחדים ,אך טבעי הוא שהבנק ישקול איזה מן הבטחונות לממש , אם בכלל , בהחלט ניתן לתאר אפשרות שמימושה של בטוחה זו או אחרת יהיה כרוך במשאבים מרובים אשר יהפכו את מימוש ללא כדאי .

לעניין הערכת שווי הביטחונות שמפקידים הלקוחות בידי הבנק להבטחת האשראי אותו הם מקבלים , הרי שהדבר תלוי בשיקול הדעת של מנהל הבנק אשר יכול להשתנות מעת לעת לפי תנאי השוק ולפי שיקולים עסקיים נוספים המסורים כולם לבנק עצמו , ייתכן אמנם שהבנק יכבול את שיקול-דעתו מראש בהסכם מחייב עם הלקוח ,אך במקרה כזה יש להציג הסכם כאמור בפני בית-המשפט .

הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב שצברה החברה הנתבעת 1 בחשבון שניהלה אצלו , החברה ביקשה ליתן לה רשות להתגונן ,לטענתה הבנק הפר את ההסכם עימה בכך שבשלב כלשהו דרש ממנה בטחונות נוספים והחל להכיר בשיקים דחויים מעל 120 יום לפי מקדם של 40 אחוז בלבד למרות שקודם לכן הכיר באותם שיקים לפי מקדם ביטחון של 80 אחוז ,הבנק באופן חד-צדדי החל להפחית מסגרות אשראי ,לאחר מכן נערכה פגישה ובה סוכם כי תהיה הקטנה הדרגתית של מסגרות אשראי ,עוד נאמר כי נציגי החברה יגישו תכנית לפרעון האשראי הבנק הודיע מצידו כי אם יינתנו בטחונות לשביעות רצון הבנק ולכן הבנק הפחיתן , בכל המהלכים הללו רואים הנתבעים הפרות הסכם שגרמו נזק שניתן לקזז אותו .

הבנק נהג כדין ועפ"י זכויותיו ,מסביר יאן קליימן , לפי ההסכמים בין הלקוח לבנק היה הבנק רשאי לדרוש הגדלת בטחונות בכל עת ובידי הנתבעים לא היה כל הסכם המחייב את הבנק להסתפק בבטחונות המקוריים . 

נכתב על ידי יאן קליימן , 20/6/2019 13:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסגרת אשראי והגבלותיה - יאן קליימן


מי שנוטל אשראי מוחזק כמי שיודע מהי מסגרת האשראי שהוקצתה לו , עליו לעקוב אחר סכומי האשראי שהוא נוטל , ולהגביל את היקף המשיכות , הבנק אינו אפוטרופסו של הלקוח , ההנחה היא שלקוח בר-דעת נושא באחריות לפעילותו .הבנק המשיב בבקשה זו תבע את המבקשים בגין יתרת חוב בחשבונה של המבקשת 1 , לו ערבים שאר המבקשים , התביעה הוגשה בסדר-דין-מקוצר ,בקשה זו ענייינה מתן רשות להתגונן בפני תביעת הבנק ,טענותיהם העיקריות של המבקשים הינן : הבנק לא צרף ולא מסר להם חלק מהמסמכים שהתבקשו ,הבנק חייבם בריבית גבוהה יותר מזו שסוכמה בע"פ ,וכן מאחר והמבקשים חתמו על מסמכי בקשת אשראי והלוואות ריקים ,הרי שהבנק הטעה אותם והפר את כללי הגילוי הנאות ,הבנק אפשר להם לחרוג ממסגרת האשראי המוסכמת ,וחייבם בריבית חריגה ,וזאת בניגוד לחובתו שלא לאפשר זאת .

נקבע מציין יאן קליימן , מומחה לדיני הבנקאות והפיננסיים , כי כבר נפסק כי אי מסירת מסמכים מהווה כשלעצמה סיבה למתן רשות להתגונן ,לכן ניתנת הרשות להתגונן בכל הטענות לגבי הריבית הנוגעות לתקופה לגביה לא נמסרו מסמכים .אמנם נכון שהטענה היא טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב , אולם אין בכך כל פגם בשלב הזה של בקשת רשות להגן , הטענה מפורטת וברורה , לכן יש ליתן רשות להגן בטענה זו .כאשר הבנק מציג בפני לקוחו במשך חודשיים ארוכים מצג לפיו ניהול חשבונות ביתרת חובה , ללא כל פרופורציה לאשראי מאושר ולביטחונות ,הוא נוהל תקין , וכאשר התנהגות מנהל הסניף ופקידיו עולה כדי עצימת עיניים ואי - אכפיתיות בניהול חשבון הלקוח , הרי שלבנק אשם תורם של 50 אחוז בצבירת חובות הלקוח , אמנם , הלקוח ידע את מצב מצב חשבונו ואישר את פעולות הבנק ללא כל הסתייגות בזמן ביצוען , ולכן גם עליו מוטלת אחריות .

לעניין ההפסקה החד-צדדית של האשראי מצא בית המשפט לקבוע כי הבנק , מציין קליימן יאן , המערער הציג במשך חודשים ארוכים מצג עובדתי בפני המשיבים ,כאילו ניהול חשבונות ביתרת חובה , ללא כל פרופורציה לאשראי מאושר ולביטחונות ,הוא נוהל תקין , ובלבד , שהמשיב 2 יביא חוזי עבודה נוספים וישעבדתם לבנק המערער , על יסוד מצג זה פעלו החברה והמשיב 2 ומשכו שיקים למימון העסקים ,ובכך הגדילו את יתרת החובה אצל המערער , כתוצאה מכך סבר בית המשפט כי הבנק המערער מנוע מלהעלות כל טענה בקשר לחיובים שנעשו בחשבונות המשיבים הנוגעים לשיעורי העמלות ובנוגע לסכומי הריבית , בית המשפט הדגיש כי עת הבנק -המערער הפסיק את האשראי ,לא היו המשיבים מסוגלים להמשיך ולנהל את עסקם והעסק קרס .

לגבי שאלת האשם התורם סבר בית המשפט כי התנהגותם של מנהל סניף הבנק - המערער ופקידיו בעצימת העיניים ואי - האכפתיות בה נהגו בניהול החשבונות ואישרו את הפעולות ללא כל הסתייגות מצדם בזמן אמת .הסתייגותם המאוחרת נולדה רק לאחר הגשת התביעה ע"י הבנק - המערער ,אשר על - כן ,פסק בית המשפט כי רשלנותם התורמת של המשיבים מגיעה לכדי 50 אחוז .

המערערים הגישו תובענה לבית המשפט ב-פברואר 2000 ,כנגד הבנק המשיב לפיצוי נזקים שנגרמו להם , לטענתם בשל שבירת תוכניות חסכון השייכות להם בטרם הגיע מועד פרעונם , על אף ששבירת תוכניות החסכון נתקיימה במהלך השנים 1991-1992 ,נודעו להם , לטענתם הפרטים החיוניים להגשת התביעה מאוחר יותר ליום פברואר 1993 .

הבנק המשיב פנה לבית המשפט בבקשה לדחיית התביעה מחמת התיישנות ,טענת ההתיישנות התקבלה והתביעה נדחתה ,מכאן העירעור , מסביר יאן קליימן .

בית המשפט קמא פירט היטב את מסקנתו הנסמכת על עובדות שעיקרן איננו שינוי במחלוקת ,לפיה העובדות המהוות את עילת התובענה היו ידועות למערערים כבר בספטמבר 1992 ,חוות הדעת המומחה של קליימן יאן אליה מתייחסים המערערים כזו למדו על נזק ,מתייחסת להיקף הנזק ,על עצם אירוע הנזק עצמו ידעו המערערים עוד קודם לכן ,גם אם לא עמדו את גובהו .    

נכתב על ידי יאן קליימן , 17/6/2019 10:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , חוק ומשפט , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליאן קליימן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יאן קליימן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ