לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  ZIPPO_66

בן: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


1/2015

6.


לא ידעתי לאן מועדות לפניי. הסתובבתי ברחובות הקפואים כאותו סהרורי המהלך בתוך חלום, מסתכל כל רגע מעבר לכתפי שמא השרץ שזיין לי את החיים כבר הגיש תלונה במשטרה על העבריין הזה שדחף לו את האף לתוך הגולגולת. לבסוף כשעצרה על ידי ניידת סיור משטרתי, הרגשתי את מלוא המשקל של מעשיי ועם זאת את ההקלה של אדם שכבר לא נותר לו מה לאבד. בחור, מה אתה עושה כאן, שאל אותי השוטר הצעיר שישב על יד הנהג. מטייל, עניתי בשאט נפש. בשלוש לפנות בוקר? התעקש השוטר הצעיר. כן, עניתי ללא הבעה.

 

הם התלחששו בניהם רגע נוסף שבסופו השוטר האחראי יצא מרכבו ופנה אלי. תעודה מזהה בבקשה. פשפשתי בכיסי מעילי הלח. תעודת הזהות בוודאי עשויה פלסטיק אטום בדיוק למקרים כאלה, חשבתי לעצמי. השוטר התבונן רגע נוסף בתמונה שלפניו, לאחר מכן בפניי, ואז שוב בתמונה שלפניו, ולבסוף שאל, לאן זה? אני לא בטוח, אמרתי. מה זה אמור להביע? שאל בקוצר רוח והביט בפרקיי אצבעותיי הפצועות. אז החלטתי לומר לו את האמת, שבמוקדם או במאוחר תיוודע לו בלאו הכי. תפסתי את חברה שלי בוגדת בי עם איזה אחד. התבלבלתי במשמרות וחזרתי הביתה מוקדם משהיא ציפתה. הורדתי לו כמה אגרופים, ויצאתי מהבית. מאז אני מטייל. הוא עמד מולי דומם, משפשף את זקנו בידו, מתבונן בתמונת הפספורט שלי כמצפה שתבהיר לו איך לפעול. אתה יכול לעצור אותי אם אתה רוצה, פניתי אליו אחרי דקה של דומייה, זה לא שיש לי מה להפסיד. השוטר האחראי התבונן בי רגע נוסף כשוקל את האפשרויות שלפניו ולבסוף אמר, אני לא יכול לעצור אותך אם אין נגדך תלונה. משכתי בכתפיי. לך לאיזה חבר, תתאפס על עצמך, רק תעשה לי טובה תפסיק לסתובב פה ברחובות. אנשים עוד יחשבו שאתה פורץ. הוא דחף את התעודה לידי וחזר לניידת, בה כנראה עידכן את השוטר הזוטר בדברים המשונים ששמע.

 

שמעתי בעצתו של השוטר האחראי אשר לא גזל ממני את הדבר האחרון שנותר לי לאבד - את החופש. פניתי בצעדים מדודים אל עבר ביתו של אחי הגדול. אם הוא לא יהיה בבית, חשבתי, אירדם על המדרגות כמו איזה הומלס. לא אכלתי כלום מצהריי היום. למזלי אחי פתח את הדלת, אחרי שהבין שמי שעומד מצידה השני לא יחדל לדפוק עד שיקבל מענה. עצבני, עירום כמעט כמו הבחור שגזל ממני את חיי, התבלבל לחלוטין כשראה אותי עומד מולו. אה, זה אתה, אמר, חשבתי זאת המטומטמת מאתמול בלילה. נשבע לך אחי זיון אחד טוב והיא לא יורדת לי מהצוואר. כולם מזיינים את כולם בעיר הזאת, סיננתי מבין שיניי, אני מבין שככה זה עובד. מה יש לך אתה? דרסה אותך מונית שירות? הלוואי, אמרתי, לא הצלחתי לתפוס אפילו אחת כל הלילה המחורבן הזה. טוב תיכנס, אמר, אתה מתחיל להפחיד אותי.

 

סיפרתי לו בקצרה ככל שיכלתי על הלילה הארוך בחיי. הוא הוציא מהארון בגדים יבשים, תתפשט אידיוט, אתה עוד תהיה חולה. לאחר מכן התיישב מולי ושפשף את סנטרו שהזכיר לי את השוטר האחראי, רק בלי הזקן. ואז הוא פרץ בצחוק. הוא צחק כל כך חזק שבהתחלה נעלבתי. וגם אז הוא לא הפסיק. הוא התגלגל על הספה, רוקע ברגליו כמו ילד שאב דמיוני מדגדג את נשימתו האחרונה מצלעותיו, הוא צחק כל כך הרבה עד שהתחלתי לצחוק גם אני. ארבע לפנות בוקר, אחי ואני צוחקים כמו מחורעים. לבסוף נרגענו, פולטים אנחות גבוהות של צחוק שכבר נגמר לו האוויר. אז מה היה כל כך מצחיק, שאלתי אותו. הוא התבונן בי במבט רציני, אמנם עדיין עם חיוך, תמיד אותו חיוך שיש לו על הפרצוף המטומטם שלו ואמר, ילד פלא סוף סוף דפק למישהו מכות.

נכתב על ידי ZIPPO_66 , 4/1/2015 13:52  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , עבודה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZIPPO_66 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ZIPPO_66 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ