לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 5





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2019

ההחלטה הטובה של חיי.


***פוסט זה לא נועד להטיף, מה ואיך וכמה אתם אוכלים מעניין לי את הביצית***

 

אני חושבת שהחלק הכי טוב בטבעונות זה שאפשר לחרבן זמן קצר למדי לאחר ארוחות, והן לא נתקעות בגוף יומיים שלמים. 

טוב, אני צוחקת (בערך, בוקובסקי באמת גילה לי את קסם בתי השימוש ומאז זו אחת הפעילויות החביבות עליי), אבל הטבעונות הייתה בהחלט אחת הבחירות החכמות והמשפיעות ביותר שעשיתי בחיי. 

מלבד ההשפעה הגופנית, היא מאוד השפיעה עליי מנטאלית, או שמא עליי לומר רוחנית. אין דבר מופלא בעיניי מהמחשבה שניתנה לי האפשרות לחיות את חיי ולהזין את גופי מבלי להזיק לאחרים – הן לבעלי החיים, הן לאמא טבע ואף לבני האדם המושפעים מהתוצאות הכואבות או מועבדים ע"י אותן התעשיות הנצלניות. אשקר אם אגיד שלחיות בשלווה ושלום עם הסביבה והטבע, וגם עם עצמי, איננה אחת המטרות שלי בחיים.

 

נהייתי צמחונית לפני קצת יותר משלוש שנים. יותר נכון, נהייתי פסקטריאנית – לא אוכלת בשר ועוף, אך כן צורכת דגים. זה אורח החיים שמנהל אבי בערך בשלושים השנים האחרונות. אחרי מעט עימותים עם הוריי, הם ויתרו והניחו לי לאכול דגים כאוות נפשי, מבלי להמשיך לדחוף לי לצלחת חיות אחרות. פחות מחודשיים לאחר השינוי, התחלתי להפחית במוצרי חלב. אמי מאוד התנגדה לגרסאות החלב מן הצומח למניהן, והייתי מגניבה הביתה קרטוני חלב סויה של אלפרו ומסתירה רחוק רחוק במקרר. לבסוף גם בסוגיה זו היא התרככה, והניחה לי לעשות ככל העולה על רוחי. התזונה שלי נהייתה מאוד בריאה על הדרך (אחר כך זה הפך לסוג־של־אורתורקסיה שיצאתי ממנה איכשהו, בערך), ולאחר שנה וחצי בהן לא צרכתי בשר והמעטתי במוצרי חלב, חתכתי בבת אחת דגים, ביצים ודבש. בקיצור – נהייתי טבעונית, רק שחששתי להשתמש בהגדרה ה"מחייבת" הזו עד מספר חודשים לאחר מכן. מאז עברו שנה וחצי נוספות, במהלכן המשפחה הניחה לי לעשות כרצוני, אני למדתי לבשל ולמדתי תשובות הולמות להערות שנזרקות לעברי.

הסיבה המקורית שהחלטתי להיות צמחונית הייתה לגרום להוריי להפסיק להכריח אותי לאכול בשר, שהיה בין המאכלים השנואים עליי. כל חיי דחפו לי אוכל לצלחת והטיפו לי על תת המשקל שהייתי שרויה בו, מבלי להבין שמדובר בבעיה בריאותית (גם לאחר האבחון לא טרחו להתחשב בזה יותר מדי). זה עבד. לאחר מכן, כפי שציינתי מקודם, זה תפס כיוון בריאותי. רק בסוף, כשהוצאתי מהתזונה שלי – ולא רק ממנה – את שאר המרכיבים מן החי, זה הפך לעניין אידאולוגי וסביבתי. 

 

אורח החיים הזה ומחקר עליו ועל תזונה בכלל, שנאלצתי לעשות בלית ברירה אך עם עניין וסקרנות ותשוקה, לימדו אותי לא מעט על בריאות. זאת ועוד, כשמנהלים אורח חיים טבעוני, התזונה נהיית בריאה יותר מעצמה – כבר לא מרבים ליהנות ממתוקים למניהם, פיצות וכד'. כך, לפחות, זה היה מניסיוני שלי. כמובן שאין זה אומר שהתזונה מבאסת. אם הייתי רוצה, הייתי חיה על בן אנד ג'ריס טבעוני וסקיטלס כל חיי. אבל איכשהו, עם הטבעונות, קל יותר להתרחק מן הדברים הללו לאורך זמן וליהנות מהם פעם ב-. השוקולד הטבעוני זמין קצת פחות, ואם כבר נכנסים לחנות טבע כדי לקנות טופו בזול, אז למה לא לנסות את אותם זרעי הפשתן שאני רואה בכל מתכון אפשרי או לקנות פסטה מחיטה מלאה לשם שינוי, שמתגלה כטעימה יותר? 

קפה עם עוגה לארוחת בוקר מוחלפים בטוסט עם אבוקדו, או פירות, או שייק, או פודינג צ'יה (טעים, בחיי) או שיבולת שועל (גם טעים, מבטיחה) או פנקייקים טבעוניים, ופתאום במקום לומר "אני לא מסוגל לאכול משהו לא־מתוק לארוחת הבוקר" אתה מוצא את עצמך מרייר על נודלס בשבע בבוקר, ושיזדיינו כולם, אוכל זה אוכל – לא משנה באיזו שעה של היום. 

ופתאום להכל יש תחליף הולם – פיצה, גלידה, שוקולד, פנקייקים, עוגיות ועוגות, טוסטים, קסדיות, טאקו עם בשר טחון, לזניה, כל מה שניתן לחלום עליו. ופתאום מגלים מרכיבים, רובם בריאים וכולם טעימים, שלא שמענו עליהם קודם או לא טרחנו לצרוך אותם – שמן קוקוס, בטטות, זרעי פשתן, צ'יה, חמניה (אחלה ויטמין D) ודלעת, אבוקדו חמאת בוטנים ותמרים – שאני מודה – לא אהבתי בעבר, אצות, טופו וסייטן (חלבון חיטה), והמון מאכלים שעוררו סלידה אך כיום מעוררים תיאבון – חצילים, קישואים, נבטים, תרד, כל סוגי העלים הירוקים האחרים (רוקט, סלק, סוגי החסות השונים, קייל). 

הסטנדרטים שלי במזון מוזרים למדי. לא אהבתי בשר והיה לי קשה עם מוצרי חלב למניהם, ביניהם יוגורטים, גבינות וממרחים שונים, אבל כאשר מצאתי חלופות טבעוניות עבורם התאהבתי בטעם ובאפשרויות האינסופיות להכנת אותם המאכלים, שלצערי לא הכרתי קודם לכן. ירקות ופירות, בייחוד פירות, אהבתי מאוד תמיד. מעולם לא הכריחו אותי לאכול את הברוקולי שלי, הייתי אוכלת אותו בשמחה בעצמי. ואני בהחלט האחת שתורמת הכי הרבה לחיסול מיגרת הפירות של המקרר. 

 

אבל זה לא מסתיים רק בזה. זה לימד אותי חלמה, אהבת חינם, רוחניות. העובדה שאני חיה את חיי עם מזעור הפגיעה ביצורים חיים אחרים ובטבע מסבה לי סיפוק. העובדה שניתן לחיות חיים כאלו בקלות רבה עדיין מדהימה אותי לחלוטין. 

אם היו חיות שסלדתי מהן, כמו חרקים, כיום התגובה שלי כלפיהם הרבה פחות קיצונית. אין לי לב למחוץ את החרקים הקטנטנים והחמודים שמטפסים על קירות חדרי בעונה מסויימת של השנה. אני לוקחת אותם על נייר ומוציאה מהחלון. ובכלל, מי אני שאקח חיים של יצור אחר? חיים שלמים, כמו איזה אלוהים, רק בגלל שבאותו הרגע הקיום שלהם הסתנכרן עם קיומי שלי. כמה יהיר, כמה בזבזני. 

ופתאום כל החיות נהיו חמודות. החלזונות היוצאים בגשם, תרנגולות שמנמנות, חתולי הרחוב, כבשים עטופות צמר רך, הציפורים השונות שעפות בשמיים. הכל חמוד. הכל בר ליטוף. הכל חי. 

אני בהחלט מבינה מדוע אחד השינויים הראשונים שעושים אנשים המתעמקים בבודהיזם הוא שינוי תזונתם. זה משנה את התודעה, זה משנה את האופן בו אנו מסתכלים על הסביבה, העולם, הטבע, בעלי החיים, בני אדם אחרים; אפילו את האופן בו אנו מסתכלים על עצמנו. פתאום הבריאות חשובה לי יותר, כל דבר חי מקסים אותי, והאוכל – ככל שצבעוני ומזין יותר את גופי, כך אני מסבה ממנו יותר הנאה וסיפוק, פיזי ומנטאלי. 

 

האם אני מתגעגעת למאכלים מסויימים מן החי? לא, בהחלט לא. כמעט לכל דבר יש אלטרנטיבה מוסרית יותר, ואם איננה, אז עדיף כבר בלעדיה. המחשבה על כך שמאכל כלשהו גרם נזק ליצור אחר מעוררת בי סלידה, חלחלה. כשאני במחזור ואומרת שאני רוצה שוקולד, אני מתכוונת לשוקולד vego עם אגוזי לוז (הא-ל-ו-ה-י!!!) ולא לשוקולד שנפגעו בו פרה ועגל רק עבור דקות בודדות של עונג בבלוטות הטעם האנוכיות שלי. אני לא יכולה לגעת במאכל כלשהו כשאני יודעת כמה סבל יש בו. טעמו הטוב זו צביעות כואבת שנועדה להסתיר את המציאות האכזרית, ואין בי שום רצון להוות חלק מאותה המציאות, לשתף פעולה עמה.

 

מספר שאלות שנשאלתי והערות שקיבלתי במהלך שלושת השנים האחרונות ותשובותיי: 

1. מאיפה את משיגה את החלבון שלך? קטניות, סייטן, טופו, סויה, עלים ירוקים למניהם, אגוזים, חמאת בוטנים, זרעים, וכשמזדמן לי אז גם ממציצות.

2. גם לצמחים יש רגשות! צמחים אכן יכולים לחוש מגע, אך אינם יכולים לחוש כאב או רגשות, לעומת בני אדם ובעלי חיים. 

3. מה אם היית נוחתת על אי בודד והיו שם רק פרות? אז הייתי אוכלת את מה שהפרות אוכלות, אני משערת שהן לא מטגנות לעצמן דגים/מה אם נפסיק להמציא סיטואציות שלא הולכות לקרות ונפסיק לשאול שאלות מטומטמות/מה אם היית חיי בציוויליזציה מפותחת עם אפשרויות אינסופיות למאכלים, עדיין היית מעדיף לצרוך את הבודדים שמכילים בתוכם סבל, כאב ורצח? (אין צורך להתרגש, התשובה האחרונה משומשת במקרים קיצוניים ביותר כאשר אין לי שום עניין בעדינות או קשר עם האדם השואל).

4. ממממ בשרררר! ממממ טופו!

5. את לא מתגעגעת? לא בא לך איזה סטייק טוב ככה? לא, אני אפילו לא אוהבת. 

6. אז בטח לא טעמת בשר טוב בחיים! הייתי בארגנטינה וברזיל, אכלתי בשר בכל מקום שהזדמן לנו להיות בו שם, ועדיין לא נהניתי. המרקם כל כך מתיש והטעם מאכזב.

7. אבל זה טבעי לאכול בשר! מה זה משנה מה טבעי ומה לא? הטלפון שלך, הבית בו אתה חי וכמעט כל אורח החיים שאתה מנהל איננו טבעי. זה לא עניין של מה בטבע שלי, אלא איך אני יכולה לנהל את חיי עם הסבת נזק מינימלי לחיים סביבי ולחיי שלי.

8. זו תזונה כל כך לא בריאה! התשובה שלי תהיה ארוכה מכדי לענות על השאלה הזו. רק אמליץ לעשות מחקר קצר לפני שאומרים דברים מסויימים, ואוסיף כי כל עוד הדבר נעשה בצורה נכונה, זה בהחלט מאוד בריא.

9. בדוק עד סוף השנה את אוכלת בשר! אם אתה טועה אתה מזמין אותי למסעדה טבעונית על חשבונך, וכדאי שתתחיל לחסוך כסף.

10. את אוכלת ביצים? רק של בני אדם.

11. את אוכלת דבש? לא.

12. אבל למה דבש זה לא טבעוני? מצרפת קישור למספר מאמרים בנושא הבעיות שתעשיית הדבש מעלה. 

13. אז את אוכלת רק חסה? גם. מצרפת תמונות של ארוחות שהכנתי. 

14. יש פה דשא, תלקטי לעצמך ארוחה! תודה, אולי מאוחר יותר.

 

יאללה, יצאתי ממורמרת. אבל לא באמת.

רציתי להעלות כמה תמונות אבל אין לי כוח להתעסק עם זה כרגע. אולי אחד הפוסטים הבאים יהיה מוקדש לפוד-פורן.

 

 

נכתב על ידי , 9/8/2019 14:17  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנערה בלונדינית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נערה בלונדינית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ