לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 4





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2019

צחקתי בקול רם


כשהוא גמר לעצמו על הפנים. בטעות.

 

תכלס הוא רצה לעשות את זה לי, אבל לא הסכמתי. 

 

נכתב על ידי , 5/6/2019 08:04  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



על תרופות ונשיכות.


השבוע השלישי לתרופות. 

הכל מעומעם, הכל רק בכאילו, לא באמת, הכל רוחני מאוד, הכל אוורירי. יוגה, נירות ריחניים, צמחי תבלין, בישול אוכל בריא, לרקוד למוזיקה רגועה ברחבי הבית. הכל יציב למדי, משעמם אפילו, על אף שהדברים הקטנים, פיזית, מצליחים לערער אותי. לכן אני משתדלת לאכול מסודר, לא לשתות קפה על בטן ריקה, לא לקחת תרופות על בטן ריקה. אבל זה עושה לי טוב בסה"כ, על אף שלא אכפת לי כמעט מכלום. זו הקלה. הקלה אמיתית. אני שמחה שהתחלתי עם זה. 

אני מחכה לראות תוצאות מה תהיינה התוצאות לטווח רחוק. 


נפגשנו אתמול. החלטנו שנלך לפאב בכל זאת. מיהרנו לשתות את המשקאות שלנו ולברוח למקומות קצת יותר מבודדים, טיילנו בשכונה ומדי פעם מצאנו לנו ספסל להתגפף בו. הוא אמר שהוא לא עשה דברים כאלה מגיל שש־עשרה. מה לעשות, אני מחזירה לאנשים את נעוריהם האבודים לעד. 

זה הרגיש טבעי. זה הרגיש טוב. ומה שלא – עצרתי, והוא קיבל זאת בהבנה, וטרח לשאול אם זה טוב, אם זה בסדר, אם אפשר. הוא מחץ, צבט, משך ונשך אותי חזק. יש לי סימנים ברורים על הבטן והמותניים. 

הוא ליקק ומשש ונישק ונשך וחנק אותי, את בטני, מותניי, הפטמות, צווארי, בעוד ידי האחת מושכת בחולצתו, ואת השנייה הוא מחזיק ומצמיד לרצפה, מעל ראשי. נאנקתי ונאנחתי והתנשמתי והתנשפתי, ספק מהכאב, ספק מהתענוג. הוא היה מעליי, הרגל שלו בין הרגליים שלי, נדחקת לכיווני עוד ועוד. 

ומדי פעם היינו עוצרים, משוחחים, צוחקים. הוא היה מניח לי לדבר ומתחיל לנשק ולנשוך אותי. הייתי משתתקת ונאנקת, והוא בתגובה הביט בי מלמעלה ואמר שהוא מקשיב, שאמשיך לדבר. 

לא התביישתי (יותר מדי) מגילי הצעיר. 

המגע והתשוקה לא עוררו בי רתיעה, לא עוררו זרות או קבס, מבוכה וחשש. 

זה הרגיש טוב. זה הרגיש טבעי. 

כשחזרנו לרכב שלו הוא ליטף אותי. תודה לגלגלצ שהתחילו לדבר על הולכי רגל נדרסים. "מממ, תאונות דרכים עם הולכי רגל, סקסי!" הצטחקתי. הוא גיחך והחליף את הרדיו למוזיקה. נשארנו שם עוד קצת ונסענו משם לביתי. עצרנו שם, היינו שם עוד רבע שעה, עשרים דקות. בעיקר מדברים ומקשיבים למוזיקה, אבל גם מתמזמזים קצת. 

הוא אמר שהוא מצא אותי מאוד חיה, לעומת מה שאני מרגישה מבפנים. שאני אדם חי, נע במרחב, חווה דברים בצורה חזקה ורגשית. הוא העיר על האינטלקט שלי, ההתעניינות, הידע והתשוקה בה אני מדברת. 

כן. אני מודעת לכך שאני מדברת עם הרבה רגש, הרבה תשוקה. נסחפת בחפירות ובמחשבות של עצמי. אני מרגישה את הניצוץ בעיניי כשאני מדברת. הוא ניכר גם לאלו שמביטים בי. הוא אהב את זה, את הדעות הנוקבות שלי, העובדה שיכולנו לנהל דיונים על נושאים שונים ומגוונים, על שהתעניינתי בדברים שסיפר לי, על אף שלכאורה משעממים. 

הוא גם אמר שאני יפה, מושכת, סקסית. העיניים יפות, הרגליים מושכות. כן, הרגשתי כך באותו הרגע. ללא ספק. זה בלתי נמנע לדעתי. 

הוא שלח הודעה כשחזר הביתה, לבקשתי, כדי שאדע שחזר בשלום על אף שהיה עייף ושנהג זמן רב באמצע הלילה. 

 

שחרור מרענן לעומת החודשים האחרונים.

 

נכתב על ידי , 1/6/2019 16:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנערה בלונדינית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נערה בלונדינית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ