לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כמו שדה של סביונים מעל לבית קברות ישן


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2014

אחרי שלוש שנים בלי בלוג


לו הייתי קצת יותר גיבורה לא הייתי מסתתרת.

לא הרגשתי שאני צריכה את הפינה הקטנה הזו, חשבתי שעברתי אותה כבר. אפילו לא חשבתי, הייתי בטוחה שאני כבר בתקופות אחרות ושכבר עזבתי הכל מאחוריי. והנה כל הסיפורים חוזרים על עצמם, ואני...

צריכה את האבן הזו להסתתר מתחתיה. 

כמו כל פעם כשאני נופלת על הפנים, זה כואב לי, אבל אני לא בטוחה אם "זה" הוא הגוף או האגו.

וחטפתי חזק הפעם. הייתי בטוחה שאני שולטת על המצב, והתברר שהייתי לא יותר מכלי במשחק של עצמי. 

ואני מרגישה טיפשה כשאני כותבת כאן שוב, אחרי שלוש שנים, ומרגישה עצובה על הטיפשות שלי שאין לה גבול, ומרגישה טיפשה על העצב הזה.

כי זה עצב רצוני, לפחות ככה אני מאמינה. אני מעציבה את עצמי בלי סיבה טובה מספיק (הגדיר את זה טוב מכולם יהוא ירון, בשיר "בכלל לא אמיתי").

 

אז הנה אני שוב, אחרי שלוש שנים בלי בלוג, מסתתרת מתחת לאבן הזאת.

ואני יודעת שאמרו לכם עוד מזמן בטיולים לא להרים אבנים כי אולי מסתתר שם עקרב. אבל אני לא עקרב, רק חרק. ואם תמצאו בי יופי ולא תפחדו נורא - אתם מוזמנים להסתתר יחד איתי.

 

שלי (כי לפני הכל אני של עצמי, חלק מעבודה-עצמית קשה שאני מנסה),
Insect 

נכתב על ידי Insect , 22/7/2014 00:58  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Insect

מין: נקבה




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגים קצרי מועד
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לInsect אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Insect ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ