לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הַחֹמֶר הָאָפֹר



Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2018    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2018

על הרצפה


כשאני יוצאת ממנו רק שמחה זה כאילו אני לא עושה עבודה. אז הדרך היתה ממש מהירה והשמש הזריקה לי את החיוניות החמה וקפחה. הרהרתי שזה דווקא טוב שיצאתי מעורערת מהורהרת מטומטמת ותוהה. איך בלי להגיד לו את הכל הוא כבר קלע. הוא אולי בבינג ולקדוח מאיפה בדיוק הבעיה, אבל הספיק לי לחפור חצי ולראות את הגופה. מעדיפה כבר את הפתרונות והתשובה. אז איך אני מגייסת לעזאזל חלק כזה לא מתנצל, שהוא רמז שהוא כן ראה, והשמת גבולות בלי ההגזמה והחרדה מהתגובה, מהאפקט של לסיים ולשים ולשיים כל הרגשה. יוצא שאני בולעת תוקפנות שמיועדת לאחרים. היא לא מתעכלת והיא פשוט נשארת לי בבטן כמו גרורה. ושלבי סיפר ואייר חתיכה חסרה, רק שאני לא שרה כשאני מתגלגלת, אני בעיקר משחזרת ומדפיסה. מקווה שהאובסס יוביל ליישם כעסים, כי ישים. 

ואז איזו חברה משותפת הולכת לבקר אצלך ואני נתקלת בתמונה. וזו אפילו לא תמונה שלך, אבל אני מזהה את הכוורת המכוערת שבחרת ולקחת איתך. ועוד כמה רהיטים שכן אהבתי שהשלימו פה את הצבע ואת ההרגשה. וחבל לי עליהם, בכלל לא אכפת לי ממך, זה נראה כמו פאקינג מחסן או מאורת סמים, כמו מחראה. אשכרה בתמונה אני רואה לכלוך על הרצפה ובטח השטיח היפה שלנו מטונף שם. ואני בכלל שוטפת פה כל יומיים כמו משוגעת את הדירה, כי אני מנסה להתנקות ממשהו ואני לא יודעת כבר ממה וזה לא עושה לי סדר בכלל בראש. וגם אתמול בלילה ממש הוצפתי בכל הכעס המודחק הזה כלפיך, כל ההגנות המאניות מתנדפות וכל המסגרות כבר לא מחזיקות. ואני נשארת פה על רצפה עירומה לחשוב כמה כבר יש, כי יש כל הזמן עוד, חמש שנים של שקרים ובגידות קטנות וריבים והתקפי זעם והאשמות. ומה ששברת גם, הכל מזכיר לי את הכישלון הזה שניסיתי להחזיק על עצמי, או שניסיתי להדחיק לפינה, אבל אי אפשר כבר להטביע את זה בחזרה. כל הזמן יש עוד, כמה אפשר כבר להכיל. וכוסאמק, תתקדם ותחליף כבר את התמונת פרופיל. 
נכתב על ידי , 28/6/2018 17:41  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



mindfuck


אפשר להלך על החבל הדק בין קורבנות לתוקפנות חיים שלמים. ליפול רק לפעמים ולא לבדוק או להדק את הקשרים. 


(עריכה: אנטר אנטר אנטר. חיבלתי דק דק במשפטים)


אני מתענגת על רגעים אחרונים של חרישה חרישית.

קוראת שוב ושוב.

משתדלת להישאר בכאן ועכשיו;

לעשות עבודה,

להיוודע

להנחות הבסיסיות

ולא להצטרך את התלות

של אף אחד

ולא את הזיווג

ולא את הבריחה-לחימה.

אני נופלת להתקרבנות רק במיטה.

מחניקה את כל הכעס על המגורש,

בונה חזרה את החומה עם ברלין

ומתעקשת לא לחשוב על כהן

ועל הכיפה שלו מלמעלה

ומבפנים.

זה בעיקר

התיאורטיקנים

עכשיו

שמעמידים לי

פנים.

אפשר להזדקף

מעל המאמרים. 

נכתב על ידי , 23/6/2018 20:33  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אחרי שיצאתי איתו והיה די כיף אבל לא בשבילי, ואחרי שגררתי 3 ימים את הטלפון להגיד לו שלא, אני חושבת איך אני צריכה להירגע. הייתה תקופה, כשלא יכולתי ממילא, כשהוא בדיוק ארז את עצמו והשאיר אותי במצב ביניים הזה והכל היה ידוע ורע אבל הקלה מטורפת ונינוח נורא. כל תשומת לב הייתה רק בגדר מחמאה. פסיכו שואל ומעורר אותי לנתח ומוסיף את האימפוטים שלו. ואני כבר עכשיו במחשבה, שאיזה זין אני צריכה לשים שוב מהמקום הנינוח שלי, להפסיק להתרגש לרעה. מה נכנסתי לסחרור של רגשות, בין אם זה צער ופחד לאכזב ובין אם זה קצת חרדה מכל פרידה ופגישה. לא טוב ולא רע, הכל עכשיו רק צריך להיות לי נוח נורא. אז לא במערה, אלא לגמרי בחוץ ובאור אני יכולה לעשות באמת מה שבא לי ולעצור.

נכתב על ידי , 21/6/2018 02:08  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



את יכולה לעשות מה שאת רוצה


 


הייאוש הזה לא הולך להפעיל אותי. אני אעשה מה שאני. וגמרתי מזמן עם הלא נעים, כי זה הביא אותי לאן שאני. לא הולכת להתחייב לאף אחד לפני שלמדתי להישאר מחוייבת לעצמי. הוא שולח בוקר טוב ולילה טוב ואני מנסה מסמסת מתנמסת לחזור בתשובה ובשאלות מתעניינות ולשמור על אש קטנה שלא ישרף הכל. אי אפשר מצב ביניים כזה קצת? ואם יזמין שוב אני לא מחוייבת לאף אחד לפני עצמי. אני לא נלחצת יותר מזה, אני מוחמאת שהוא רוצה. אם בא לי אז בא לי ואם לא אז לא. ואני לא אשתכר על הייאוש שגדל לי בבטן, אחזיק את הליקר עד שיתאים לי. אני כן אשטוף את הבית למקרה שמישהו יעבור את הענפים הקוציים שגדלו על הדלת ואני כן אוריד את הקוצים שגדלו עליי ואתן לעצמי להתרכך. ואני בטח לא זונה, לא משנה מה יקרה.

ובפרספקטיבה אחרת אני אומרת, מזל שכהן כהן. כי למי היה בכלל כוח לכל הסרט, רק רציתי את ההתחלה ושיחתך באמצע, לפני האבר אפטר ולפני הנשיקה. ואיך פסיכו ידע להגיד את זה לפני שזה קרה, הוא אמר שאי אפשר להתחבא ולהחליט הכל במערה. נבהלתי שהוא צודק והתגייסתי לזרום.  

אבל אז היא אמרה, את יכולה לעשות מה שאת רוצה. 

16/06/2018 13:00
אני כזאת פול אוף שיט. למה אני מכניסה את עצמי לסיטואציות שאני לא יכולה לצאת מהם. 
נכתב על ידי , 15/6/2018 08:27  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



when it hits you, you feel no pain


 

 

   

   

נכתב על ידי , 4/6/2018 20:48  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פחד מהתמוטטות


אם זו דוגמא מאולצת לקשרים שלי או להחלטות שאני לא לוקחת אני בטח בבעיה. שאני לא רוצה לעבוד עליה יותר. לא איתך. אמרת שברגע שאתה מעלה את זה אני נהיית קרה ובהאשמה עצמית. ואפילו שהארשת מרצינה ומחמירה. אמרת את כל החלקים על האמפתיה שאני תופסת כרחמים. כביכול נרמלת את כל הבלבול. אבל האישורים שלך רק הוציאו אותי בבלבול יותר גדול. אני לא רוצה להשתהות, אני לא רוצה לחכות. לא הכל מופנה פנימה ויש לי הגנות להגן עליהן. לא רוצה שישברו לי כלום. רוצה לחיות בהגנות שקריות תמיד. אני כבר לא רוצה את הכל ישיר כמו שביקשתי. ולא את התובנות האלה בכלל, כי הן מרגישות כמו טעות שאני לא רוצה לשמוע. אני בוחרת לפעמים בטעויות להיות, בלי לחשוב על כלום יותר מדי כל הזמן. ועכשיו זה בוער לי לפעול ככה שוב. לבחור ולהחליט זה מקום טורדני ומוטרד כשהכל קורס ומתערער ומתדרדר. מעדיפה להתפשט פשוט לחיות, גם כשהחשיפה הזו רודפת אותי בחלומות. אין זמן להתייסר פרימיטיבית. כפית איזו מילה והתנצלת על המינוח אבל עדיין השתמשת וגם הסברת. הבנתי ובכלל לא היה אכפת לי, אתה יכול לתקוף סמנטית מה שאתה רוצה, אבל אני בהתנגדות רגשית לקבל, מההצפה הקוגנטיבית. אני בכלל נמצאת פה על סף נפילה אינסופית, ובמקום החזקה אתה מציע זמן. אני צריכה סובייקט התייחסותי שיחזיק אותי פיזית. או את הכהן, מישהו לא אפשרי להשליט. ולהרגיש כוח איכשהו איפשהו ועדיף בצורה מינית. 


אולי בנזוג בגרוש צדק וצודק בהתנהלות האינרטית שלו, בפיצולים המגנים ובמניפולציות הרגשיות שלו ושהם עושים לו. בלי אפילו מדי משים. ברור שלא. אבל כמה קל להגיד, לזרוק את השכל כמו האחים שלו. ורק להאמין להאמין להאמין. לחיות עם משמעות משובלנת שמישהו הכין. ולא לחשוב. בטח שזה נוח ממיגרנות כרוניות ולופים וספליטים מודעים. שהוא יעביר ככה את החיים. אבל למי יש זמן ומספיק שקט בתוך הרעשים האלה, ולכי תפרידי בין קולות חיצוניים וייצוגים פנימיים לאמיתיים. 


ביקשתי ג'ין אנד טוניק עם לימון. נכביתי מההשתקפות בפנים שלו ומהבדיקה החוזרת אם הכל בסדר. לא חשבתי על כלום אבל הרגשתי שנראיתי מהורהרת. רק הרגשתי מרוקנת. עייפה מלהכיל את ההשלכות האוטומטיות וההעברות האמיתיות. 

נכתב על ידי , 1/6/2018 12:09  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לורניקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ורניקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ