לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הַחֹמֶר הָאָפֹר



Avatarכינוי: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2018    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2018

על קרבה והקרבה


לא שאני רוצה להיות פאתטית ולא שאני רוצה השפלה, אז אני רק חושבת איך הייתי מקשיתה את הגב ואומרת לך, לא בא לך גם לא לשחק קצת? לא נעשה אחד לשניה רע, וגם לא שניה לאחד, רק בוא לשניה. ואני אעביר שוב יד בשיער שלך ועל הלחי והפעם אאפשר נשיקה ולא תפסיק בכלל ולא תזכיר את הקושי ואת מה שאפשר ואת מה שאי. ולא תהיה כזה ג'נטלמן ורגיש והגיוני. 


אני לא אעשה לך חללים קטנים, אני רק אעשה לך נעים. הפלירט היפה שלך השאיר אותי רעבה לעוד, איך תחזור לעבוד ואיך נחזיק את הסוד. שלקחת אותי בידיים ואמרת את הכאב שלך והחזקת קצת את שלי, ואז לקחת אותי לאכול ולא רצית שאניח את הרגליים. אני יודעת שלהניח עליי את היד, ולחבק אותי והליטופים, זה היה לך נעים. ולאכול ביחד מהצלחת שלי. ולדעת עליי דברים. והיה גם מצחיק, אתה מצחיק. אהבתי את הרפרנסים. וגם ירדנו לעומקים, נכנסנו לעמוקים. כתבתי כבר שהכנסתי רגליים, רק לא שחזרנו כאלה חוליים. 


אמרת שזה הדייט הכי כיפי שהיה לך וסיפרנו דברים לא מחמיאים, אבל בסוף דחקנו ביחד ולא סיפקנו דחפים. אל תחזור לעבודה, איך אני אסתכל לך בעיניים בלי לחכות שתבוא מעצמך לדבר ולעזור. לא לקרוא אני אתאפק גם עכשיו, התאפקתי גם אז, כשהמתח היה גבוה. לא קראתי, כל פעם באת לבד. אבל בוא שנייה, ותעמוד ממש קרוב ותסתכל אל האופק ותחשוב, כמו הדוש שאתה מנסה להיות וגם קצת תתכופף לשמוע אותי יותר טוב. ואני אשחק אותה שוב לא מתרגשת ולגמרי רגועה, ואחשוב על זה שאמרת שאני לא שמה זין ושאני לא בליגה שלך (התברר שזה הפוך ועוד מעוגן בהלכה). אולי עכשיו יהיה לך יותר קל להביט לי בעיניים, אחרי שכבר צללנו אחד בשנייה בתהומות וגלשנו לפסים שלא חשבנו שנגלוש. 


כהן לא נמצא. אני יודעת איפה כי הוא אמר לי לפני שנסע. הוא חיבק וברח אבל הוא לא נישק וגילה (הוא לא כמו אקסלי הבן זונה). ברור שעדיף ככה, רחוק מהעין רחוק מהלב. גם פסיכו הסכים שזה לטובה. אבל מצד שני, כשתחזור מה יהיה, אני קצת בחרדה. אולי אל תחזור לעבודה? אתמול המנהל זרק לי שאני מיועדת לך, ובחן את הפנים שלי וחיכה. העברתי הלאה ואפילו לא השתהיתי לעקוץ חזרה. שלא יראה לי, שלא ידע. אבל איך ומה, זה בטח בגללך. אתה שלא הסתרת את המבטים המתבייתים, אני זוכרת בהרמת כוסית את העין שלך מציצה לי לתחרה. או שזו אני שכולם ראו לה את המבוכה? אולי רק אותך הצלחתי להשלות באדישות שאני קצת סנובה וכלבה. או שגם את המנהל שאלת אם יש לי מישהו? כי אם בכלל, הוא אמור היה בכלל לחשוב שאני נשואה. 


חבל שזה חייב להיות איזה חלל שיפער ביני לבינך. אפשר גם פשוט להריק לרוקן את הריקנות בקטנה. זה לא חייב להיות עכשיו חתונה או כזו הקרבה. שנייה תתקרב לחטאת לעולה. אני נושכת שפתיים חזק כמו אז, באוטו שלך. אתה צדקת, אתה צודק, כהן מוצדק צדיק שכמותך. חוץ מזה, זה בטח לטובה. תזכרי שאת נקשרת ושאת לא יכולה להקריב ולהתקרב ואז להתקרבן ולהיזרק לעזאזל כמו שממש לא היית רוצה. מזל שלמישהו אחר יש כבוד ומשמעת עצמית. אבל אל תשכח, אני בסוף עצרתי את הנשיקה. 

נכתב על ידי , 4/5/2018 18:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לורניקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ורניקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ