לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חוויות ראשונות-הכל מהכל

הבלוג הזה יעסוק בכל הפעמים הרשונות שלי. הנשיקה הראשונה שלי(כן כן היא עוד לא הייתה מבחירה כמובן(;) החבר הראשון. הדיאטה הראשונה והכתיבה היוצרת הראשונה שלי(אני מקווה שתהיה גם השנייה השלישית וכו).

כינוי:  הפעמים הראשונות

בת: 23





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2014

הדוד חיים אוהב אורחים(?)


זוהי הפעם הראשונה שאני כותבת משהו,וזה נושא שפשוט זרם לי לראש ונשפך ממני.

לפני כן אף פעם לא כתבתי,חשוב לי שתשאירו ביקורות.

מה צריך לשפר ותגידו מה בסך הכל הבנתם מהקטע אולי יש קטעים שרצוי לחדד כדי שיהיה מובן יותרץ

אשמח לביקורות ותגובות(:








דוד חיים אהב אורחים.

אבל לא את כל האורחים,הוא אהב שאני באה.

זה מה שהוא היה אומר לי בשקט בשקט באוזן,שרק אני באה הוא היה אוהב.

ידעתי שהוא אהב שגם שרית באה,אבל לא קינאתי,ממש לא.

ובעצם כמה אירוני זה שקראו לדוד חיים,דוד חיים.

שלא תחשבו שאני באמת יודעת מה זה אירוני,אבא הסביר פעם,מזמן, אבל אני ילדה רעה,טיפשה שכמותי לא הבנתי.

ובעצם אתם תוכלו להחליט אם השם של הדוד אירוני או לא.

______________________________________

 

הייתי באה לדוד חיים כמה פעמים בשבוע,ובכל פעם אותו הסיפור,רציתי לברוח,לצרוח,לפעמים הייתי סוגרת עיניים חזק חזק כדי לדמיין שזה רק חלום ותכף נגמר.

אבל הדוד חיים אהב אותי,רק הדוד חיים אהב.הוא היה אומר שלאף אחד לא אכפת מילדה טיפשה ורעה.

ובלעדיו אין לי כלום.

האמנתי.

בן אדם אוהב לא משקר

נכון?

נכון שלא?

 

______________________________________

 

לא תמיד הייתי רעה.או שאולי כן?

פעם אחת חשדו בדוד חיים שהוא עושה דברים "רעים" לי.

בשרית לא חשדו.

אני לא הכחשתי.

פשוט עמדתי שם דוממת כמו עץ,כמו תמיד בעצם.

הוא הכחיש הכל.

האמינו לו.

ואני? אני המשכתי לשתוק.

הוא לקח אותי לצד,ואמר שמגיע לי עונש כי אני ילדה רעה.

אבא תמיד אמר שילדים רעים צריכים להענש.אז שמחתי הדוד חיים "מתקן אותי"

אולי אחרי העונש כבר לא אהיה ילדה רעה.

אולי אחרי העונש אלוקים יסלח לי.

אני אשאל אותו,אני אשאל את אלוקים,תכף תכף אשאל.

אני בדרך אליו,כבר ממש קרובה.

אני שומעת את אמא בבכי צועקת לעברי "איך איך עזבת מלאך שלי"

'מלאך' אמא קראה לי 'מלאך', מה היא כבר יודעת?

אני לא מלאך אני ילדה רעה,אבל אמא לא רואה את זה,כמו שלא ראתה את הכאב בעיני.

כמו שלא רואה את הכאב בעיני שרית.

כנראה שרק ילדה רעה תזהה את הכאב בעיני ילדה רעה אחרת.

שרית עוד מעט תבוא,תצטרף אלי.

עכשיו אני לבד,בלי הדוד חיים.

הוא נשאר למטה ואני בינתיים עולה לשאול את ה' האם הוא סלח לי על זה שהייתי ילדה רעה.

אני חושבת שהוא סלח,יש לי תחושה שהבנתי מה זה אירוני,והשם של דוד חיים הוא אירוני.

למדתי להשתמש במילה, אז אני כבר לא ילדה רעה?

נכתב על ידי הפעמים הראשונות , 9/7/2014 17:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





20
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סיפורים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להפעמים הראשונות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הפעמים הראשונות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ