לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Sometimes I wish someone out there will find me- till then I walk alone

Avatarכינוי: 

בת: 15

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2014    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2014

לדבר או לא


זה יועיל אם אני אדבר איתה?
היא תבין?
היא באמת תרצה לעזור?
היא תשפוט אותי?
היא תחשוב שהבת שלה משוגעת?
זה יסבך לה את החיים קצת יותר?
זה יגרום לה להגיד "למה היא לא יכולה להיות נורמלית?" ?
הלוואי שהייתי יודעת.
לדבר איתה או לא? סובל
נכתב על ידי , 16/7/2014 17:30  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נמאס לי


נמאס לי מלא לתפקד
נמאס לי מלהיות עצבנית וכועסת ועצובה
נמאס לי מלהיות לבד
נמאס לי לראות את כולם חיים את החיים שלהם,
ורק אני פה

נכתב על ידי , 12/7/2014 14:23  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



antisocial?


מאז שהייתי קטנה לא אהבתי שחברות שלי היו באות אליי. תמיד פחדתי שיהיה אצלי משעמם או שהן לא יאהבו את האוכל.
מין חוסר ביטחון כזה. אבל מאוד הייתי אוהבת לצאת מהבית ותמיד רציתי לישון אצל חברות שלי.
אתמול חברה שלי התקשרה אליי ושאלה אותי אם אני רוצה שהיא תבוא לישון אצלי.. רציתי לענות  לא . אבל לא היה לי נעים, בכל זאת אני הלכתי לישון אצלה פעם אחת .. בכל מקרה אמרתי לה שאני לא יודעת, לא בטוחה וכו' וכו'. אבל היא התעקשה ואמרתי בסדר. 
התחרטתי על זה כמעט מיד. הדבר שאני * הכי * מפחדת ממנו במצבים חברתיים הוא שתיקה מביכה. זה נוווווורא מלחיץ אותי. ומצב כזה נוצר בקלות שאת מעבירה לילה שלם עם חברה. 
בקיצור היא הגיעה אליי והיה בסדר.. ודיברנו הרבה על היום הולדת שלה. אמרתי לה שכמה מהחברות שלה אמרו שהן לא יגיעו.. זה אחד הדברים שחירבנו לה את מצב הרוח. כמו שרק אני יודעת, כשהיא יצאה מהבית שלי היא כבר הייתה עצבנית ורצתה לבכות. זאת הייתה אשמתי בדרך עקיפה. באמת שאני טיפשה. גרמתי לה להיות לחוצה לגבי יום ההולדת שלה הרבה יותר ממה שהיא הייתה, וזה רק בגלל שפחדתי משתיקות מביכות והעדפתי לדבר על כל דבר מאשר לשתוק.פרח
רק חיכיתי לרגע שהיא תלך. כשהרגע הז הגיע, הרגשתי הקלה. לא צריך יותר לחשוב על נושאי שיחה, לא צריך יותר להיות לחוצה, לא צריך לנסות להוכיח שום דבר לאף אחד. שקט הוא כבר לא דבר מביך. רק אני והשקט שלי. 
הלוואי שהייתי יודעת למה אני ככה. אף פעם לא הייתי כזאת. אוף. אוף. אוף. אבל מצד שני, מה אכפת לי אם זה מרגיש לי טוב?
נכתב על ידי , 10/7/2014 20:49  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אז החלטתי לפתוח בלוג.
יש לי אינסטגרם, אבל זה די קשה לכתוב באנגלית אני מעדיפה בעברית..
אני מניחה שכדאי לכתוב על עצמי קצת:
אני בת 14, מאזור המרכז. חושבת הרבה, נוהגת להרחיק ממני אנשים, סיטואציות חבריות מלחיצות אותי נורא,
אני לא מחבבת את עצמי במיוחד, אוהבת שחור 3: ועוד הרבה בולשיט.
מוזיקה: לנה דל ריי, the neighbourhood, וכל השאר זה סתם שירים יפים שאני נתקלת בהם.&nbsp;
הלוואי שיותר אנשים היו מכירים את the neighbourhood -_-
בעיקרון יש לי חברה אחת שאני מתראה איתה...&nbsp;
עולה לתיכון - בצפר חדש :O
זהו בערך .&nbsp;
נכתב על ידי , 8/7/2014 22:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





146
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לultraviolence אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ultraviolence ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ