לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זהו בלוג אישי בעיקר.. ברוכים הבאים לעיניים שלי..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2014

מלחמה ושלום עם עצמי 2




היי לכם שוב :)) 


 

כמו שהבטחתי לכם שאכתוב לעתים קרובות יותר, הבטחתי זאת גם לעצמי.. אבל יש ימים שהמילים קצת פחות מסתדרות בראש ואז לרוב, אני פשוט מוותרת על הכתיבה ומחכה ליום בו הדברים בהירים יותר. 


בפוסט הקודם כתבתי על שלווה. הרגשתי שלווה שלא חשתי זמן רב. וכמו בכל דבר, כמו מזג האוויר שמשתנה, כך השתנה המצב השלוותי שלי והפכתי תזזיתית המחפשת מענה לאותה אנרגיה מתפרצת. מצב, בו הדברים קצת פחות בהירים והאנרגיה התזזיתית מתחלפת בחוסר אנרגיה.. 


בימים כאלה, אני קצת מכריחה את עצמי לכתוב.. בהתחלה זה קצת קשה אבל פתאום המילים והמחשבות יוצאות אל הדף או אל המקלדת ועושות את אותו הסדר שחסר, אותו הסדר, שרציתי למצוא..


וכאן, אני חוזרת אל המפגש הרביעי באימון, בו הבנתי שאני צריכה לחשוב על הדברים שאני רוצה. אני צריכה למנות אותם בקול. למנות אותם בכתב. את כולם כולל כולם, בלי לגרוע משום מחשבה, בלי תירוצים וללא פחד.. ואולי, מתוך כל זה אוכל "לדוג" לי את המטרה הנכונה לי.. מטרה עדיין לא תפסתי בחכתי אך הבנתי שאין סוף לאפשרויות.


לפני שאחזור לספר על חוויותיי באימון, אזכיר לכם, שהמטרה הראשונית שבגללה פניתי לאימון היתה למצוא מטרה. זה מצב קצת מוזר ואפילו מפחיד לדעת מה אתה רוצה לעשות בחייך, כל חייך, ואז למצוא את עצמך חסר מטרה וחסר כיוון. זה מצב של היסחפות בתוך מערבולת אוויר. זה מצב של גל צונאמי אשר אין מנוס ממנו. זו מפולת של אבנים וסלעים, שרומסת אותך, ואם יש בך כוח וקצת מזל, תצא רק עם מכות יבשות..


אז כמו אחרי כל מפגש, חזרתי הביתה עם מעט תובנות, המון סימני שאלה, מלחמה של תחושות טובות וטובות פחות ואפילו עם שיעורי בית. 


במהלך אותו שבוע ישבתי עם עצמי וניסיתי לחשוב מי ומה רציתי להיות ולעשות כשהייתי צעירה יותר. בימים בהם היתה בי תשוקה שבערה בכל עצמותיי ולא נחתי לרגע עד שנתתי לה ביטוי. ימים בהם היתה לי תמונה ברורה כל כך של עצמי במקום הנכון לי.. 


איך שכחתי..?! פתאום נזכרתי.. פתאום התמונה עלתה מנגד עיניי ולא היו עצומות הן.. מצאתי את המטרה שלי!!


נרגשת כל כך ציפיתי אל המפגש החמישי.. נרגשת ומלאת ספקות.. הכל נשמע לרגע כל כך סוריאליסטי שפחדתי אפילו להעז לחשוב על זה..


המשפחה.. החברים.. מה יגידו כולם..?! כל אותם שדונים הציפו אותי בקולות התבוסתניים שלהם שלרגע אחד חשבתי שאני משתגעת.. 


אולי זו לא המטרה? ואם כן אז איך? ומה אעשה? והאם אצליח? ואם אכשל? ומה יקרה? והאם זה מתאים לי? והאם זה הגיוני? 

 

כל כך הרבה שאלות.. 


אספתי את כנפיי וטסתי גבוה אל עבר החלומות ככל שיכולתי. התחבאתי שם, עם דובוני איכפת לי, בין העננים וחיכיתי.. למפגש החמישי.. 


אולי עד שהוא יגיע הכל יעבור. אולי ההתרגשות תרד. ואולי.. רק אולי.. מישהו יאמר לי שאני לא משוגעת.. 


אז בינתיים, בחרתי להניף דגל לבן אל מול עצמי והחלטתי להשתחרר מהמחשבות. 


שלום גם עליכם, ותודה :))

ועל המפגש החמישי - בקרוב


 

נכתב על ידי רונה-לי , 1/9/2014 21:15  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  רונה-לי

בת: 33



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונה-לי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונה-לי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2014 © נענע 10 בע"מ