לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

random


כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


7/2018


מצאתי קטע שכתבתי בסביבות גיל 17. הוא נכתב בעיפרון והכתב הולך ונעלם, לכן אני מעתיקה לכאן.

 


 

אני קצת יותר בסדר עכשיו. הגעתי לרחוב לא מוכר, ואני אתחיל לחזור הביתה ברגע שהבפנים יחזור להיראות לי מזמין. כרגע השהייה בבית עדיין מסויטת. בסוף כל היציאה הדרמטית הזו תסתכם בזה שאני בסך הכל מחפשת דרכים להתחמק מללמוד למתכונת במתמטיקה מחר (המתכונת האחרונה שלי, שלאחריה תהיה הבגרות האחרונה שלי). טוב להיות באיזור לא מוכר, למרות שהרחוב הזה ממשיך לרחוב ראשי שאני מכירה היטב. לצערי אני לא ממש מסוגלת להיאבד בעיר הזו. 

 

אני בגן דניאל עכשיו. עשיתי סיבוב בכל מיני רחובות בעיר, בלי לרדת יותר מדי למטה. לא הגעתי לסביבות הטכניון ומרכז זיו. אני מרגישה סוג של אותו דבר, רק עם רגליים יותר עייפות ויותר אדישות כלפי אנשים ברחוב. אני אגיע הביתה ועדיין אהיה עמוסה בתחושות של מיאוס, שנאה, וחוסר סבלנות. עדיין אין לי כוח לאף אחד כמעט. לא לבני משפחה בכל אופן. דברים שעצבנו אותי קודם עדיין מעצבנים אותי. (אני חייבת להפסיק לזלזל בעצמי כי מה שאני כותבת משעמם! ממש קשה לי להשלים עם הבנאליות שלי... למרות שאני יודעת שזה בלתי נמנע). 

אני יודעת שאני לא באמת צריכה לחפש להיות טובה יותר, רק שיהיה לי כיף יותר. אני צריכה למצוא איכשהו את מקומי. נראה... בינתיים אנסה ליהנות מהדרך. (אני רק בנאדם)

 


נכתב על ידי , 11/7/2018 19:32  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,726

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל37 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 37 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ