לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"הדרך"- אצן חובב וחיי כאצן אולטרה מרתון ...

בתור אצן חובב אני מעלה בכתב את המסע שלי לאולטרה מרתון- האימונים , ההרגשות והחוויה ..מבטיח להמשיך לרשום גם אחרי :)

כינוי:  adi yariv

בן: 42

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

3/2017

שבועיים של התנזרות..בערך.


אז אחרי הפוסט הקודם  שבו פרשתי בפני מי שקרא איך התחברש לי (וסליחה על העברית ) אירוע הJMUT בירושלים בגלל הקאות ואיך החלטתי לקחת DNF לעצמי  בגלל ההקאות, יצא לי לפני שבועים לרוץ בסוף יום עם חבר .

עכשיו לרוץ בסוף יום זה ממש לא הגדרה נכונה -יותר נכון אחרי הצהרים ,אחרי שעתיים שבהם אכלתי הרבה -אבל ממש הרבה  ואחרי שאני מסובב בראש את  נושא הDNF .

בשורה התחתונה- הריצה הייתה בסדר , לא מדהימה , לא קשה מדי למעט הקיבה שלי שרצתה לקפוץ החוצה כל דקה . אבל פשוט "מאאא"- פשוט ריצה ללא חשק ללא עניין -"גומרים הולכים" שכזו ולמען האמת לא ככה אני רוצה לרוץ.

אני רוצה להנות מהריצה , כמה שזה ישמע הזוי - להנות מהכאב של הריצה , להנות מהדרך ממזג האויר, מהחברה ,מכל מה שיש במהלך הריצה ובאפקט שנשאר לאחר מכן בין אם ה"היי" או העייפות שבאים לאחר מכן .

וברביעי זה פשוט לא קרה .זה כאילו נעלם ואני חייב לציין שבשעה הראשונה הייתי בסוג של פניקה -כמו תינוק שמגלה שלקחו לו את הצעצוע החביב עליו ונבהל, כזו פניקה .

אבל אחרי זה חשבתי קצת ואמרתיל עצמי שעד שלא ייגרד לי שוב בעצמות לרוץ ואסיים ריצה עם חיוך אולי פשוט עדיף לנוח מהריצה .

וזה מה שעשיתי -הספקתי לנוח הרבה , ללכת ברגל כמה פעמים עם אשתי , לרכב פעם אחת על אופני כביש בלילה (!!)  ולא לחשוב על ריצה ..מוזר לכשלעצמו זה עשה לי טוב .טוב מאוד אפילו .

אתמול נעלי הריצה שלי התחילו לילל אלי ואני מצאתי עצמי נמשך אליהם, החלטתי לצאת לרוץ - ריצה לא מחייבת כזה 10 ק"מ עם משחקי מהירות,

ההתרגשות בהכנסת הנעלים לבית ומיקומם ליד הדלת , סידור הבגדים והציוד פשוט הראו לי שצדקתי שהפסקתי(בערך ) לשבועים.

היום בבוקר רצתי  וחייכתי חלק מהזמן , והפנמתי את הכאב שלו ייחלתי בחלק אחר של הזמן ושחזרתי היה לי חיוך על השפתים-חיוך של געגוע שהוסר ושל השלמה .

 

חזרתי.

 

ולכל מי שקורא בין אתה או את הולכים/רצים/רוכבים/שוחים או השם יודע מה -אם פתאום נעלם לכם קצת החשק ואתם תקועים ועושים את האימון או הספורט רק כי "צריך" תעשו לעצמכם טובה -תנוחו קצת , תקחו שבוע/ שבועיים /חודש OFF  עד שזה ידגדג לכם באצבעות- החזרה לאחר מכן תהיה מהנה מאוד ואני בטוח שתחחיכו לעצמכם יותר מפעם אחת בהמשך הדרך.

 

נתשמע ונתראה בשבילים. 

נכתב על ידי adi yariv , 27/3/2017 12:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Jmut- הDNF הראשון שלי...


גם זה היה צריך לקרות...ככה לפחות אומרים.

אבל אני לא כל כך האמנתי או חשבתי,אבל זה הגיע.

הDNF הראשון שלי,Did Not Finish.

 משפט קצר שמאחוריו כל כך הרבה,בעיקר אכזבה.זה הרגש שיש לי כרגע בקצה הלשון...

זה התחיל אחרי 21 קמ..בדיוק סיימתי את העליה של כרמילה ו..הקאתי.

חשבתי לעצמי שזה סימן שהגוף מנקה משהו שלא עשה לו טוב והמשכתי לרוץ אבל אחרי כמה מאות מטרים שוב.והפעם זה היה איך נאמר?הכול,כול מה שנשאר וכול מה שלא נשאר ..פשוט ריקון מוחלט.

מצאתי עצמי על ארבע עם כאב אדיר בכל שריר ופשוט הבנתי שזה לא זה .

למרות ההכנות והמסלול המדהים,הפעם זה לא יקרה..תוך כדי בחילה גררתי עצמי לאורך 5 קמ עד לתחנה ושם פרשתי סופית....

על פניו -ההחלטה הקשה הייתה נכונה,לרוץ חצי מיובש זה לא רעיון חכם וההחלטה לעצור מתבקשת מאליה ..אבל עמוק בפנים אי אפשר להמתיק את המרירות שמתלווה למהלך כזה...

 

עכשיו נשאר לי לנתח מה קרה שם,מה הוביל אותי למצב הזה,איפה טעיתי?

ליישם ולהמשיך הלאה.

 

תמיד קראתי שלפעם הראשונה שפורשים מתלווה הבנה גדולה ואפילו קפיצת דרך במהות הספורטיבית של מי שהגיע לזה..

 

רק שכחו לציין שזה כואב ומלווה בתחושת מרירות....

נכתב על ידי adi yariv , 10/3/2017 22:04  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,928
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , ספורט , מדעי הרוח
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לadi yariv אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על adi yariv ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ