לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חשיפה


מנסה משהו חדש

Avatarכינוי: 

בת: 29




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2018

חנוכה ובדרך לגירושין


ערב נר ראשון של חנוכה תשע"ט.

כל החנוכיות בשכונה כבר דולקות, השכנים שרים להם עם כל הילדים, ואני יושבת לי לבד עם קפה וסיגריה חסרת תיאבון ומצברוח.

אתמול בלילה בכיתי איזה שעתיים עד שהקטנה שלי באה אליי למיטה ונרדמתי יחד איתה. הדרך לגירושין מתחילה להשפיע עליי.

אני מרגישה את הדיכאון מזדחל לו בתוכי, והרחמים העצמאיים לא מאחרים לבוא.

מרגישה את הכישלון, את האכזבה, את הבדידות ובעיקר את הכאב הגדול על חורבן ביתי הפרטי.

הקטנה שלי כבר בת שנתיים וארבע.

אנחנו גרות "לבד" כבר יותר משנה.

אני לבד, בלי בן זוג - עם כל מה שזה אומר כבר (הרבה) יותר משנה.

מנסה "לרקוד" בין הלגיטימציה לתת לעצמי להיות באבל על החורבן שלי,

לבין לא לשקוע, לזכור את הדברים הנכונים, ולהסתכל קדימה. (וגם על ההווה, הדברים הטובים שכן יש)

זה לא פשוט בכלל כמובן...

אז עוד מעט נדליק נרות יחד ואני אספוג אותה ויהנה ממה שאפשר, כמה שאפשר, אהיה חזקה עמה שאוכל כדי שאוכל לטפל בה כמו שצריך,

ואחרי שהיא תירדם, אוכל לבכות שוב.

יש בזה משהו מוזר וטוב כאחד.

מצד אחד קשה ו"כבד", מה עכשיו לטפל במישהו אחר כשאני כולי באבל וצריכה אני בעצמי שיטפלו בי? (לא שמישהו יעשה את זה..)

מצד שני יש בזה משהו. זה שהיא לא נותנת לי לשקוע זה קטע.

זה שאני רוצה לא לשקוע בשבילה, ומגרדת את עצמי מהמיטה ב שש בבוקר לפני שהיא תתעורר כדי שכשהיא תתעורר אהיה כבר קצת מאופסת על עצמי,

כדי שכשהיא תקום אוכל להשיב לה חיוך, ואפילו אולי לזרום איתה ולשים שיר ברמקולים ולרקוד איתה.

וואוו. זה חתיכת דבר.

ושוב, זה קשה ומהמם כאחד...

וגם אם הצחלתי חצי שעה ואחרי חצי שעה זה נגמר וחזרתי ל"עצמי"... עדיין! הצלחתי חצי שעה! פעם גם את זה לא הייתי מצליחה! ממש לא!

(אני צריכה להזכיר לעצמי את זה כל הזמן.....)

בקצ', חג שמח? פחות אצלי כרגע, אבל הלוואי שיהיה לכל השאר. למה לא.

ושרק אצליח כל פעם מחדש להצליח להרים את הראש מעל המים, אפילו לקצת...

חנוכה של בית ואהבה שיהיה לכולנו...

עכשיו. וגם אם לא, אז שנה הבאה או אחריה או אחריה.

אמן.

נכתב על ידי , 2/12/2018 17:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




587
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , הורים צעירים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmaya7312 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על maya7312 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ