לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

באור חיפשוך מלאכים רבים


Avatarכינוי:  Thousand Suns

מין: נקבה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2017

אלף אגמים - חלק א


הסתכלתי לו בעיניים, שחורות משחור עם הבזקים שהזכירו לי "אלף אגמים". הוא התבונן ישירות אל תוך נבכי נשמתי, עד כדי כך שהרגשתי בזה חודר אלי. הדבר גרם לי להרגיש ילדותית ורכה פתאום. רציתי לפרוץ בבכי ולברוח משם, הכי רחוק שאני יכולה כי הוא ראה את מה שלא הייתי מסוגלת לראות בתוך עצמי. רציתי לברוח, אבל מבטו ריתק אותי אליו ואל תוך האדמה שעליה עמדתי. כל מה שיכולתי לעשות הוא להמשיך ולהתבונן אל תוך אלפי האגמים שהסתחררו לו שם בעדינות ובמעגליות בתוך עיניו.

הוא היה גבר נאה. לא אחד כזה שהיה מושך מבטים מכל הבחורות ברחוב, אבל ברגע שעיניו היו נוחתות על זו שהוא בחר לו לעצמו, אז היה מתגלה גבר מושך ביותר שאחיזתו איננה מרפה. כמו קסם שחור ומשכר, הוא היה מהפנטה ועושה ממנה כשלו. 

הוא לא התבייש להראות לי שהוא רוצה אותי. יכולתי לחוש בכך שהוא רוצה אותי בעדינות אין סופית מופלאה ובאותה נשימה בנחישות אגרסיבית שמוסתרת מתחת לפני השטח.

משהו בו מתוק כל כך, כל כך. משהו בו מסוכן כל כך, כל כך. משהו בו עמוק, עמוק, עמוק. משהו בו מסנוור, וממסמר לאדמה. משהו בו מניד עפעף, ורואה אל תוך נבכי נשמתי.

מבטו התארך עוד. כאילו שיחקנו את המשחק של מי מרפה ראשון. הרגשתי שבמבטו הוא מחטט בסודותי הפנימיים והעמוקים ביותר, הסטתי את מבטי ממנו. המשכנו להשתהות ואף אחד מאיתנו אינו מדבר, במילים. הוא לפתע נאנח, הסתכל בשעונו, אמר שכבר מאוחר, והסתלק כלא היה. רק מבטו המשיך והמשיך להתבונן עוד עמוק יותר ויותר בעיני רוחי.

 

בימים שחלפו לאחר מכן עוד המשכתי לחשוב עליו. כאילו הותיר בי סימן, צלקת. משהו בי המשיך לדמם. לא הצלחתי להפסיק לתהות לפשר אותו בחור מוזר ומסוגר עם אותן העיניים שחורות משחור שמתוכן נשקפים אגמים תכולים. הרגשתי כל כך אנוסה לאחר ששהיתי במחיצתו. כאילו לרגע הוא רוצה אותי, ולרגע הוא בורח ממני. לא הפסקתי לתהות לעצמי: מי הוא, למה הוא התבונן בי, למה הוא הלך ממני, וכמובן, מתי אראה אותו שוב. את מעגל התהיות והמחשבות הפסיק לפתע פתאום הבן זוג שלי שהתפרץ לדירתי. הוא חש שמשהו קורה איתי. בעיניו אני שבויה בתוך עננה ואני לא מגיבה לשום דבר שמתחולל מסביבי. אנחנו יחד- זו נוחות מנחמת ונעימה, אבל גם מעצבנת. עוד לא התחתנו, כי אז זה היה הופך להיות באמת משעמם ומרגיז. אלוהים, העיניים האלו לא עוזבות אותי לרגע. הבן זוג שלי מחכה שאענה לו אם אני רוצה לשתות תה או קפה. אלוהים, העיניים היפייפיות האלו. הוא שואל אם אני איתו בכלל, אם אני מקשיבה. אני מתנתקת לרגע ממחשבותיי, ועונה לו שכן, ברור שאני איתו. ואני אשתה תה. הוא חושד מעט, ולאחר מכן מתרצה, ומתפנה להרתיח את המים. מעניין איפה הוא גר, אולי זה פה באיזור, אולי אנחנו גרים באותה העיר. ואיפה הוא מבלה בסופי השבוע שלו. האם הוא גבר של מועדונים או בארים? או אולי הוא יושב וקורא ספרים על מיטתו? אולי יש לו בת זוג, שנשבתה מזמן בקסמיו ומסרבת לעזוב, אולי הוא אוהב אותה, אולי הוא משחק בה, אולי הוא מקריא לה ספרים לאורו של ירח, אולי הוא מתבונן בה ואז בורח.

"התה שלך מוכן" הוא אומר לפתע. הולך וסוגר חזק את הדלת מאחוריו.

הוא לא מרוצה ממני.

אני נשארת לשבת שם, שותה את התה שלי, המר, יש לציין, ומתבוננת מבעד לחלון. והמחשבות אינן פוסקות, כמו מטר מטאורים שאין לו סוף. ואני לא יודעת למה, בא לי לבכות, בא לי לצרוח מכאב פנימי, מעמקי נשמתי. הבחור הזה חשף אותי בהינף יד, ולא נשאר אלא לשאת בהשלכות של מערומי האין סופיים. 

 

-המשך יבוא-

 

נכתב על ידי Thousand Suns , 7/12/2017 10:31   בקטגוריות סיפור בהמשכים, אלף אגמים, אהבה ויחסים, סיפרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,657
הבלוג משוייך לקטגוריות: ציורים ואיורים , צילום , גרפיקה ופוטושופ
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThousand Suns אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Thousand Suns ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ