לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי:  incinerate

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2015


אני כל כך צריכה מגע אנושי

בוכה בשישי בערב

על המצב

שלי ושלך

ובאופן כללי

אני רוצה שהכל יהיה כמו פעם

שתסתכל לי עמוק בעיניים

ותגיד לי שאני הכי יפה בעולם

ושאתה אוהב אותי כל כך

ותלטף אותי

ונשכב כשברקע יש את דוליטל של פיקסיז

אנחנו מכירים כל כך הרבה שנים ואני לא חושבת שבשנה אפשר להפסיק לאהוב מישהו שאתה אוהב קרוב לארבע שנים

 

נכתב על ידי incinerate , 15/5/2015 23:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני פוגשת את הפסיכולוגית שלי אחת לשבועיים וזה מעט מידי בשבילי להתחשב בזה שכל יום אני קמה במצב רוח אחר לגמרי ולא מצליחה לשמור על יציבות

שלשום אחותי החורגת בלעה את הכדורים של אבא שלה,השאירו אותה בלי השגחה,זה לא המקרה הראשון שאמא שלי עשתה טעויות שהיו יכולות לעלות בחיים של מישהו,לא פחות נורא מהפעם שהיא הושיבה את בן דוד שלי על החלון שלא היו בו אפילו סורגים,או שהיא שפכה עליו בטעות מים מהקומקום ויש לו כוויה גדולה על היד עד היום.לא פחות נורא מהיום שניגשתי אליה בוכה עם חתך עמוק ביד והתגובה שלה הייתה אם את רוצה לעשות את זה אל תעשי את זה בבית.או מהכמה ימים שהיא תקעה אותי בפנימיה ולא סיפרה לי שהיא רשמה אותי לשם.או מכמות הפעמים שהיא הביאה אותי לתל השומר כדי לנסות לאשפז אותי ולא ראו שום הילה לאשפוז.

 

קניתי אוזניות באלף שקל היום,אף פעם לא הוצאתי סכום כזה על אוזניות,אבל להתחשב בזה שבזמן הפנוי שלי אני מעדיפה את המיטה והלפטופ מאשר לפגוש אנשים זה משהו שאני לא מוכנה להתפשר עליו. זה לא שאני לא יוצאת בכלל עם חברים,אבל נהפכתי להיות אדישה להכל

 

אני רוצה את נעם וזה לא אפשרי כי הוא בן 27 וזה הבדל די מוגזם 

פליז שיפול עלי בחור מסוג שלו

אני אוהבת אותם בריטים ומשופמים

נכתב על ידי incinerate , 14/5/2015 23:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יכול להיות שאני מגזימה?


אתה מסתיר אותי מהחברים שלך שלא ידעו שאנחנו בקשר עוד,אולי זה לא כזה נורא?אולי זה אפילו לגיטימי ובסדר?הפסיכולוגית אמרה ששנינו עושים את זה מתוך אינטרס משותף ואם זה נוח לנו ושנינו נהנים זה לא אמור לשנות.לא יודעת

בכל אופן אני מתוסכלת.ממש.כבר ארבעה חודשים אני עובדת במשרה מלאה ונגמרו לי החיים.עבדתי היום עשר שעות.זה לא בשבילי.ממישהי ששנתיים לא עשתה כלום,ולא התמודדה עם שום דבר אי פעם בחיים שלה,זה הרבה.אולי אפילו יותר מידי.תמיד אני רוצה לאכול הכל,ככה אני רואה את זה,אם אני אתחיל משהו תמיד אני אתן מעצמי את כל כולי,עד שאני אגיע לנקודת שבירה.וזה קורה,אני פשוט סוחבת את זה.יש ימים שאני חוזרת הביתה מפורקת ובוכה עם התקפי חרדה ואני אומרת לעצמי שאני לא אחזור לשם יותר.יש ימים שזה נסבל. איבדתי את החברים שלי,יש רק שלושה אנשים שכותבים לי באופן קבוע,אחד הכרתי לא מזמן שזה מפתיע שהוא משתדל כל כך לדבר איתי,השני מישהו שיש לנו חברים משותפים ואף פעם לא ממש דיברנו במציאות כי הוא יפה מידי בעיני וזה מלחיץ אותי,הבן אדם השלישי זאת חברה מאוד טובה שלי שאני מאוהבת בה קצת לפעמים.היא ממש מקסימה.

אבל החברים שתמיד היו איתי פשוט נעלמו.ואני כועסת.כי הם לא מנסים לדבר איתי,מצד שני גם אני לא ממש מנסה כבר מהמקום הפגוע שלי.

אני במקום לא ברור.זאת אומרת,אני עובדת.אבל אין לי שום בגרות ושום כלום,וזה מפחיד אותי איימים.אני מרגישה ממש כישלון.הדבר היחיד שאני "טובה" בו זה במוזיקה,זה מה שאנשים רואים אצלי כמרשים.היא יפה ויש לה טעם טוב במוזיקה.מה אני עושה עם זה?כלום.

נכתב על ידי incinerate , 6/5/2015 00:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

27,479
הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לincinerate אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על incinerate ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2015 © נענע 10 בע"מ