לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הבלוג של סבטי

השתחררתי ביולי 17, טיילתי במזרח 5 חודשים (פברואר-יולי) עם חבר שלי. חזרתי בן אדם אחר. יותר טוב לי, יותר טוב לי עם עצמי. מנסה ליישם את זה על כל היבט בחיי.

כינוי:  סבטי

בת: 21





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2018    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

9/2018

עוד תובנות!


תמיד עם כל תובנה שיש לי מגיעה התובנה המרכזית והיא שהחיים שלי מלאי תובנות, לא בקטע פילוסופי אלא בקטע של - אני בן אדם שעבר הרבה דברים ועכשיו לאט לאט אני מתחילה לצאת מהביצה הזאת, וגם צורות חשיבה והתנהלות שנראות לי רגילות לגמרי מתגלות כסבך ענק של חוסר היגיון שפשוט למדתי לגדול עליו. אבל זה סבך שאפשר לשפר אחרי שאני עוצרת ומביטה בו כמו שצריך.

 

אחותי אמרה לי שלדעתה יש לי עניין פתולוגי עם כסף, והיא צודקת.

אני מאוד לחוצה על הכסף שלי (בפועל אין סיבה, יש לי מספיק בשביל לחיות ברגוע וזה עוד אחרי טיול של 5 חודשים). אחרי חשיבה מאומצת עם עצמי (סליחה, אבל אין לי כוח לכתוב על כל התהליך כי כבר כתבתי הכל במחברת שלי) הגעתי לכמה מסקנות:

1. אני צריכה להפסיק להיות בלחץ על הכסף ולהפסיק להציב לעצמי יעדי משכורת, אני כבר אחרי טיול, אני לא משלמת חשבונות, אני לא בזבזנית וככל הנראה תהיה לי מלגה כזאת או אחרת ללימודים. אז במקום להציב לעצמי סכומי עתק, המטרה היא פשוט שארוויח לפחות כמו שאני מבזבזת, כך שיהיה סטטוס קוו חיובי.

2. אני לא אעבור דירה כי, מה לעשות, כיף לי שיש לי חדר גדול ומעוצב, וכיף לי שאני יכולה לקחת את הרכב שלה כשאני רוצה, וכיף לי שאני לא צריכה לשלם חשבונות. אולי זה חלש אופי, אולי זה שיטחי, אבל לי זה נחמד. אבל וזה אבל גדול, אני צריכה להפחית את התלות שלי בה ולהתחיל להתנהג כמו שותפה שוות ערך - לעשות כביסה, להוריד את הזבל, לשלם על הדלק, וכולי. לא רק כדי שהיא לא תרגיש שאני חייבת לה משהו, אלא כדי שאני לא ארגיש את זה. וגם כי (אולי בעיקר כי) אני לא רוצה לחיות כמו טפיל, כי ככה בדיוק אבא שלי התנהל בזמנו ואני לא כמוהו.
3. אני אחזור לחדר כושר כי תמיד הרגשתי טוב אחרי שהלכתי לשם, וזה יותר קל כשיש תוכנית מסודרת, ויש שם גם חוגים שאני יכולה לבדוק בתקווה שאולי אני אמצא משהו שאני נהנית ממנו.
4. אני צריכה להתחיל להכין לעצמי אוכל שאפשר לחמם מהר, כי כשאני חוזרת הביתה הרוסה מעייפות מהעבודה (מה שמביא אותנו לסעיף 5), אין לי כוח להכין כלום ואני אוכלת מה שבא ליד. אז מעכשיו פעם בשבוע אני אכין מנה גדולה של עוף, וכשיהיה לי זמן אני אכין תוספת (אורז/פסטה/פתיתים), וזה ארוחה הרבה יותר מזינה ובריאה מלחמניה בלי כלום וקוביות שוקולד.
5. בגלל שאין לי משהו קונקרטי לחסוך בגללו, אני יכולה להרשות לעצמי להוריד משמרות בעבודה. לפי החישוב שלי, אם אני אעבוד בערך 5 משמרות בשבוע, כל משמרת 4.2 שעות על 45 שקל (זה הממוצע שיש לי עד כה במסעדה), אני אעשה 4.5 בחודש, וזה בלי לשבור את עצמי, ובלי כפולות. הפואנטה של השנה הזאת לא הייתה לקרוע את התחת, כלומר כן, גם לקרוע את התחת בעבודה אבל בעיקר לפתח את עצמי, וכשאני עובדת נונסטופ (השבוע למשל - 8 משמרות) אני מרגישה שאין לי זמן לכלום, וזה מפספס את הנקודה. אז מעכשיו אני אתחיל להוריד משמרות, ואז גם תכל'ס אין לי מה לחפש עבודה אחרת בינתיים כי זה מספיק לי.

6. לגביה, בגלל שאני לא אעבור דירה, אני גם מסרבת לבזבז את הזמן שלי פה כשאני עצבנית ומרוגזת בגללה. אז החלטתי לחיות בבועה לשנה הקרובה (עד שאעבור עם רועי לבאר-שבע בשנה הבאה). לשכוח מהכעסים שלי, לשכוח מזה שהיא דפוקה, להתנהג אליה בנחמדות. לא באמת לשכוח, לא באמת לוותר, פשוט לשים בצד, בשביל השקט הנפשי שלי.

 

חוץ מזה הגיעה מתלמדת חדשה לעבודה והיא ממש חצופה ואמרה לי דברים לא לעניין אז אמרתי לאחד האחמ"שים והוא הסכים איתי שהיא דפוקה, נראה מה יהיה עם זה, לי זה לא באמת משנה; כמעט תלשתי אתמול כשחשבתי על כל הדברים האלה אבל בסוף לא; לרועי יש בית ריק לשבועיים הקרובים ואז לי יש בית ריק ל5 ימים, מה שאומר כיף כיף כיף.

אוהבת המון,

סבט. קול

 

נ.ב.: אני ורועי בתקופה ממש טובה וזה כיף, למרות שאחותו דפקה לי קטע בארוחת חג שהוכיח לי שהיא לא אוהבת אותי, ודיברתי איתו על זה והוא גם קלט ואמר שהוא מתנצל. אמרתי לו שזה בסדר, זה לא אשמתו, פשוט נפגעתי אם אנחנו יושבים 3 אנשים והיא פשוט מתעלמת ממני לחלוטין ומפנה אליי את הגב בזמן שהיא מדברת עם הבן אדם האחר. עצוב אני סיימתי עם לנסות להתחבב עליה, וגם אמרתי לו את זה. נשבר הזין. עצבני אבל כמו שאמרתי! בלי קשר לזה! תקופה ממש טובה. הסקס טוב, כיף לנו ביחד, הכל זורם וטוב וטהור כזה. שלשום ישבנו אצלו ועישנו במרפסת, ולרוב כשאני מעשנת אני מתפרקת ממש, והפעם הייתי בשליטה והייתה לנו שיחה ממש טובה על החיים ועל הכל (היה קטע בשיחה שהוא ביקש שאני אספר לו דברים טובים על אבא שלי, ואז גיליתי שיש לי רק שני דברים טובים לספר, וזה היה מפתיע לנסות לחשוב עליו בתור מישהו שיש בו גם טוב ולא רק רע, אבל זה לא באמת משנה. אני לא מרגישה חוסר בדמות אב, כי חוסר זה משהו שהיה ונעלם, ומעולם לא באמת היה לי אבא מגונן, אבל אולי אני בלחץ על הכסף כי אני מרגישה שאם אני איקלע לצרה לא יהיה מי שיגונן עליי. יהיה מי שיעזור ויעמוד לצידי כשווה, כמו רועי ואחותי וחברים קרובים, אבל אף פעם אף אחד לא ייגן עליי כמו הורה אמיתי), וגם היה ממש מצחיק, ואז היה קטע שהוא אמר 'כשאני איתך אני מרגיש שאני על גג העולם', ואני חשבתי שזה אירוני שאנחנו בקומה 2 מול נוף לא נוף עם מרפסת מעלינו, ושהוא מרגיש על גג העולם רק כי הוא איתי, ואז עלו לי דמעות של התרגשות. הוא הבן אדם הכי מטורף שאני מכירה. פאק כמה מזל יש לי שיש לי אותו. חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי סבטי , 14/9/2018 23:46  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האמת, אין מה לדווח.


הכל בסדר.
Sailing on smooth water.

הרווחתי החודש 4 במסעדה ובזבזתי 2 מתוך זה. הגיוני שהרווחתי 4, כי חצי מהחודש הייתי על שכר בסיס, אבל הכסף לא הכי משהו במילא. הובטח לי כסף מדהים בריאיון, ובפועל הממוצע השעתי עומד על 44, ואם אני גם ככה עובדת כמעט כל יום, לא עדיף שאני אתרחק קצת מהבית ואסתמך על תחב"צ אבל ארוויח יותר בפער? אמרתי לעצמי שבספטמבר אבדוק האם אני מגיעה ל6, ואם לא אני אמצא מקום עבודה אחר. בפועל, קצת משעמם לי מבחינה אינטלקטואלית, אז כנראה שבלי קשר אני אתפטר, אולי אעבור למכירות או משהו. נראה. זה יסתדר מעצמו תפסיקי לדאוג כל כך תודה.

 

אתמול ניפגשתי עם דני והיה מאוד כיף ונחמד ודיברנו על שטויות. מעבר לזה, עדכון:
1. בא לי לטוס לחו"ל, לא יודעת אם זה לחודש במזרח או לחמישה ימים באירופה, אבל בא לי, ובא לי שזה גם יהיה עם חברה. טסתי עם חברה רק פעם בחיי, עם טל לאמסטרדם אחרי השחרור, וכאמור זאת לא הייתה הצלחה. אחרי שהייתי עם רועי 5 חודשים בחו"ל, אולי בא לי לגוון קצת. נראה לי שזה יותר לכיוון האירופה כרגע. נראה מה יקרה עם זה.
2. במקום להכריח את עצמי לעשות ספורט בכמויות ולהיכנס לזה לראבק, בואי פשוט נשלים עם העובדה שאני לא כל כך אוהבת לעשות ספורט. כן, אני מרגישה טוב עם עצמי אחרי זה, אבל לא, זה לא בוער בי. לא בא לי ללכת להתאמן. אז כדי לפתור את הדיסוננס של 'אני אוכלת מלא שטויות ולא מתאמנת', אני פשוט אשתדל להתאמן עשר דקות ביום, וכדי שזה לא ישעמם אותי אני אעשה תרגילים שונים כל יום. נראה אם זה יהיה מה שיציל אותי מחוסר הספורטיביות. מוציא לשון
3. או שאני שחקנית נהדרת, ואני לא, או שעדן פשוט עוצמת עיניים לנוכח העובדה שלא כיף איתה יותר. היא שאלה אותי אתמול האם אני מתרחקת ממנה בכוונה, וכמובן שהתשובה היחידה על זה היא 'לא', וזה מה שעניתי, ואז היא אמרה שגם לה לפעמים עמוס אבל היא דואגת לשים לב שהיא לא מאבדת קשרים עם אחרים. אולי תשימי לב שהנושא שיחה היחיד שלנו זה מה אנשים אחרים חושבים עלייך לפני שאת מייעצת לי על הקשרים שלי שהם בסדר פאקינג גמור טנק יו וורי מאץ'? עצבני
4. עם אחותי הקשר השתפר בצורה נפלאה ואני ממש ממש שמחה מזה. חיבוק של הסוררת
5. רועי עובר דירה בחודש הקרוב בשביל המכינה שלו. מלחיץ וקשה, כן, אבל האם נסתדר? כמובן שכן. חשבתי כבר על מה להכין ולקנות לו לכבוד המעבר (צנצנת עם פתקים חמודים לרגעים קשים, תמונות מצחיקות שלנו מהטיול, קופסה עם החטיפים האהובים עליו, מחזיק מפתחות עם חריטה...) ועכשיו רק צריך להוציא את זה לפועל. המצב בינינו השתפר אחרי שהחלטתי להרגיע ולשחרר ממנו, אז האח הידד!
6. עם אימא שלי הכל כרגיל. אנחנו חיות בדיסטנס והיא חופרת לי במיוחד כשהיא רואה שאני עסוקה, אבל אני אומרת לעצמי להתעלם, וזה עוזר, ואני לא מרגישה צורך לצרוח מרוב שהיא משגעת אותי, כך שזה שיפור משמעותי.
7. הבנתי שאולי אני לא יכולה להתחייב לשנה לארגון התנדבות של אחות גדולה. מעבר לזה שמה אם אני ארצה לטוס שוב למזרח לחודש (כנראה שלא, אבל עדיין), פשוט לא בא לי להתחייב לשנה שאני לא יודעת מה יקרה בה. כנראה שאני פשוט אעבוד ואטוס לאירופה בקטנה איזה פעם פעמיים, אבל פשוט לא בא לי להתחייב. מפחיד אותי, לא רוצה, ובמיוחד לילד שצריך יציבות בחיים שלו (בניגוד לעבודה אנערף). היה אמור להיות לי ריאיון היום עם אחת האחראיות, אבל הוא נדחה (מוציא לשון), אז יש לי עוד קצת זמן לחשוב על זה, אבל נראה לי שאוותר. נראה לי שאתנדב בארגון לתת או משהו כזה, שלא מתחייבים לאף אחד, פשוט באים ועוזרים כשאפשר.
8. עדיין מתקשה להכין אוכל לעצמי, אולי חלק בי נהנה להתלונן מזה שאין אוכל? נהנה מהרשות שאני מקבלת לאכול שטויות לא בריאות כי אין משהו בריא מוכן? נשמע לי הגיוני. :\

 

אוהבת,

ושנתראה בשמחות,

סבטי. חיבוק של הסוררת

נכתב על ידי סבטי , 3/9/2018 09:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





9,051

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2018 © נענע 10 בע"מ