לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הבלוג של סבטי

השתחררתי וטיילתי במזרח 5 חודשים עם חבר שלי. חזרתי בן אדם אחר. יותר רגוע לי, יותר טוב לי עם עצמי. מנסה ליישם את זה על כל היבט בחיי.

כינוי:  סבטי

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2019    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

6/2019

שינויים


נכון, נכון, נעלמתי, מצטערת.
הייתי קצת בסחרור של חיים חדשים ושונים לחלוטין. אבל בגלל דלקת עיניים (סיפור ארוך), יש לי 3 ימי מחלה וזה אומר שיש לי זמן, וזה שיש לי זמן אומר שיש לי גם זמן לכתוב.

אז עברתי דירה, ומצאתי עבודה מסודרת - משרה מלאה בשירות לקוחות.
זה לגמרי לא הdream job, אבל זה מכניס סכום לא רע של כסף הביתה בסוף החודש.
התלבטתי לכמה זמן אם להתפטר או לא (כי ממש סבלתי מהעבודה), אבל העובדה שמצאתי כבר את המקום שלי ושמצאתי כבר את האנשים שלי, מתגברת על כל שיקול אחר. מעבר לזה, יהיה טיפשי לעבור עכשיו כי זה במילא יהיה לכמה חודשים בודדים.

אני הולכת ללמוד באוקטובר, ואני הולכת לגור עם רועי.
נרשמתי כבר למדעי המוח (בהתחלה בחרתי במסלול דו-חוגי עם פסיכולוגיה, עכשיו מנסה לשנות את זה לחד-חוגי עם חטיבה במדעי המחשב. התקשרתי למדור רישום והם אמרו שהם יבדקו את העניין, כרגע זה עדיין בטיפול. אני הולכת על גישת כן כן לא לא וסלמתק).
נכנסתי לאחרונה לשגרה של עבודה > חזרה הביתה וטלוויזיה > עבודה > חזרה הביתה וטלוויזיה.
לא עשיתי עם עצמי דברים יעילים במיוחד (מעבר ללכת לפסיכולוגית, למצוא עבודה, לנהל משק בית כמעט לבד ועוד) בנוגע לנושאים כמו בריאות וכושר ולימודים. לי ולרועי היו קצת ריבים על זה, וריבים על עוד דברים לאחרונה.

קצת איבדתי את הקול שלי מולו בזמן האחרון. אני אומרת את דעותיי והוא מבקר בלי משים, ואני קצת מתכווצת כי בא לי שהוא יאהב אותי ושאני ארשים אותו. אז איכשהו יצא שכל הדעות שלי הלכו לאיבוד, אבל אני מנסה לעבוד על זה. אנחנו שני אנשים שונים שמסתכלים על העולם בשתי דרכים שונות מאוד, ושכחתי שזה בסדר שלכל אחד תהיה את ההסתכלות שלו וגם אם הוא מבקר או מעיר זה לא אומר שהחשיבה שלי פחות טובה או נכונה. כמו כן אתמול החלטתי שמכיוון שעברה כמעט שנה מאז שחזרנו מהמזרח ומאז לא הפסקתי להתדיין עם עצמי (ועם רועי, ועם כל העולם) על האם לחזור לטייל או לא, יהיה טוב אם לפני הלימודים אמצא זמן לטוס. הלימודים מתחילים בסוף אוקטובר השנה, וכל עוד אני ורועי מוצאים דירה וחותמים חוזה, אין סיבה שלא אטייל. חיידק הטיולים נכנס בי חזק, ואם אני לא אטייל לפני הלימודים אני חושבת שכל הזמן אהיה בתחושת חרטה של מה יכל להיות - מה יכלתי לחוות בחו"ל, כמה דברים פספסתי... אז אני חייבת לעשות את זה בשביל עצמי.
ואני חייבת לזכור שזה שלי ולרועי יש גישות שונות זה בסדר - זה בסדר שאני לא מרגישה מאושרת ביום-יום והוא כן. הוא מסוג הבחורים שהולכים ברחוב וטוב להם, אבל אני מסתכלת על אושר כעל רגעים נקודתיים, כל רגע של צחוק ושמחה עם חברים או לבד. וזה שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם עצמי, זה בסדר, כי אני בת 21 והחיים זזים מהר, וזה גם בסדר שהוא כן יודע. וזה שאני לא מרגישה מיצוי עצמי, זה בסדר, זה אומר שיש לי עוד שאיפות מעבר ללהיות נציגת שירות לקוחות.
אבל כן הייתי רוצה להתלונן פחות.

אני כן רוצה לנסות לשלב למידה וספורט בחיי היום-יום שלי.
אוהבת, תמיד,
סבטי
. חיבוק של הסוררת
נכתב על ידי סבטי , 3/6/2019 10:20  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





9,460

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסבטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סבטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ