לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום שהוא בדיוק כמוני: גדול, חלול ושכמעט כולם שכחו ממנו.

Avatarכינוי:  Spooky Ghost

בת: 20





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

8/2017

פגועה


לא חשבתי שאני עד כדי כך פגועה מהן

אני יודעת שאני לא בן אדם חזק

אבל אני מנסה לפצות בלהיות בן אדם טוב

אולי אפילו יותר מידי טוב

אני פשוט נחמדה מידי ותמיד מקשיבה ומנסה לעזור 

אבל כשאני היתי צריכה עזרה מהן הן אמרו:

"צר לי שאת מרגישה ככה, אין לי אין לעזור"

אולי זה המשפט שהכי פגע בי

אחת כל היום היתה עם חבר שלה ואולי אכלה בדירה צהריים

אין לי שום דבר נגד, להפך

אבל זה הרגיש שכבר לא אכפת לה מכלום, היא סיימה עם הדירה

אכפת לה רק מחבר שלה והטיסה שלה והלימודים שלה ומעצמה

מבין כולן הכי פחות הסתדרתי איתה אז אני לא מופתעת

נשארתי לבד עם השניה, פקעת עצבים מהלכת

היא התעצבנה על כל דבר בעל פוטנציאל לנשום

ואז הפנתה את זה באופן פסיבי אגרסיבי אלי

הניסיונות שלי לדבר איתה ולהרגיע אותה כשלו 

לא רק שהרגשתי רע בגלל זה היא גם הפנתה את הכעס שלה כלפי

לא הבנתי מה עשיתי ולמה היא מתנהגת ככה

אני לא רוצה להיפגש איתה אפילו אחרי השחרור,

אני לא רוצה להתמודד איתה 

אני רוצה לחזור הביתה וללכת לישון

 

 

(אני מבינה שהכעס שלה לא היה מכוון והיא לא הכוונה לפגוע

ושלכולנו היה קשה בתקופה האחרונה 

וקשה לה בגלל הגלולות וכל מיני שטויות והורמונים 

וחבר שלה וההורים שלו והאחים שלו וזה שהיא לא קנתה למישהו מתנה

אבל זה לא נותן הצדקה להתנהגות שלה

אני לא מקבלת את התירוץ של "ככה זו אני, תקבלי אותי כמו שיש"

שמעתי את המשפט מאמא שלי על אבא שלי מספיק פעמים בחיי

אני לא מתכוונת לבלוע את העלבון פעם אחר פעם בתוכי)

 

 

נכתב על ידי Spooky Ghost , 13/8/2017 00:55  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רנדומלי


אני יוצאת מחר לתגלית וממש אין לי כוח לזה, אני כל כך עייפה 

אני פשוט רוצה להיות במחשב שלי בחדר שלי ולא לעשות כלום

 

אני כמעט ולא מציירת לאחרונה וזה מאוד מעציב אותי אבל אין לי חשק לצייר

 

ראיתי היום קטע של פה-דה-דה עם אמא שלי ושאלתי אותה

"איך מוצאים בחור כזה שיחזיק אותי ככה ואני אנופף לכל עבר עם הרגליים ואסתובב מיליון פירואטים?"

אני מאוד אוהבת בלט, אני מתגעגעת לשיעורים בסטודיו

המורה שלי העלתה מחיר כי העלו לה שכרות וזה קצת באסה כי אני לא יכולה להרשות לבוא לשיעור חיילות כל שבוע

 

אני חושבת שעליתי על משהו די מוזר-

לפעמים אני רוצה לקבל מגע מאנשים, שילטפו אותי או יחבקו אותי או יחזיקו אותי

אבל ברגע שהמגע הפיזי מתחיל אני פשוט נגעלת ומתחרפנת ולא יודעת להתמודד עם זה

מעניין מאיפה זה נובע

 

אמא שלי רוצה לנסוע לחו"ל ואני צריכה לתכנן את הנסיעה ולהזמין טיסות ומלונות ולארגן לוח זמנים

הבעיה שאני כן רוצה לטוס אבל אין לי מספיק אנרגיה להשקיע בכל הסיפור

 

ראיתי על הדלת של מאפיה שהם מחפשים עובדים

השאלה היא מה נחשב ''אופה עם ניסיון" כי אני יודעת לאפות אבל בקטנה

אחרי תגלית אצור קשר עם הבחור מחנות ההדפסות שאמר שאולי יש לו עבודה בשבילי כשאשתחרר

הסיבה היחידה שאני צריכה עבודה זה בגלל הביטוח לאומי והקופת חולים

זה שיקחו לי על זה כסף מלחיץ אותי, וגם שההורים שלי לא יגידו שאני עלוקה שלא עושה כלום

 

כשהפסקתי עם הכדורים המטומטמים ההם התחלתי לבלוס בלי אבחנה

וזה טוב אבל באסה 

ההרגשה הזו כשאת לא אוכלת חצי יום ומסתובבת ברחובות והג'ינס רופף עליך במותניים פשוט מדהימה

ראיתי איזה סרט של נטפליקס על אנורקסית והיא היתה כל כך יפה 

שתי צלעות בלטו לה חוצה ועמוד שידרה שלה היה כל כך יפה! אני לא יודעת מה לא בסדר בראש שלי

 

נשארו לי איזה 3 שעות שינה, שיט

נכתב על ידי Spooky Ghost , 3/8/2017 02:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





3,991
הבלוג משוייך לקטגוריות: המשועממים , אומנויות הבמה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpooky Ghost אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Spooky Ghost ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ