לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המפעל לכִתּוּת חרבות




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2014

צעקה



מהצוק, במרכז איים סוערים,

עומד לו אדם וצועק

וצועק,

והגשם שוטף,

שוטף והולך,

ומחריש.


(2012)
נכתב על ידי לחומץ אין אבא , 5/5/2014 21:31   בקטגוריות שירים ושערים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ליצן מוסכים


 

 קוראים לי אלברט ואני ליצן מוסכים.


זה מה שאני עושה, משעשע אנשים שבאים למוסך בשביל שלא ישימו לב שהמוסכניק גונב אותם.


 קוראים לזה הסחת דעת, בשפה המקצועית, או ככה אלי המוסכניק אומר.


 לא כל חיי הייתי ליצן מוסכים. למעשה, נולדתי לשושלת מכובדת וארוכה של ליצני קרקס. אבי היה ליצן קרקס ואביו לפניו וכן הלאה. ככה זה רץ במשפחה, הבנים ממשיכים את המסורת והבנות הולכות ומתחתנות עם ליצנים ולוליינים מקרקסים אחרים.


אבל אני הייתי יוצא דופן. נולדתי קטן כזה, מכווץ ורפוי איברים. הייתי בן הזקונים במשפחה, תמיד מאחורי כולם. למדתי לזחול מאוחר, ללכת רק בגיל שלוש. "ג'ימי הוא שתי ידיים ושתי רגליים שמאליות,"מאמר עלי אבי, "וגם הראש שלו, איך אומרים, נמצא במקום הלא נכון."


אז שלחו אותי להיות ליצן מוסכים.


זו לא עבודה קשה. בסך הכל, אנשים שבאים למוסך לא באמת מצפים למצוא שם ליצן, אז הם מופתעים ממך ומהתרגילים שאתה עושה ולא מקפידים כל כך על הביצוע שלך. באוהל קרקס, אנשים מגיעים ומצפים לראות הופעה. יש לך רמה להתאים אליה. אבל בחוץ, ברחוב, מספיק שאתה מאופר ואתה כבר ליצן, ככה אלי המוסכניק אומר.


לפעמים מתעצבנים עלי. אנשים הם חשדנים, הם פוחדים מדברים חריגים. כל דבר צריך להיות במקום הטבעי שלו, איפה שהנחנו אותו פעם אחרונה. הם פוחדים מליצנים שלא בקרקס. לפעמים מתעלמים ממני. אלי המוסכניק אומר שזה לא באמת משנה, שאני עושה את העבודה שלי וזה העיקר, לא חשוב התגובות. אני הייתי מעדיף שכן יתייחסו עלי, שישימו לב, שישכחו אולי פעם אחת, רק פעם אחת, מאלי המוסכניק ומהמכוניות והכסף, ויסתכלו במקום על ההופעה שלי. זה לא עולה להם כסף.


אנשים משלמים בשביל ללכת לקרקס ופה זה בחינם. שיסתכלו, מה אכפת להם? גם לליצן מוסכים יש נשמה. גם ליצן של מוסכים רוצה קצת אור של זרקורים.


אלי המוסכניק הבטיח לי שאם נרוויח הרבה כסף, נוכל לשפץ את המוסך, לעשות אותו יותר מרווח, להשקיע בפרסום, ואם נרוויח אפילו עוד יותר כסף אז אולי נוכל בכלל לעבור מקום, לפתוח מוסך חדש בעיר הגדולה, איפה שיש יותר אנשים ויותר כסף וליצני מוסכים מתקבלים באהדה.


אז התאמצתי, והסחתי עוד יותר את דעתם של אנשים: עם אורות וקפיצות ולהטוטים, ובאמת הרווחנו יותר כסף.

 

ואלי הלך וקנה ליצן אמיתי.


 

 

(2012)

נכתב על ידי לחומץ אין אבא , 4/5/2014 00:50   בקטגוריות סיפורים קצרים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חנות הרכבות האבודות




יום אחד


אני אחזור לחנות שבה גדלתי


חנות הרכבות האבודות


ואקנה לי כרטיס לצד אחד.


ומעבר לצד הזה


נמצאים כל ההרים


היֶלָדות


והשנים הכי יפות.


ואחרי הצד הזה נמצא המוות.


בחנות הרכבות האבודות.

נכתב על ידי לחומץ אין אבא , 3/5/2014 03:49   בקטגוריות שירים ושערים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  לחומץ אין אבא

בן: 32




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללחומץ אין אבא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לחומץ אין אבא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ