לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עדות שלי- הטרדות ותקיפות מיניות בקהילה קטנה

אני לא הראשונה ולא היחידה שחווה את זה. כמוני יש נשים, גברים וילדים שגם אם לא חוו אונס, הם חוו וחווים הטרדות ותקיפות מיניות בחייהם, בתוך קהילות קטנות שבהן הם חיים. הקהילות שבהן אנשים בוחרים להעלים עין כשהדברים קורים. כמוני, גם הם מפחדים להתלונן.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2014

תגובה למגיבים


אתמול הבלוג שלי פורסם ב"אחת מתוך אחת", יחד עם ציטוט העדות על המקרה בחנות הבגדים. ידעתי מראש הפרסום הדברים יעלו תגובות שלא בהכרח תומכות, וחלקן אף מאשימות. אני שמחה לראות את כל התגובות באשר הן, כי כל תגובה ותגובה שנכתבה מצביעה על התפיסה של הסביבה הן בקהילה והן מחוץ לה, ועוזרת לי להבין איך קורה שאנשים מוטרדים, מותקפים ואף נאנסים בזמן שלא רק הקהילה שלהם שותקת, אלא גם מדינה שלמה.

 

ראשית, אני מודה לתגובות התומכות. עזרתם לי ונתתם לי את הכח לכתוב את התגובה הזו.

 

קל מאוד לכתוב: "תעזבי. את לא צריכה לסבול, ולא היית רוצה לגדל שם את ילדייך."

נסו עכשיו לחשוב על אישה חרדית שמוטרדת מינית בכל שבוע בחייה. האם עזיבת הקהילה שלה תפתור את הבעייה, או שבמקום זה היא תאלץ לחיות בבדידות למשך כל חייה, ולא תהנה מתמיכה בכלל? אני לא מנסה לייצג פה רק את הקיבוצים, אלא כל קהילה סגורה. בגלל זה עזיבה היא לא בהכרח פתרון. להזכירכם, גם הנאנסת משמרת עזבה את הקיבוץ לאחר האונס, התלונה במשטרה והמשפט. האם בעייותיה נפתרו? בכל כמה שנים היא מוזכרת שוב באמצעי התקשורת. מצבה הנפשי והכלכלי מאוד קשה גם היום, יותר מ- 20 שנה אחרי, למרות שהיא כבר לא חיה בקיבוץ. לגבי גידול הילדים, גם בעיר לא הכל ורוד. בכל מקום יש בעיות. התופעה שמוצגת בבלוג נפוצה בקהילות קטנות, והמטרה שלי היא העלאת המודעות. חוקי הקהילה הם לא מבטלים את חוקי המדינה. אם אתם לא חיים בקהילה קטנה אבל יש בסביבת העבודה או הלימודים שלכם אנשים שכן חיים בקהילה כזו, תהיו קשובים להם ולמה שהם מספרים שקורה בקהילה. אם אתם תהיו אלה שיגישו את התלונה במשטרה והם 'רק יזומנו להעיד' גם תשימו סוף להטרדות וגם תמנעו מהם התאבדות חברתית.

 

לגבי ההגדרות של הטרדה מינית ע"י המגיבים: אני משערת שקיים הבדל מאוד גדול בין דברים שתגידו לחברה טובה לבין דברים שתגידו לאישה זרה, או אפילו קולגה שפעם בכמה ימים אתם רואים אותה בעבודה ואומרים לה "שלום". קרה לי בעבר שחברה 'בדקה' אם החזה שלי טבעי או מנותח. לא הרגשתי עם זה רע כי זו הייתה חברה שעשתה זאת באישור שלי. אם היה מדובר באדם זר (גבר או אישה) שהיה נוגע בי הדברים היו נראים אחרת. הצגתי פה מקרה קיצוני, אבל זה תופס גם לגבי אישה זרה בחנות בגדים. אם רוצים להחמיא לאישה אפשר להגיד: "הבגד הזה ממש יפה עלייך." לא צריכים לפרט יותר מידי על האיברים המוצנעים שלה. כשזה בא מאדם זר זה מטריד, ולא משנה אם מדובר בגבר או אישה.

 

נכתב על ידי מה שעובר עלי , 30/4/2014 07:14  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך זה קרה לי?


אין יום שבו אני לא חושבת על זה. אני שנתתי סטירה לקולגה שלי כשנגע בי, אותו קולגה שביום שבו התחלתי לעבוד באותו מקום כל הבנות אמרו לי להתרחק ממנו ככל האפשר. חלקן אפילו היו בורחות לצד השני של החדר בכל פעם שהיה עובר ליידן. ולמרות שכולם ידעו- החברה עדיין העסיקה אותו. ביום שבו הוא הגיע אלי הוא חטף. הוא לא ציפה לזה. גם שאר האנשים שהיו במקום לא האמינו למה שהם ראו. אף אחד לא ציפה שבחורה כמוני, שנראית עדינה, אשכנזיה ושברירית, תגיב כך. אני הופתעתי מעצמי. לא חשבתי שיש בי צד כזה, אבל הבנתי באותו הרגע שאין מקום לנחמדות, סובלנות או נימוס כשמדובר בתקיפה מינית.

אני עדיין זוכרת את הסמסטר הראשון בלימודים, שבמהלכו עודדתי מתרגלת ותמכתי בה שתגיש תלונה על הטרדה מינית נגד סטודנט.

"לפי השפתיים שיש לה- היא בטוח מוצצת מצויין", הוא אמר לי בזמן שישבנו בשורה הראשונה. ראיתי מייד שהיא שמעה ונפגעה. אמרתי לה שמסוכן שאנשים כמוהו יסתובבו בקמפוס חופשי, ויתנהגו כך. היום הוא דיבר, אולי מחר הוא גם יעשה? ואולי היא לא היחידה? וידאתי שהיא תתלונן אצל הדיקן. הסטודנט הזה יותר לא נכנס לתרגולים שלה.

אני זוכרת בטיול הגדול שעשיתי אחרי צבא. באחד הכפרים שהגעתי אליהם, כפר נידח במדינת עולם שלישי, המדריך המקומי סיפר שבערך חודש לפני, אחד מחברי הכפר תפס את הישבן של אשתו, בזמן ששניהם עברו ליידו. הוא מייד שאל אותו: "איך היית מגיב אם הייתי עושה את אותו הדבר לאשתך?"
חבר הכפר ענה: "הייתי נותן לך אגרוף."

באותו רגע הוא נתן לו אגרוף ואמר: "תודה שאישרת לי. תלמד להתנהג בכבוד כלפי נשים אחרות בכפר מלבד אשתך."

אני נזכרת בסיפור הזה בכל פעם שאני מותקפת או מוטרדת פה מול העיניים של בעלי, שלא רק שלא עושה דבר בנדון, אלא שהוא גם לא מבין מה פסול בהתנהגות הזו.

אין אישה שלא חווה הטרדות מיניות במהלך החיים שלה. חוויתי הטרדות גם לפני שעברתי לקיבוץ. ההבדל היחיד הוא שעד שהגעתי לכאן ידעתי שכשאני מותקפת או מוטרדת מותר לי להגיב. מותר לי להגיד לא. מותר לי לדווח או להתלונן. מותר לי אפילו להגיב באלימות אם זה מה שיציל אותי מהתוקף. לצערי, כאן החוקים שונים. אם הייתי יודעת שזה מה שמחכה לי, לא הייתי נכנסת לכאן מלכתחילה. ככה נתתי לזה לקרות. עברתי לחיות בתוך הקהילה הזו, שבה מה שמתועד בבלוג הם דברים חוקיים ולגיטימיים.

כפי שכבר ציינתי- התקווה שלי היא שהבלוג יעודד אנשים אחרים לחשוף מקרים דומים שקורים בקהילות סגורות. אפילו אם כמוני, הם יעשו זאת באופן אנונימי. אולי אם יהיו יותר אנשים שיחשפו המודעות תעלה, והמטרידים והתוקפים יתחילו לפחד, אפילו יותר ממה שאנחנו מפחדים להתלונן או להגיב.

נכתב על ידי מה שעובר עלי , 17/4/2014 07:50  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי את שתדברי על הציצים שלי???!!!


אתמול שוב הוטרדתי מינית בקיבוץ שבו אני חיה עם בעלי, בן קיבוץ. זה קורה כל שבוע, לפחות פעם אחת. החברים פה חיים לפי חוקים משלהם וכדי שבסופו של דבר אני אתקבל לחברות (מה שמאוד חשוב לבעלי וישפיע חברתית על הילדים שיהיו לנו בעתיד), אני חייבת לפעול לפי כללי המקום. בעלי נכנס איתי אתמול לחנות בגדים בקיבוץ, שאני נמנעת מלקנות בה או בכל מקום אחר פה כי קניות בתוך הקיבוץ תמיד גוררות דיבורים ורכילויות (לא כל אחד צריך לדעת איזה תחתונים קניתי). מצאתי שם כמה דברים שמצאו חן בעיני ונכנסתי למדוד (בין היתר כי לא היה לי נעים מהבעלים שהם חברי קיבוץ). לא רציתי להחזיק שם את בעלי שהיה חסר סבלנות אז שחררתי אותו.

אחרי שהוא הלך, תוך כדי שמדדתי את הבגדים, כשיצאתי מתא המדידה- אחת הלקוחות, קיבוצניקית שמבוגרת ממני ב- 20 שנה, אמרה לי את המשפט הבא: "תמדדי את החולצה הזאת. יש לך ציצים יפים, זה יהיה מצויין בשבילך."

אם גבר היה אומר דבר כזה לבחורה בקניון עזריאלי הוא היה מקבל ספריי פלפל בעיניים. בגלל עצם העובדה שגם האישה הזו, גם המשפחה שלה, גם החברים שלה, וגם כל מי שהיה בחנות באותו רגע, ישפיעו על העתיד שלי ושל המשפחה שלי נאלצתי לספוג את ההטרדה ואפילו לשתף פעולה. מדדתי את החולצה ואחרי זה גם קניתי אותה.

עוד כדור שספגתי 'לטובת שלום בית'. עכשיו אני לא צריכה לפחד מ'מה יגידו השכנים'.

נכתב על ידי מה שעובר עלי , 16/4/2014 17:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  מה שעובר עלי

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: זכויות אדם , חוק ומשפט , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למה שעובר עלי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מה שעובר עלי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2019 © נענע 10 בע"מ