לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אך חששתי שבאומרי זאת, ירושלים תחזור להיות עצובה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2017    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2017

הגיע הזמן


כל השעות בעבודה המחשבות מתרוצצות לי המילים אני כמעט ומעזה לפתוח את הפתקים ולכתוב כדי שלא אשכח כי אז הניסוח אף פעם לא יוצא מדויק אבל הרגשתי מחויבות משום מה לכתוב את זה כאן במסך העריכה וכמו תמיד ברגע שנפתח הכל בורח נשכח. הבלוג הזה אחרי שנים של ניסיונות וחששות אינסופיים מלהחזיק בלוג בקהילה שכבר שנים לפני הפכה לי חלק מהחיים הוא הלב הפועם והנשמה החופשית של איילת. איילת נבראה כאן במשך שלוש וחצי שנים קצת יותר לכיוון הארבע כל התיכון ומעט לפניו מעט אחריו והיא הייתה כאן כשאני כבר לא יכולתי להתמודד והיא הייתה כאן כשלי כבר היה נמאס מלהגיד אותו הדבר. עם כל זה אני לא בדיוק מבינה את הסיבה שלקרוא את כל פוסטי הפרידה האלה גורם לי לעצב בלתי מוסבר ודמעות שמצטברות מאחורי העיניים. לא הייתי מתעדת כאן באופן יומיומי לא בפירוט על כל מה שקרה לי זה לא הרגיש כמו יומן ולא בניתי לי כאן קהילה. כן הכרתי אנשים (היי פוצו) מעט יחסית אבל אלה היו קשרים מצילים כשהרגשתי שבעולם האמיתי אף אחד לא נשאר, ובמובן הזה אני אולי מדברת על אחד מסויים. ובכל זאת, זאת הפעולה האוטומטית לפתוח את האתר כשאני מדליקה את המחשב להרגיש מעורה בחייהם של הקבועים לשמוח בשבילם ולהיות עצובה איתם ולכאוב גם ולבכות לפעמים כי נוצר כאן משהו שאי אפשר להסביר במילים. זו היכרות בצורה שונה ומה שמדהים שהיא לא חייבת להיות הדדית. בכל זאת תמיד הייתי באה כשהראש היה מוצף והחזה גדוש והיו הרבה פעמים שזה היה תחליף למעשים אחרים, שזה מה שהציל. זה מצחיק בדיוק התחלתי להרגיש איך אני הופכת לקלישאה לא במובן הרע אבל עם חבר מהקהילה ומאלה המתוסבכות. זה מצחיק כי בדיוק הרגשתי שאני נפרדת מכל החיים שלי שאני עוזבת את הכל שהכל נגמר בעוד שבוע בדיוק כבר כמעט יממה פחות והנה זה עוזב אותי זה נגמר בשבילי ומישהו החליט שהתהייה אם אהפוך גם ל"זקנה" שעדיין מתעדת פה עוד מימי החטיבה הוכרעה והתשובה היא לא. ולא זה לא מרגיש נכון לעבור לאתר אחר. זה מרגיש מוזר קצת כמו להכניס מישהו אחר לגוף שלי או כמו שהייתי צריכה לנשק אותך, אז אולי זה יעבור אני לא בטוחה. כרגע לחזור למסמך וורד מרגיש יותר הגיוני. בכלל לאחרונה הדברים לא יוצאים כמו שהתכוונתי. כמו הפוסט הזה למשל. אבל זה בסדר זה עוד לא נגמר  עד שזה נגמר (6.12.17 23:21)

 

-

אז אחרי שאתמול האתר התפוגג קצת נלחצתי והרבה נעצבתי שלא הספקתי אפילו להיפרד והבנתי שאין לי ברירה אחרת אלא להמשיך כאן. נתראה

נכתב על ידי איילת לא מקבלת , 12/12/2017 12:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום כיף/ בפעם הבאה שתראה אותי אני אהיה חיילת


אתה יוצא מהאוטו כדי לתת לי חיבוק ביום שישי אני כבר אראה אותך חמודה אתה אומר לעיניים הדומעות שלי וללב החושש שלי אתה מוסיף דברים שבונים לי את הביטחון שיהיה בסדר אבל אחד הקשיים האמיתיים הוא שאני הולכת להיות רחוקה ממך ולא לדבר איתך כל היום ולא לגעת ולא לראות ולא לשמוע במציאות שבוע ושבועיים ושלושה ברציפות בלי להרגיש אותך בלי שתחבק אותי כשאני בוכה היה לי מאוד כיף איתך היום גם לי היה כיף מאוד אנחנו אומרים שוב ומהדקים את החיבוק אפילו עוד הראש שלי צמוד לחזה שלך ואני מתנחמת בכל רגע כזה של קרבה צורבת כמו את החום של הגוף שלך עוטף אותי במיטה שיהיה לרגעים קשים  אני אוהב אותך מאוד קטנה אני אוהבת אותך מאוד מאוד אני מתפרצת לך למשפט בתגובה ואתה לא נותן לי לסיים וכבר מפריע בנשיקה אתה מתרחק ואני מושכת אותך לעוד חיבוק עם הידיים מלמעלה צמוד לאוזן שלך הקול שלי רועד זה במקום החיבוק בבקום
נכתב על ידי איילת לא מקבלת , 10/12/2017 23:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כי בקרוב


זה כל כך נעים לגלות כל פעם מחדש שהגופים שלנו עדיין צמודים ואולי זה מהקור אבל משהו שהוא לא בשליטה המחשבתית שלי וזה מרגיש שגם לא שלך לא נותן לי להתרחק בכל פעם שמחליפים תנוחה הגוף שלי נדבק לשלך כמו מגנט והידיים והרגליים וכולי מונחים באוטומטיות שכבר קבועה ומוכרת בבוקר אני מתעוררת ונזכרת איך שאמרת אתמול שאני לא יוצאת מהמיטה עד שפעמיים לפחות אז אני מנסה לעורר אותך ולהתחיל את הראשונה כמה זמן לא עשינו סקס על הבוקר ואתה כל פעם מחזיר את ראשי שיונח על כתפך ואומר לי תשני עוד קצת כיף לי איתך ככה בערב אתה מגיע הביתה וקצת מתבאס שלא באתי לישון שוב איתך מעצבן אותי שאני רוצה להתכרבל איתך במיטה יותר משאני רוצה לשחק ואני רק מחייכת
נכתב על ידי איילת לא מקבלת , 10/12/2017 01:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  איילת לא מקבלת

בת: 18

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיילת לא מקבלת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איילת לא מקבלת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2017 © נענע 10 בע"מ